מזה בדיוק חששתי: לפגוש שוב את רפאל נדאל בגמר. ולא משנה שזה ווימבלדון, ולא משנה שמדובר באלוף הטורניר בשלוש השנים האחרונות, ולא משנה שזה משטח דשא, ולא משנה שרוז'ה-שלנו ניצח 47 משחקים רצופים על דשא, שיא בכל הזמנים.
ויש עוד מהסוג הזה. לא משנה שזה הטורניר ה-17 ברציפות בו פדרר מגיע לגמר, ולא משנה שהוא הגיע ל-450 ניצחונות בעקבות הניצחון אתמול בחצי הגמר, וגם לא משנה שלאורך כל הטורניר – ששה משחקים בדיוק – הוא ניצח בשלוש מערכות חלקות בלי התנגדות ממשית והגיע רק פעם אחת לשובר שוויון, נדמה לי, וזהו.
אבל כל הכללים משתנים כשפדרר מגיע לשחק מול רפאל נדאל.
רגע, עוד לפני זה רק חוב קטן למען הסדר הטוב. פדרר פסח בקלילות מדהימה ממש מעל יונאס ביורקמן השבדי בחצי הגמר ב-77 דקות, ונדאל התאמץ יותר אמנם (146 דקות), אבל גם הוא לא נזקק למערכה רביעית או חמישית כדי לסגור עניין מול שחקן טוב – מרקוס בגדאטיס מקפריסין.
הכל משתנה, כאמור, כשרוז'ה-שלנו מתמודד מול נדאל, וזה עוד לפני השיפור המיידי והעצום שלו בתקופה הקצרה מאוד שעמדה לרשותו, בין הרולאן גארוס והחימר לווימבלדון והדשא.
העובדות מאוד פשוטות וישירות וגם לא ממש לטובתנו כשמשווים מפגשי ראש בראש בין פדרר לנדאל. ארבע פעמים הם נפגשו השנה, בכל המשחקים ניצח נדאל וכולם היו מעמדי גמר. הראש בראש הכללי עומד על 1-6 לנדאל, וניצחון ב-18 מערכות מתוך 27 שהתקיימו ביניהם. מדהים ומחרפן ת'דעת לכל דבר ועניין, במיוחד כשרואים את פדרר משחק נגד שאר העולם וכל מה שיש לו להציע. עד לנדאל. אין עוד טניסאי אחר בעולם שזוקף לזכותו מאזן שמימי כזה נגד רוז'ה-שלנו.
גם נדאל משכתב מספרים ונתונים כל הזמן. הוא רוצה להיות הראשון מאז ביורן בורג ב-1980 שזוכה ברולאן גארוס ובווימבלדון באותה שנה. כבר עכשיו הוא הראשון מאז אנדרה אגאסי ב-1999, שהצליח להגיע לשני הגמרים של הטורנירים האלה באותה שנה. הוא גם הספרדי הראשון בגמר ווימבלדון והמבטא הספרדי שלו, שבולט מאוד-מאוד כשהוא מדבר באנגלית, באמת מציב אותו באור קצת מוזר כשמדובר בווימבלדון ובהיסטוריה של המקום.
וכאן נכנס אלמנט הפחד. אין לי ספק שפדרר מרגיש משהו אחר באוויר כשהוא נאלץ לראות ממול את פניו של נדאל. אין לי גם ספק, שאם יש לו הזדמנות לנצח את נדאל הצעיר (בסך הכל בן 20 הבן זונה המרהיב הזה), היא כאן ועכשיו לפני שיבוא שיפור נוסף במשחק של רפא והוא יהיה בלתי עציר לחלוטין גם על משטחי דשא ומשחקים קשים.
אני פוחד מנדאל, ומקווה שרוז'ה-שלנו לא.
אני חושש מנדאל, ומקווה שרוז'ה-שלנו לא.
ואני אהיה איתו, עם רוז'ה-שלנו ביום ראשון אחר הצהריים, בגמר הגדול והאמיתי באמת, בין שני סופרסטארים שלא מהעולם הזה, בטורניר הכי יוקרתי בעולם. אהיה איתו כפי שהייתי לאורך כל הפרקים בקמפיין המופתי (והבטח-מנג'ס מבחינתכם), שמריץ את פדרר לאליפות דווקא באתר של כדורסל.
אז כן, בכל הכוח ובקול רם, בפעם האחרונה: היידה רוז'ה, היידה.
גם מול נדאל.
וזידאן? מתי זה יוצא בדיוק המשחק הזה שם, באיפה שזה מתקיים?