הממזר הזה, דייויד בלאט. מתי זה היה שכתבתי כאן, שאני מת לדעת איך הוא מתכוון לפתור את הבעייה של טרוויזו אחרי עזיבתו של בחירה מספר 1 בדראפט, אנדראה ברניאני, ל-NBA? לא יותר מכמה ימים לאחור, אני חושב.

והנה התשובה. אנג'לו ג'ילי מרג'ו אמיליה, 2.09, בן 23, אחד השחקנים הצעירים הטובים ביותר באיטליה, אם לא הכי טוב שבהם. עכשיו, אחרי שהילד עזב, ג'ילי הוא בטח ההעברה המקומית הטובה ביותר שניתן היה לבצע וטרוויזו עשתה את זה. קשה לי להאמין שהעברה כזו יכולה להיכשל.

ג'ילי, כדורסלן נבחרת איטליה שתשחק באליפות העולם באוגוסט ביפן, הוא באמת פורוורד משובח עם הפנים קדימה ולמעלה. מסוג השחקנים שאין לנו כאן, במדינת הגמדים. כמו ברניאני, כמו גרבאחוסה. גבוהים ומאוד מגוונים.

אבל האמת היא שלא התכוונתי להפוך את זה לאייטם שלם. איך הגעתי לזה בכלל? תהרגו אותי אם אני זוכר, כנראה מתוך התלהבות על הבחירה המעניינת. ואני, מה בסך הכל רציתי? לדבר כאן על נטייה מסוימת בתקשורת ליצור, כביכול, סיטואציות, ואחר כך להכחיש אותן או לנגח באמצעותן או משהו כזה, בערך. הבנתם? אני יודע שלא. אבל זה משהו שגורם לי להתרגז משום מה, אז תנו לי להוציא אותו החוצה.

זה הולך ככה. לפני המונדיאל ישנם כלי תקשורת (ואני מדבר ברבים ולא באופן ספציפי, כי גם אני חלק מהם), שמנפחים את הסיפור סביב רונאלדו "השמן". אחר כך, כשהוא כובש שני גולים, כתוב בעיתון: "רונלדו שמן? הצחקתם אותו". מי הצחיק אותו בדיוק? הקוראים, או אלה שנותנים את הכותרות?

או, למשל, כותבים שזינאדין זידאן זקן. אבל כשהוא מבשל שער לטיירי הנרי ועובר את ברזיל, או כובש פנדל נגד פורטוגל ועולה לגמר הוא פתאום גדול. "פנדל מושלם", כותבים על בעיטה שהשוער הפורטוגלי כמעט עצר. אהה, הבנתי את הראש. בגלל שהשוער כמעט עצר והכדור בכל זאת נכנס, כנראה שזה פנדל מושלם. השלמות היא על חודו של הסנטימטר, הא? זה מושלם, כי זה זידאן. הזקן.

לתומי חשבתי, שפנדל מושלם הוא זה שבו הבועט זורק את השוער לצד אחד ומניח בנונשלאנטיות את הכדור בצד השני של השער. אז נגיד שזידאן גדול. אבל רגע, לא כתבתם שהוא זקן ושהוא גמר? תיכף תגידו שגם את זה קבעו הקוראים והם אלה שצריכים עכשיו לאכול את הכובע (והגיע הזמן אגב להחליף ביטוי). בקיצור, שישו ושמחו במדינת חלם.

אבל זה עוד כלום לעומת עניין אחר מסוג אחר. דברים שנכתבו בהודעה רשמית מטעם מכבי ת"א, אחרי שדייויד בלאט נפגש עם ההנהלה ולא יצא מזה שום דבר פרודוקטיבי. היה כתוב שם, פחות או יותר, שהצדדים מכבדים הסכמים כתובים ולכן לא יפרו אותם. כלומר, בגלל שבלאט חתום בטרוויזו אין אפשרות, או אין רצון לשנות את המצב הקיים.

וספאחיה? הוא לא היה חתום בוילנה? אז איתו זה בסדר? בסוף, מכל הסיפור, מה שמתפרסם הוא שספאחיה יפצה את וילנה ב-200 אלף דולר. נו, ומה עם מכבי? מכבי לא תשלם לווילנה גרוש? רק ספאחיה? או שאולי זו הסוואה נהדרת למדיניות המוצהרת לפיה 'אנחנו מכבדים הסכמים חתומים וזה רק ספאחיה, המסכן הזה שכל כך רוצה לאמן אותנו, משלם מכיסו. לא אנחנו'.

יופי. אז איך זה מתיישב עם המשפט הבא של ספאחיה, מתוך אתר אינטרנט רציני בקרואטיה, לפיו: "וילנה לא רצו לקחת ממני כסף. הייתי מוכן לשלם את סכום הביי-אאוט, אבל עכשיו זו כבר לא בעיה. נפרדנו כפי שרציתי שניפרד", ועוד קודם לכן נרשם בידיעה, שספאחיה היה מוכן לשלם מכיסו את ההפרש שבין הסכום שדרשה וילנה, לסכום שהציעה מכבי.

נו, אני שואל אתכם.