ג'ואקים נואה, הבן של הלשעברים יאניק, טניסאי גדול, וססיל רוד, מיס שבדיה, קיבל אזרחות צרפתית אחרי המתנה של כמה וכמה וכמה חודשים. זה לא שחסרות לו אזרחויות. יש לו אזרחות שבדית תודות לאימא שלו, וגם אזרחות אמריקאית - את רוב השנים האחרונות העביר בניו יורק עם אימא שלו, שעברה לשם אחרי הגירושין מיאניק. בין לבין, הוא הספיק לחיות עם האימא בצרפת, לפני המעבר לארצות הברית.

אז עכשיו יש לו גם צרפתית. ואגב, אם היה מאוד רוצה יכול היה להשיג גם אזרחות קמרונית מהצד של אבא שלו, ששורשיו באפריקה. אבל לנבחרת קמרון אין ממש מה להציע לו, אז כנראה שאין לו עניין בזה. מה לעשות, צ'ארלס "הרוקח" מינלנד יישאר לבד.

ואם לא שמעתם במקרה על ג'ואקים נואה בשנים שלו עם פלורידה, שמעתם עליו בדראפט האחרון. ואם גם שם לא, תוכלו להיתקל בו בעונה הבאה בשיקאגו בולס שבחרה בו במקום ה-9 בדראפט. והוא יהיה הצרפתי ה-11 שמופיע ב-NBA. אליפות אירופה קרובה מדי וברור שהוא לא ישחק בא, אבל הצרפתים כבר בונים עליו לעתיד. והיות שהוא רק בן 22, יש מצב שהוא ישחק עם נבחרת צרפת ביותר מרק אליפות אירופה אחת.

אומרים, שבסופו של דבר אחת המטרות העיקריות שלו בהשגת האזרחות הצרפתית היתה האפשרות לייצג את צרפת באליפויות אירופה, אליפויות עולם או אולימפיאדה. מה רע, למשל, להתחיל את העסק בשנה הבאה בבייג'ין?

אז 11 צרפתים ב-NBA, הא?

אמצע הלילה שבין חמישי לשישי. בואו נראה אם גם בשעה כזו אני זוכר ומכיר, בלי לבדוק ולבלי לחפש בגוגלים למיניהם:

טאריק עבדול ווהאד

טוני פארקר

רוני טוריאף

ג'רום מואיזו

מיקל פיאטרוס

נתקעתי.

ג'ואקים נואה הוא השישי, נניח. חסרים עוד ארבעה.

אהה, אנטואן ריגודו, בטח. היה איזה רבע עונה בדאלאס מאבריקס.

זה השביעי.

ואללה, לא זוכר. ממש לא זוכר כרגע.

מישל מורנדיי אולי? לא נראה לי. לא חושב. פרדריק וייס נבחר פעם בדראפט, אבל לא שיחק ב-NBA.

תעזרו לי עם זה, אוקיי? המייל הנשיאותי ממתין.

אהה, רגע-רגע-רגע, נזכרתי. לא צריך: ההוא מריאל מדריד, נו, מסיאטל. משולה. עם הצמות. איך קוראים לו. פשששש. ברח.

(כעבור דקה וחצי): מיקל ג'לאבל. זה השם. הוא השמיני. ולא זוכר יותר כרגע, פשוט לא בא.

היה קשה. היום בו יהיו לנו כל כך הרבה ישראלים ב-NBA ושיהיה לי קשה להיזכר בשמות שלהם, הוא יום הפרישה שלי. במלים אחרות, תצטרכו לסבול אותי עוד הרבה זמן, כנראה.

עדכונים שמגיעים מכם במהלך סוף השבוע: כן, גם בוריס דיאו צרפתי, ואפילו יוהאן פטרו. שלא לדבר על יאקובה דיווארה מדנבר. מסקנה: אף פעם לא לסמוך רק על הזיכרון. בטח לא באמצע הלילה.