הנה מגיעים הדיווחים הראשונים ממנורקה הכבושה. גרין אומר שהוא עייף, טפ-הירו משחק אותה גיבור קשוח וטוען שחסרה רק איזו תאילנדית שתצעק מסאז', כדי שההרגשה של אי לח ומזיע שמנורקה מעניקה, תהיה זהה לזו שיש בתאילנד. ומאמננו? אנחנו תקועים באי נחמד ושכוח אל, הוא אומר. וכבר יושבת לי בראש הכותרת. עלילות מאירק'ה במנורק'ה. אפשר גם מנורקל'ה.

אני רוצה רק לבדוק ולוודא, שאתם מודעים לאפשרות שייתכן שהמשחקים נגד בוסניה ומקדוניה הם האחרונים בקריירה של מאירק'ה בנבחרת ישראל. האיש שרק לפני כמה ימים חצה את גבול 100 ההופעות בנבחרת, שהרבה בזכותו ניצחנו פה ושם, וגם שם ופה.

אולי האיש הכי מתפרק מאז ומעולם שהיה לכדורסל הישראלי להציע, או לפחות מאז חגג באולמותינו חיים זלוטיקמן, אחד מחברי חיל התותחנים (אתם מוזמנים להציץ בלינק).

אישית, אם הייתי מביים איזו כתבה טלוויזיונית או משהו, הייתי מצמיד מצלמה למאירק'ה ולמאירק'ה בלבד. נגיד במשחק נגד בוסניה, כן? לוקח עשר דקות נטו אך ורק עליו, עדיף ברבע האחרון, וכל האחרים לא מעניינים כרגע. התוצאות יהיו מדהימות. ככה זה ייראה:

8.24 לסיום. 61:64 לישראל. חטיפה של מאירק'ה בחצי המגרש של ישראל, הוא רץ, רץ, רץ כברווז בן יומו, ורק בנס מקדים שני מגנים זועמים של בוסניה, רגע לפני שאחד מהם דופק לו גג. כמובן שהם מתנגשים זה בזה, נופלים על הרצפה ומאירק'ה עוד מצליח לסחוט מהם עבירה. בעשרים השניות שיש לו לנשום עד שהוא מקבל את הכדור לזריקת עונשין וכולם מסתדרים ומתכוננים לזריקה, הוא ממצמץ ארבע פעמים, משתעל לתוך אגרוף קמוץ עוד פעמיים ולא שוכח לתפוס את המותניים ולהתכופף, כדי להרוויח שתי שניות של מנוחה. הוא מחטיא.

6.45 לסיום, 67:68 לישראל. מאירק'ה עם הכדור במנורק'ה האי הלח. הבוסנים מנסים ללחוץ, אבל הוא משחק עם הגב לסל, ביד אחת מכדרר, ביד שנייה שומר על הכדור ואת היד השלישית מאגרף, כדי שיהיה לו לאן להבליע את שיעולו תוך כדי. המצלמה מוכיחה זאת בוודאות: הוא ממצמץ גם תחת שמירה לוחצת במיוחד ולא רק בהפוגות של המשחק, כשהשעון עוצר. מסירה נהדרת שלו ליניב גרין, נגמרת בהחטאה ממש מתחת לסל, אבל איזה מזל: יש פאול. לא, אנחנו לא עוברים לקלוז אפ על גרין אלא נשארים עם טפירו. סדרת תיקים באף ובעיניים מתפרצת בבת אחת, כזו מהסוג שלא היה מבייש את אריק שרון. מתברר שגרין מחטיא פעמיים. טפירו מאוכזב ומכחכח רק פעם אחת, ממצמץ רק פעמיים ויורד להגנה באיטיות. הספסל הישראלי מודאג. מה קרה למאירק'ה?

4.12 לסיום, 71:72 לבוסנים. הלפרין נתקע בדאבל-אפ ומצליח רק בקושי למסור כדור לרוחב המגרש, שבנס לא נחטף על ידי הבוסנים. מאירק'ה משתלט עליו ובצ'אקה האהובה עליו, זו שמדגישה תנועת כף יד בולטת וניתור עם הפנייה קדימה של שתי כפות הרגליים, מעלה אותנו בשלשה ליתרון של שתי נקודות. ננאד מרקוביץ' מזמין טיימאאוט. טפירו מודה לו, סוף-סוף קצת אוויר צח לנשום בתוך כל הלחות הזו. את פסק הזמן הוא מנצל לניגוב הזיעה, סידור הפריזורה המידלדלת, שלושה כחכוחים, הוראות לגרין והלפרין וארבעה מצמוצים בהפרשים מתוזמנים היטב של 2.4 שניות בין כל אחד מהם.

2.02 לסיום, 76:76 ועבירה חמישית למתן נאור. גם הלפרין כבר בחוץ. חג'ג' והגיבור הקשוח מניעים את ההתקפה של ישראל. מאירק'ה מנסה לחדור לסל, נחסם ונופל על הרצפה. חשש במחנה הישראלי, הוא מתקשה לקום. הוא לא קם. רק המצלמה שלנו, האוספת ברגעים האלה בדיוק את חומרי הגלם לסרט המפואר שייקר כנראה עלילות מאירק'ה במנורק'ה (שם לא סופי), מנציחה את האמת: טפירו שקוע כרגע בסדרת שיעולים נמרצים ומתקשה להשתחרר ממנה.
הוא בריא, הוא בסדר. הוא תיכף קם. הוא קם. הוא גם קולע את שתיהן סוף-סוף. יופי, מאירק'ה, צועקים לו מסביב, אבל הוא בשלו: תיקים מכל הסוגים מפה ועד להודעה חדשה, לא שומע ולא רואה, גם לא מכיר אף אחד. החבר'ה מעודדים. טפירו חזר. הוא מתפקד כרגיל.

0:44 שניות לסיום, 80:79 לישראל. רוברטס מחטיא, אבל לוקח את הריבאונד של עצמו ומוציא כדור החוצה להתקפה חדשה. מאירק'ה אוחז בכדור, מתכופף, נושם בכבדות, מנסה להעביר זמן. המצלמה שלנו מתעדת מצמוץ מושלם, אחד היפים והטובים ביותר שלו במשחק עד עכשיו. הוא מכדרר שמאלה, מנסה לחזור ימינה ואוי ואבוי, מאירק'ה טפ-הירו מאבד כדור לואסילייביץ', רודף אחריו וגם מבצע עבירה. אוי ואבוי. הוא נעמד מאוכזב, פונה אל מאמננו בתנועות ידיים נמרצות ונראה שהוא אומר לו משהו בנוסח: 'אף אחד לא פותח, אף אחד לא בא לעזור לי'. וסילייביץ' עומד על הקו, הוא משחק במנורקל'ה, הנקניק הזה, מכיר את האולם והסלים. קולע את שתיהן, המניוק הקטן. אבל המצלמה בשלה, יושבת אך ורק על הגיבור הקשוח שאולי גמר לנו עכשיו את המשחק. הוא אוחז במותניו, מתכופף, מסדר את הבלורית הדלילה, לוקח אוויר. והנה תיק! ראיתם את זה? וואי, זה היה מדהים.

0.22 שניות לסיום. אסיסט גדול של הגיבור הקשוח, שמשך אליו שני שומרים אבל מסר לגרין בדיוק בעיתוי המושלם, מעלה אותנו ליתרון נקודה. הבוסנים בשיגעון. טפירו, במפתיע, משחרר כחכוח קל ומשחרר את הכתפיים, מוכן למהלך האחרון.

0.11 שניות לסיום והכדור עדיין של הבוסנים, אחרי כמעט חטיפה של חג'ג'. אין טיימאאוט לשני הצדדים, טפירו מתקשה לנשום, מתקשה לזוז. שרף לא רוצה עבירה, בוסאני צועק לשמור חזק, מאירק'ה לא שומע כלום ואף אחד. הוקיץ' לוקח את הזריקה האחרונה, שתי שניות לסוף וחבורה של שחקנים הולכת לריבאונד. הוא מחטיא, הוא מחטיא, הוא מחטיא, והריבאונד של . . .

הריבאונד של . . .

הריבאונד של . . .

של מאירק'ה טפ-הירו, שמפעיל את נשק יום הדין ומתדלק את עצמו בעזרת סדרת כחכוחים נמרצים ואנרגטיים, שמשחררת גז נסתר וחסר תקדים מתוך סוליות נעליו ומעלה אותו השמיימה כמו בלון מלא בהליום.

סיום. ניצחנו את המנוולים בנקודה. מאירק'ה זורק את הכדור ליציע שם צוהלים 25 ישראלים וירמי אולמרט מחייך לכל עבר ומשחרר קריצה למאירק'ה. הבמאי לא מתפתה לרגע וממשיך לצלם בעקשנות את טפירו, והגיבור הקשוח לא מאכזב לרגע. הוא מתכופף, תופס את שתי ברכיו ואחר כך גם נוחת על הרצפה ופורש ידיו ורגליו לצדדים. אין לו יותר אוויר.

המצלמה מתקרבת ומאירק'ה יודע בדיוק מה התפקיד שלו.

בום, תיק עסיסי ישר לעדשה! ראיתם את זה? ומיד אחר כך בא גם חיוך רחב. הוא ידע כל הזמן שהיינו איתו קרובים-קרובים עם המצלמה, הממזר הזה. אולי בכל זאת מדובר בהצגה אחת גדולה? ממממ, אולי. לא נכחיש זאת, אם כי גם לא נאשר.