נראה לי כמו רעיון לא רע לעסוק עכשיו קצת ברכז של מקדוניה, ורביצה סטפאנוב, לא? גם כי, יו נואו כמאמר וויל סולומון, תיכף משחקים נגד מקדוניה. וגם כדי שבעיתון של המדינה אולי ידעו כבר שקוראים לו ורביצה ולא בריצ'ה או פרפיצ'ה, כמו שכתבו שם ביומיים האחרונים.

בוגר למדי היה סטפאנוב, להבדיל מאילייבסקי או נאומוסקי בזמנם, כשיצא לראשונה את גבולות מקדוניה. כמו שניהם, גם הוא הגיע לטורקיה כתחנה הראשונה שלו מחוץ לבית. למה טורקיה? בגלל הסמיכות כנראה, מה אני יודע. אלא שבעוד נאומוסקי ואילייבסקי עשו את זה כשהיו בני 20 בערך, אולי 21, סטפאנוב יצא רק בגיל 26. הוא הגיע לקרשיאקה.

אז טורקיה היא עניין משותף לכל השלושה האלה, שלושת הגארדים הכי טובים שיצאו ממקדוניה בעת החדשה. עוד מכנה משותף: כולם איכשהו הגיעו לסיינה בסופו של דבר. אילייבסקי חתם שם לעונה הבאה, נאומוסקי כבר היה ופרש וסטפאנוב עשה שם את עיקר הקריירה שלו. לדעתי, אילייבסקי צריך להגיע מתישהו גם לאולקר. הרי נאומוסקי וסטפאנוב כבר שיחקו שם.

טוב, בואו, בואו ניכנס רגע לרצינות.

הכי יפה בעיניי, יותר מכל דבר אחר בעניין של סטפאנוב, זו העובדה שבגילו (33 ושלושת רבעי) הוא משחק בנבחרת. לא מדדתי או חיטטתי, אבל אני יכול להעריך שהוא בין חמשת השחקנים הכי מבוגרים ששיחקו בטורניר ההזדמנות האחרונה, שכלל עשר נבחרות. אולי אפילו בטופ 3, מי יודע. וזה יפה, וזה מכובד. וזה מראה גם, ואולי בעיקר אם להיות ריאליים, שאין לו קבוצה לעונה הבאה עד כמה שידוע לי, והוא מנסה למצוא לעצמו חוזה. אם אפשר להרוויח בדרך הופעה באליפות אירופה עוד כמה הופעות בנבחרת מקדוניה (אולי הוא מנסה לעבור את נאמוסקי בסטטל'ה המקדונית של קלעי כל הזמנים?) – אז באמת למה לא.

אם זו הרצינות שלי, אז אוי ואבוי. לאן נגיע?

בהזדמנות הזו אני גם אזכיר את הצירוף של אילייבסקי לנבחרת לצידו של סטפאנוב ולא במקומו. מי בשנים האחרונות הבריז משום מה, בחר הקיץ לשחק עם הנבחרת וכנראה שהשניים משתפים פעולה טוב, אם להתרשם לפחות על סמך המספרים שלהם והרקורד של הנבחרת.

מעניין אם אילייבסקי, שכבר שיחק כרכז מוביל בברצלונה וברומא ובבולוניה, נותן כבוד לסטפאנוב, לומד ממנו דברים ומכבד אותו כמין בר-סמכא שמעביר לו את הדגל, כי תיכף-תיכף הוא פורש מהנבחרת ולא חוזר, ומישהו – לגמרי במקרה אילייבסקי – יהיה צריך להוביל את הנבחרת הזו בעתיד.

ראינו בארץ את סטפאנוב בכמה הזדמנויות עם סיינה ועם אולקר. בשיאו הוא בטח היה אחד השחקנים הכי זריזים שנראו כאן. אף פעם לא נראה מאיים במיוחד, אבל הוא עושה את הנקודות, משחרר מהר את הזריקה ואף פעם אי אפשר לדעת אצלו אם הוא לוקח את השלשה או הולך פנימה. במיטבו, הוא בהחלט שחקן שקשה מאוד לשמור עליו. במירעו, הוא עוד בלאגניסט.

חוץ מזה, הוא בוודאות אחד מקלעי העונשין הכי טובים באירופה כבר הרבה מאוד שנים. ואני מת על כאלה, שעומדים על הקו וזורקים בכזו נינוחות, נוחיות ונוחות, שפשוט לקנא בהם. אנשים גדולים, אלה. גדולים. שום דבר לא מזיז להם.

העונה האחרונה קצת התחרבנה לו. הוא היה אמור לשחק בכוכב האדום בלגרד, אבל די מהר עזב שם בגלל בעיות אישיות וכלכליות כאלה ואחרות, לא ממש משנה או חשוב. היה גם שלב בו הודיע, שימי הכדורסל שלו מאחוריו. בתוך העונה עלה עליו רבי פנחס הגרשוני ואיתר אותו כפיתרון אפשרי לעמדת הרכז השני, שלא ממש היה לו לאורך העונה. הוא ניסה אז את ג'רי מקנמארה ואת דאמיר מולאומרוביץ', ושניהם מצאו את עצמם מחוץ לקבוצה די מהר.

כשרבנו הביא את סטפאנוב לאולימפיאקוס הייתי די סקפטי. זה נראה לי אז כמו עוד העברה שדינה להתחרבש, פחות או יותר כמו שחשבתי על ההחתמות של הנרי דומרקאנט וסקוני פן בתחילת העונה. פן עוד היה בסדר בחלק גדול של העונה, אבל לא חשבתי שמישהו מהם יכול באמת להביא תואר לאולימפיאקוס. גם לא סטפאנוב. בסופו של דבר, הוא כמעט לא שיחק שם. סתם, ממש סתם. זו היתה העברה חסרת תכלית לחלוטין.

הוא חלק מהנבחרת המקדונית כבר הרבה מאוד שנים ופעם הוא היה אפילו סקורר הרבה יותר גדול מאשר הוא היום. הגירסה של השנים האחרונות היא הילוך איטי יותר, אבל סטפאנוב הוא עדיין שחקן של 18 נקודות ו-4 אסיסטים למשחק פלוס-מינוס ברמות האלה. ויש לו הרבה מאוד ניסיון.

אולי רק מאירק'ה המתפרק יוכל לו, כשיחזיר לו תיק על כל תק בהתקפה. הגנתית, יכול להיות שצריך להתחיל עם ג'רון רוברטס עליו ולהציב עליו לכמה דקות גם את מורן 'אטרף' רוט. אותו הוא עוד לא מכיר. מתן נאור שומר גדול בדרך כלל, אבל אני לא חושב שהוא יוכל להסתדר איתו. סטפאנוב זריז ומהיר מדי בשבילו.

ואי-אפשר לסגור אייטם בלי לומר בפעם המאה: חיצונית, הוא מזכיר לי במשהו את ליאור ליובין.

אייכה, אגב, ליאור?

וזהו. שלומות ונצורות לכם בשלב זה.