19.00, יא אולוהים. סרביה נגד רוסיה ואת מי בכלל מעניינים הרוסים האלה. עיני דירקטוריון שלם, לבם של כל חברי נשיאות הסיפרה, יהיה הפעם עם הסגל הסרבי.

למה ומדוע?

הו, זו שאלה טובה ויש להם תשובה פשוטה.

חבורת הארצגים, הלו, שכחתם?

בראשית היה המשחק בין ז'לז'ניק בלגרד להפועל ירושלים בשלבי ההדחה של גביע יול"ב בעונה שעברה, ואז נתחבבה הקבוצה הסרבית התחבב-היטב על אנשינו. היו שם כמה תותחנים בני 21 או 22, אולי גם בני 20, שהיה פשוט נעים לראות אותם משחקים.

בו במקום נשבענו אז, כל הנציגים ובהם גם הנשיא עצמו, כי זו הקבוצה שלנו מעתה ועד להודעה חדשה. דקה וחצי אחרי הבטחה הזו לעצמנו, היה כבר ברור שלא נוכל להתחבר אליה לזמן ממושך, שהרי קבוצות עם כישרונות סרביים צעירים מתפרקות אחת לשנתיים בערך והשחקנים הבולטים שבהן עפים לכל עבר. עניין של כסף.

חודש אחרי, או משהו כזה, כבר היה אלכסנדר ראשיץ' באפס פילזן. שלושה-ארבעה חודשים אחרי, וגם בראנקו צווטקוביץ' עזב לטובת ג'ירונה. מה יהיה עם האחרים לא ברור, יתכן שגם אחרים עזבו ולא ידענו או שמענו.

על תיאודוסיץ' דיברו בפנתינאייקוס, לא ברור מה נגמר עם זה. כנראה שיגיע בשלב מאוחר יותר, בסופו של עניין. את סמרדזיסקי אפשר היה לראות בנבחרת מקדוניה בטורניר ההזדמנות האחרונה. עכשיו נשאר רק לברר מה קורה עם הגדול מכולם, שעל שמו קרויה החבורה כולה.

מר זוראן ארצג.

לא יודע בדיוק כמה דקות הוא משחק בנבחרת הסרבית, ואיך מחלק המאמן את הדקות בינו לבין דראגן לאבוביץ' (ולבין נמאניה אלכסנדרוב) על העמדה מספר 4, כשדארקו מיליצ'יץ' משחק את ה-5. אבל בדיוק בשביל זה הלכו 39.80 שקלים לספורט 5 לייב-לייב גולד-גולד, וואתאבר, לראשונה בתולדותיי. ולאחרונה (עד לאליפות הבאה בעוד שנתיים).

אז בכל הקשור לנבחרת הסרבית מדברים בעיקר על מילאן גורוביץ', מרקו יאריץ' ודארקו מיליצ'יץ', כעל הציר המרכזי של הנבחרת. זה מעניין אותנו, כמובן, כמו כוסות רוח למת פרה-היסטורי. לכל ברור שמדובר במסווה בלבד לעניין האמיתי, ואם לא לכל ברור, אז לפחות לנו כן: ארצג, צווטקוביץ', לאבוביץ' ותיאודושיץ', ארבעת גיבורי אומה שבסגל הסרבי לאליפות הנוכחית, דעו כי העם איתכם החל מ-19.00, לחזות בהתקדמות שעשיתם בחודשים האחרונים וביכולת המוצלחת יותר או פחות להשתלב בסגל הבוגר והייצוגי של הנבחרת הסרבית. וכל זה אחרי שתמו ימי הנבחרת הצעירה וכאלה.

(עדכון של אחרי ההפסד לרוסים: תיאודושיץ' משנה משחק, מביא קצב, רואה משחק מדהים, תוך שנה הוא יהיה פוינט גארד מוביל של הנבחרת הסרבית ולא אף אחד אחר - אולי אפילו עוד במהלך הטורניר הנוכחי. ארצג, לצערי כי רב, הסריח את המגרש למדי. לאבוביץ' היה פייטר ונשאר פייטר, יש לו כמה מובים יפים בצבע אבל הוא בטח לא מסוג השחקנים שאני יכול להידלק עליהם. צווטקוביץ' לא שיחק לדעתי, עד כמה ששמתי לב. בקיצור, בתוך שנה, גג שנתיים, כל המבוגרים שנשארו הולכים הביתה, וסרביה, גם אם לא ראינו מהם גדולות ונצורות נגד רוסיה - ואפילו לא קטנות ונצורות - תהיה מועמדת רצינית למדלייה ב-2009).