נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
להדיח את המנוול המקורי
רוז'ה-שלנו יוצא לרבע הגמר נגד רודיק שתמיד עושה צרות, אבל בדרך כלל מפסיד, הלוואי שגם הפעם. ולא לשכוח את המפוארת בקרב אדירות נגד צ'אקי.
5/9/2007    
 

רפאל נדאל הודח בידי דויד פרר, סוג של פייטר מהמקום ה-15 בעולם בערך, וזה מעורר באופן טבעי חשש לשלומו של רוז'ה-שלנו שיתמודד הלילה – ודאי לפנות בוקר או משהו - נגד אנדי "המנוול המקורי" רודיק ברבע הגמר של ה-US OPEN.


לא זוכר מתי זה היה בדיוק, אבל רודיק הוא האחרון שניצח את 'שלנו' בפלאשינג מדו. זה קרה ודאי אי-אז בימים, שהרי פדרר הוא אלוף ארצות הברית הפתוחה שלוש פעמים ברציפות. אבל, יו נואו, תסריטים סופם לחזור על עצמם, לא? אחרת, איך הייתם מסבירים את שכל מי שנולד וחי, אבל כל אחד ואחד מאלה, גם מת בסופו של דבר?



לפני שתכנסו לביאוס עמוק בעקבות דברי החוכמה ששפכתי כאן עד עכשיו, כדאי לשים לב לזה: בשני המשחקים האחרונים של רוז'ה-שלנו נגד ג'ון איזנר ופליסיאנו לופס, פדרר הפסיד את המערכה הראשונה.


זה לא בסדר וזה לא מקובל עלי, כידוע. עדכנתי אותו בדברים, הוא הבטיח להשתפר. אם נחיה גם נראה.


ובכל מקרה, סר ש. הרמלין, אוהד נבחרת סלובניה, התערב לרגע בעניין וטען בתוקף כי פדרר ינצח את רודיק 6:7, 5:7, 5:7, כי קשה לשבור את ההגשה של רודיק כשהוא משחק בניו יורק מול הקהל האמריקאי שרוצה את ראשו של 'שלנו'.


ואיך אמר על זה מאמננו הלאומי בהקשרים שונים לגמרי? "קונה ניצחון בנקודה". אז בטח שאני קונה ניצחון של רוז'ה-שלנו בשלושה סטים ובלי הסתבכויות מיותרות, יהיו קשים ככל שיהיו.


וישנה גם שחר פאר שתשחק ברבע הגמר נגד אחת הפייבוריטיות של דירקטוריון טניסלע, אנה צ'קווטדזה. קודם כל ולפני הכל, כי קוראים לה אנה וזה מזכיר אוטומטית את אנה איסאבל מאחידה הנדירה, שלבי יצא אליה אי-אז בימים כפי שוודאי קראתם לאחרונה (ואם לא, בשביל מה יש ארכיון?).



שנית, היא באמת שחקנית נהדרת. אם יש מישהי בסבב שמשחקת עם אנרגיות יוצאות מהכלל כמו של פאר, זו היא. שתיהן עשו את הפריצה באותו זמן פחות או יותר, אבל בעוד אנה-שלנו כבר במקום השישי בעולם – פאר, שגם היא שלנו ולא נוכל להכחיש זאת, נתקעה על המקום ה-15 ומסתובבת עכשיו במקומות 15 עד 20 בדירוג העולמי.



שמתם לב, אגב, שפאר אימצה לעצמה סוג של קריאת קרב תוך כדי משחק? זו אמנם לא הגניחה-אנחה של שראפובה, אלא מין HOOP כזה אחרי כל מכה כמעט. קצת מוזר לשמוע ולראות את זה. צאו וראו בעצמכם. די מעניין.


מוכרח לומר בהזדמנות זו, שאני הולך ומתחזק סביב העמדה שיצרתי בעצמי ולעצמי עם הזמן: לראות משחק טניס טוב זה לא פחות מאשר לראות משחק כדורסל טוב, וכנראה שגם יותר. בטח אם מדובר בנבחרת יוון ובתוצאות של ה-54-56 שלה.


ולסיום, כי אין אפשרות אחרת: היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה לחצי הגמר על חשבון רודיק המנוול!



וגם את שחר, כן? יש לך שם קהל ביתי לגמרי, מדהים לראות את זה. איצטדיון ענק נותן הרגשה של בית, כאילו המשחק מתקיים בישראל. לט'ס גו שחר לט'ס גו היא קריאת הקרב במיוחד עבורה, ככה שעושה רושם שהיא תסתדר גם בלי ההיידה של כדורסלע. ובכל מקרה, גם אם המפוארת לא תעלה לחצי הגמר זה יהיה בסדר גמור. צ'אקווטדזה תהיה שם במקומה ונחיה עם זה בשלום.


אני מוכן. מבחינתי, אפשר להתחיל.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up