הפניתי אליכם בקשה השבוע בעניין סיפור דוד וגוליית, בעקבות עליית המאורע ההיסטורי לכותרות באיחור של כמה אלפי שנים. המקרה הראשון היה של דייויד בלאט, שניצח עם רוסיה את ספרד והזכיר במפורש את שני הניצים ההיסטוריים והתנ"כיים כאחד. המקרה השני קשור לדודי 'המלך' סלע ("בישראל אין קיסר", דבר המשורר נ. אוקון), שניצח ברמת השרון את גוליית הצ'יליאני, פרננדו גונסאלס.

מבין כל התשובות שהגיעו צורי היה הכי מפורט, הכי ברור והכי מרחיב דעת. תודה מראש לכל האחרים ששלחו הסברים. ותיכף מגיע הטקסט שלו. תאבי התנ"ך וההיסטוריה שביניכם, ובטח תאבי התנ"ך וההיסטוריה שאוהבים למצוא קישורים לכדורסל במקומות שלא היה בהם כדור, מוזמנים לקרוא.

הנה זה:

"וילך דוד, והוא מאה שקלים משקלו, ויעמוד בפינת המערכה מזה, וגוליית, והוא אלף שקל משקלו בשקל הקודש, בפינת המערכה מזה. וחילות פלשתים וחילות שאול מזה ומזה הם יושבים, מאה אלף ואלף איש פלשתים, ושמונים אלף בחור חגור מבני ישראל. וינף גולית ידו להכות את דוד אל תחת לראשו, וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן, ויקלע, ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה. ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את הפלשתי וימתהו, וחרב אין ביד דוד. וישם השופט אשר יהיה בימים ההם את המשרוקית אל בין שפתיו, ויפסול את נצחון דוד, יען כי לא שת ליבו אל החוקים ואל המשפטים אשר במערכות איש ואיש, וישא קולו ויכרז כי גולית המת הוא המנצח."

אין זה ציטוט אמיתי, לא נכחיש זאת.

ברם, החלק של שליחת היד אל הכלי ועד "וחרב אין ביד דוד" הוא מלה במלה מהמקור (שמואל א', פרק י"ז פסוקים מ"ט-נ').

ולשאלותיך: לגבי גוליית אין משקל, יש רק גובה (מה שיותר מעניין, באתר כדורסל), ויש תיאור הנשק והציוד, וגם קצת על הקהל, ועל שלבי הקרב (גם גוליית הזה, אגב, כמו גונסאלס שלנו, הרבה להתגרות בקהל, אם כי הקהל הישראלי אז היה הרבה פחות אקטיבי ומועיל).

והנה הציטוט האמיתי (תוך דילוגים רבים, כי הטקסט שזור אמירות-אגב והסברי רקע):

"ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה... ושאול ואיש ישראל נאספו... ויערכו מלחמה לקראת פלשתים. ופלשתים עומדים אל ההר מזה, וישראל עומדים אל ההר מזה, והגיא ביניהם. ויצא איש הביניים ממחנות פלשתים, גלית שמו, מגת, גבהו שש אמות וזרת (כנראה כ-3 מטר, אולי קצת פחות אולי קצת יותר, אוכל את טקצ'נקו, שלא לומר סברסנקו, בלי מלח). וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש... ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו, ועץ חניתו כמנור אורגים, ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל.

ויעמד ויקרא אל מערכות ישראל ויאמר להם: למה תצאו לערוך מלחמה, הלוא אנוכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול, ברו לכם איש וירד אלי. אם יוכל להלחם אתי והכני, והיינו לכם לעבדים, ואם אני אוכל לו והכיתיו, והייתם לנו לעבדים ועבדתם אותנו. ויאמר הפלשתי: אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה (הנה הפרובוקציות), תנו לי איש ונלחמה יחד. וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה, ויחתו ויראו מאד (שקשקו, בעברית שלנו).

בינתיים דוד, נער מתחת לגיל עתודה, כנראה בערך קדטים, מגיע לבדוק מה המצב עם האחים הגדולים שלו, שכולם גויסו לנבחרת ישראל. דוד בא אל שאול ומציע להתנדב.

"ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו, כי נער אתה, והוא איש מלחמה מנעוריו. ויאמר דוד אל שאול: רועה היה עבדך לאביו בצאן... גם את הארי גם הדוב הכה עבדך, והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם".

שאול נותן לדוד מדי קרב, אך הם כבדים מדי, ודוד מוותר עליהם.

"ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלוקי אבנים מן הנחל, וישם אתם בכלי הרועים... ויגש אל הפלשתי... ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו, כי היה נער ואדמוני עם יפה מראה. ויאמר הפלשתי אל דוד: הכלב אנכי, כי אתה בא אלי במקלות? ויקלל הפלשתי את דוד... ויאמר הפלשתי אל דוד: לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה.

אבל דוד מסביר לו איך העולם עובד, ומי שם למעלה קובע הכל.

והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד, וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי. וישלח דוד את ידו אל הכלי, ויקח משם אבן, ויקלע, ויך את הפלשתי אל מצחו, ותטבע האבן במצחו, ויפל על פניו ארצה. ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את הפלשתי וימיתהו, וחרב אין ביד דוד. וירץ דוד ויעמוד אל הפלשתי ויקח את חרבו, וישלפה מתערה, וימותתהו, ויכרות בה את ראשו, ויראו הפלשתים כי מת גיבורם, וינוסו".

שורה תחתונה: אייס אחד הספיק, וגוליית פרש. ניצחון 0-1 במערכה הראשונה, והיחידה. ישראל בבית העליון, הפלשתים חזרו לצ'ילה.

צורי

תותחן על אתה, צורי. נהניתי מאוד לקרוא את המייל שלך. למען האמת, שקלתי בחיוב לרגע להכניס גם אותך לחיל התותחנים של כדורסלע ההולך ומתרבה לאט-לאט, אבל לבסוף עניתי לעצמי בשלילה.

ברם אולם ואף על פי כן, אם חשקה נפשך בחולצת כדורסלע אשמח לשלוח לך אותה בדואר ישראל. וכמובן, כמנהג העם הזה, אעשה זאת אחרי החגים. שלח לי את הכתובת המלאה שלך חבר, ותקבל הביתה מצרף מבוקש – חולצת כדורסלע, לא פחות ולא יותר.

והנה שוב, למי שפיספס, הלינק לביצוע החביב והחובבני של מישהו שהעלה את הקטע שלו לרשת.

אחח, ריעננו את הזיכרון קצת. היה מעניין.

שלומות ונצורות לכם וחג שמח.