תקציר של, נגיד, 32 שניות מהמשחק בין צסק"א מוסקבה לסמארה הספיק להראות סל של יניב גרין ועוד תנועות ייאוש מסוימות שלו תוך כדי שיחה עם ואלרי טיכוננקו, המאמן שלו.

מלבד זה שטיכוננקו מאוד גבוה, ממש כמו גרין, שזה תמיד יפה לראות, ניסיתי לחשוב קצת על הסיטואציה בה נמצא גרין כרגע. גם שאלתי את עצמי, לא אכחיש זאת, אם הכינוי החדש שלי ליניב ("כלי קיבול לשלושים הפרש פלוס"), הוא לא קצת אכזרי מדי. עניתי לעצמי שכן. אבל זה תלוי גם בו.

אני מניח שה-30 הפרש פלוס ייעלם מעצמו. סמארה קיבלה חתיכת הגרלה שלא מהעולם הזה, שמעמידה שוב סימן שאלה לגבי לוח המשחקים והסדר שעל פיו מתקיימת הליגה הזו על אף ההסבר שנתן כאן זיו גלעדי באחד האייטמונים האחרונים.

כאילו, לא נראה לכם קצת לא הוגן לשלוח את סמארה לשלושה משחקי חוץ נגד כמה מהקבוצות הכי טובות בליגה? גם דינמו האזורית בראשות סטניסלב ירמין, גם קאזאן עם ג'ו פורטה החצי-אגדי וגם צסק"א בראשות מאמננו-התורה-מסיני. לדעתי, פשוט לא פייר.

אז בקרוב, כנראה כבר ממחרתיים עת תארח סמארה תארח את פרימורי (המצוידת באדון ולדימר בויסה), ייפסק נושא ה-30 הפרש מלהטרידנו וכתוצאה מכך גם וגרין כבר לא יהיה כלי קיבול לשלושים הפרש פלוס.

אבל השאלה בעינה נשארת.

האם גרין היה צריך ללכת ולשחק בקבוצה קטנה וכנראה גם די חסרת סיכוי להשתלב בחצי העליון של הליגה? האם היה נכון מבחינתו לשחק בעירוני רמת גן או בעירוני אשקלון של הליגה הרוסית, אפילו שזו ליגה חזקה?

אולי היה נכון יותר לחפש קבוצה ב-120 אלף דולר פחות, שתשחק ביול"ב קאפ או ביורוליג? לא שאני מזלזל ב-120 אלף דולר, אבל בניכוי כאבי לב, תנועות ייאוש וחוסר שביעות רצון כמו שראינו מגרין כבר במחזור השלישי, בדידות, עייפות, קור מקפיא ושאר כאלה, יכול להיות שהחשבון יוצא קצת פחות כואב ממה שחושבים.

ובקיצור, מה רע באיזו אורטז או ציבונה, שלמיטב זכרוני הביעו עניין בגרין בקיץ?

אהה, ההפרש יותר גדול מ-120 אלף?

הבנתי.

טוב, אז שב בסמארה ותהיה, מפעם לפעם, כלי קיבול ל-30 הפרש פלוס.

במקביל, חשבתי קצת גם על מאמננו-הגולה דייויד בלאט, שחטף שוב את הזרנוגה מפנרבחצ'ה בשניות האחרונות בפעם השנייה בתוך שבוע.

קודם כל, כואב הלב לגבי התוצאה. הן אוהדי פילזן אנחנו כאן בדירקטוריון כדורסלע, ולהפסיד פעמיים לפנרבחצ'ה, שגם אם נקרא לה עוד מאה פעמים ככה היא עדיין אולקר בשבילנו, זה לא סימפטי.

שנית, מפתיע אותי לטובה החבר בוגדן טאנייביץ', או שמא מפתיע אותי לרעה החבר בלאט. מה היתה שווה נבחרת טורקיה תחת טאנייביץ', ראינו כולנו ביורובאסקט האחרון. מה שווה נבחרת רוסיה תחת בלאט, המשך את המשפט בדיוק על פי המשפט הקודם.

אז מה קרה שטאנייביץ' שלדעתי די איבד את זה עם השנים, עושה בית ספר לבלאט? הייתכן שמאמננו הגולה לא בנה את פילזן כראוי? או שמא אלה רק חבלי קליטה, ועוד נביא להם פצצה של 20 הפרש לפנים? אולי משלם כרגע מאמננו-הגולה את מחיר היעדרו במשך תקופה ארוכה מאימוני הקבוצה החדשה שלו בקיץ, אולי באמת לא הספיק להעביר על בוריים את עיקרי האני מאמין שלו לרשאד רייט, לורן וודס והאחרים? ואולי זה רק הווווווווו וויל סולומון האגדי, פטיש אוויר שכמותו, ששוב התעלה כשלא צריך.

אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. אם כי, אקווה בסתר לבי, שלא גבה לבו של מאמננו-הגולה בעקבות זכייתו עם רוסיה והפיכתו לאלוף אירופה. שלא הפך שחצן או יהיר יתר על המידה. שאחרת, חלילה, גם השנה נחטוף זרנוגה מפנרבחצ'ה (ססאמק פנרבחצ'ה, זו אולקר!) בגמר הפלייאוף ולא נבין מאיפה זה בא לנו.