בוז'ידאר מאלקוביץ', המאמן שזכה בשתי אליפויות אירופה עם ספליט

"לכל מאמן יש את הקבוצה שלו והתקופה שלו. ספליט היא הקבוצה של חיי, לא רק בגלל התארים אלא בגלל אורח החיים אז והאנשים שפגשתי שם. אני עדיין קשור לאנשים בספליט, למרות ששתי האומות שלנו (קרואטיה וסרביה) עמדו זו מול זו במלחמה האחרונה".

"כדורסל היה פעם ספורט עממי ביוגוסלביה, אבל הדברים השתנו. היום מנהלים אנשים אחרים את הספורט במדינות אקס יוגוסלביה והקסם אבד. האנשים האלה מחליפים לפעמים מאמנים בקצב יותר מהיר מאשר הם מחליפים חולצות".

"חלק גדול מהמאנים הצעירים של היום יותר מדברים מאשר עושים. הם לא שמים מספיק דגש על יסודות. כמאמן צעיר הייתי מאוד מודע לשגיאות שלי. בעזרת הרבה עבודה קשה תיקנתי אותן וצלחתי לגבש לעצמי סגנון אישי כמאמן".

"כשהייתי בספליט לקחתי איתי את הפרופסור, המאמן אצו ניקוליץ', כיועץ שלי. הרבה אנשים לא הבינו מה אני עושה וחשבו שהוא יפריע לסמכותיות שלי בקבוצה, אבל ידעתי טוב מאוד מה אני עושה. לא היה אז מורה כדורסל טוב ממנו בשבילי, וידעתי שהוא אחד שיכול לתקן לי את הטעויות ושאוכל ללמוד ממנו. אף פעם לא היתה לי בעיה לקבל עצות מאגדת כדורסל כמותו".

"לעולם לא יהיו יותר מקרים בהם קבוצות קטנות כמו של ספליט, פרטיזן בלגרד או בוסנה סראייבו, שזכו בגביע אירופה וניצחו את הקבוצות העשירות והחזקות. דבר כזה פשוט לא יקרה יותר. הכישרון הוא כבר לא הגורם המכריע כמו בעבר. פשוט אין מספיק כסף במדינות של אקס-יוגוסלביה, הכדורגל אכל את הכל".

"מתוך 30 מועדוני NBA, 23 סובלים מקשיים כספיים, ושם יש אנשי עסקים עשירים במיוחד שיודעים לנהל עסקים גדולים כל כך. קשה מאוד לעשות ביזנס בכדורסל בימים אלה".

"אין מספיק שחקנים איכותיים באירופה. גם בארה"ב המצב לא כל כך טוב. ג'רי קראוס אמר לי פעם שהכדורסל יצנח למקום הרביעי בין ענפי הספורט הארצות הברית ברגע שמייקל ג'ורדן יפרוש. קשה היום לבנות תוכנית עבודה לשנים סביב כישרונות צעירים ולהיות בטוח שהם יישארו אצלך. הם בורחים לארצות הברית, זוכים לשחק בגארבג'-טיים וכל מה שיש להם לעשות זה לאכול פופוקורן ולשמוע מוסיקה".

"כשטוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה היו צעירים, ספרנו להם פעם 110 משחקים רשמיים במהלך עונה אחת. אמריקאי צעיר משחק 30 משחקים בעונת מכללות, נניח. תמיד האמנתי בעבודה קשה, אבל תמיד גם דגלתי בכך שאתה יכול להתאמן דרך משחקים, אבל לא יכול לשחק דרך אימונים".

יסמין רפשה, מאמן קלימאמיו בולוניה ונבחרת קרואטיה

"יש לי חוזה בקלימאמיו בולוניה, אבל המועדון עומד למכירה והדברים לא ברורים. אני לא מאמן מתחיל, ולא יכול לחשוב רק על החוזה. אני רשאי להיות אמביציוזי לגבי הקריירה שלי, ולהתעניין בפרויקטים שיכולים להכניס לא רק כסף טוב אלא גם אתגר מקצועי גדול. נראה מה יתפתח בימים הקרובים. דיברתי עם רומא, אבל שום דבר לא סגור".

"המצב עם הסגל של נבחרת קרואטיה לא מזהיר אבל גם לא כזה רע. אני יודע דבר אחד: הישגים טובים של הנבחרת הלאומית משפיעים לטובה על כל מי שקשור בכדורסל שלנו. אחרי הופעה טובה בנבחרת הלאומית השכר של השחקנים עולה והשווי שלהם עולה. אם ישנם כמה שחקנים שלא מבינים את זה, זו בעיה שלהם. להתחנן לשחקנים שמסרבים להתייצב לנבחרת אני בטח לא אתחנן, זה לא מוביל לשום מקום".