שבוי עדיין בקסמי שאקיל אוניל וקובי בראיינט כצמד שצריך להביס בימי לוס אנג'לס לייקרס, אני נותן מפעם לפעם הצצה לחייהם המשותפים של טרייסי מגריידי ויאו מינג ביוסטון רוקטס. איכשהו, ברור לי שהקסם צריך לקרות, אבל זה לא עובד. הרוקטס ממשיכים לנצנץ חלושות עם ההישג המאוד לא מחמיא שלהם בתקופת הצמד הזה: סיבוב ראשון בפלייאוף והדחה, זה מה שהם מסוגלים לו.

לפחות עד לעונה הזו.

בכל עונה, ובכל פעם מחדש, אני מוצא את עצמי מתבאס מאחד מהם או משניהם יחד. בעיקר בגלל הפציעות. ברוב המקרים שחקן לא אשם בפציעות שלו, אבל זה עדיין מבאס לראות שחקנים עם פוטנציאל כל כך גדול מחמיצים חצאי עונות לפעמים וסוגרים את האור על עוד עונה.

אין לי כלום עם יוסטון. האהדה המוחלטת שלי, ככל שאפשר לדבר במונחי אהדה-שלי-ב-NBA, הולכת ללוס אנגל'ס לייקרס. סימפטיה, שעיקרה בנוסטלגיה, עוטפת גם את בוסטון סלטיקס. דאלאס מאבריקס היא תינוק חדש של השנים האחרונות, עוד לפני שהגיע תומר סלע.

אבל מיוסטון אני מצפה. בעיקר מיאו מינג וטרייסי מגריידי.

וגם ברור לי, שמי שמצפה לדברים טובים ועקביים ממגריידי, סופו להתאכזב. אם זה ברור לי עד כאן במשרדי דירקטוריון כדורסלע בקומה ה-12 ברמת גן, אני לא מבין איך יוסטון לא שמעו על זה.

כך או אחרת, אחרת או כך, היום הזה מביא איתו עוד פוש קטן לתקוות, שאולי בכל זאת ייצא משהו מהשניים האלה העונה. ניצחון על סן אנטוניו (81-89), 28 נקודות, 13 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ליאו מינג. כנראה הסנטר הכי טוב ב-NBA היום. ולא רק מהיום. לפעמים, אגב, הקטע הזה של סנטרים כמו פבריסיו אוברטו ופרנסיסקו אלסון אצל הספרס לא נותן לי מנוח. 4 נקודות משותפות ב-35 דקות משחק. אוקיי, וכמה דחיפות ומרפקים ליאו.

איך, איך נפצעתי?

עושים מיליונים החבר'ה האלה על גוף גדול ונגרייה שפתחו על שמם. מדהים. מה עם קצת כישרון?

בסופו של דבר, זה רק עוד ניצחון בעונה הסדירה שלא קובע הרבה, והרי יוסטון גדולים בעונה הסדירה.
מצד שני, זה ניצחון ראשון ליוסטון אחרי ארבעה הפסדי בית רצופים לסן אנטוניו. וזה גם הפסד בכורה לספרס העונה. יחד עם המינוי של ריק אדלמן במקום סטן ון גאנדי, אולי קורה פה משהו חדש.

האמת, מגריידי מדאיג אותי יותר מאשר הסיני. יש משהו מהפנט בלראות אותו משחק. הוא משאיר רושם של אחד שיכול לעשות כל דבר בכל רגע נתון, ואף פעם לא מגביר הילוך. כל הפעולות שלו נעשות במין פרצוף אדיש ותנועות גוף עצלות. אבל הוא מוסר גדול, יכול ללכת לריבאונד מול כל אחד אחר ונראה כמו אחד שמשחק בליגה כבר מאה שנה בערך. מין יודע-כל כזה.

וכל עוד זה עובד, וזה עובד לא פעם, אין טענות. אבל כשלא, יש לו פרצוף שדורש סטירה. בא לך להעיר את הנקניק הזה שיחזור לעשות את הקסמים שהוא עושה. לא ברור לאן הוא נעלם ומי המתחזה שהוא שלח במקומו לשחק הערב?

מעניין אם יבוא יום שנראה את מגריידי מתאמץ על באמת. רוצה באמת. נלחם באמת מהדקה הראשונה ועד האחרונה, או שאולי זה הבן אדם ושום דבר לא ישנה אותו. הוא לא רוצה לזכות בתואר קבוצתי פעם? הוא לא מבין שהסנטר לידו הוא לא רק הכי טוב, אלא שיש גם סיכוי סביר מאוד שהוא מגיע לשיאו ואולי אפילו יתנער מתפקיד המרגרינה הנמסה שמילא ברוב שנותיו הראשונות בליגה?

עומדים על 1-4 כרגע עם ניצחונות על לייקרס, פורטלנד, יוטה וסן אנטוניו והפסד חוץ לדאלאס. מריח טוב בינתיים, אבל דיבור על יוסטון רוקטס לפני הפלייאוף הוא לא דיבור אמיתי. הוא סתם. אלא אם כן טרייסי מגריידי ויאו מינג יוכיחו לנו אחרת.