בהמשך לאייטמון שהרביץ כאן אלעד זאבי בעניין זרים מפעם (הנה הוא כאן למי שפספס), ג'יימי ארנולד שייך לסוג ההוא. ככל שאני חושב על הזרים שמשחקים היום בליגת חרטאבונה חסרת ההגנות, אני מגיע למסקנה שארנולד עשוי מהחומרים של החביבים ההם, הייחודיים, בתקופה אחרת שבה מופיעים שלושה-ארבעה-חמישה זרים בכל קבוצה ואפילו יותר. וזה בכלל בלי קשר לשאלה אם אני אוהב או לא אוהב אותו כשחקן.

הוא מכונה התקפית בלתי ניתנת לעצירה כמעט, כריזמטי-יחסית, ריבאונדר, כמעט לא יורד מהמגרש גם בעידן מרובה הזרים, שחקן שמושך את המבט ומצטיין בכל רמה תחרותית. רבאק, אפילו יש לו שפם – כמעט קריטריון חובה כדי להפוך לחביב הסיפרה.

חוץ מזה, כשג'יימי ארנולד עומד על קו העונשין, הוא חושף שיניים בתנועת ארנב מיומנת ממש ברגע הזריקה. שימו לב לזה בפעם הבאה, ייחודי ובלעדי ואולי גם מזעזע.

פעם לא הקדשתי יותר מדי מחשבה לעובדה שאין כאן הגנות. אתמול נחרדתי לרגע מהמחשבה שכל אותם שחקנים פלאיים שהיללתי כל כך לאורך השנים ומככבים בלינק אגדות מהלכות, עשו בעצם את הנקודות שלהם יותר בגלל שאין כאן הגנה מאשר בזכות היכולת ההתקפית המבריקה שלהם.

כבר דיברנו על זה בהזדמנות, אבל אין כאן מגמת שיפור. 180 נקודות במשחק של רמת גן ונהריה, 190 בזה של גליל ואשקלון, 176 בירושלים נגד ראשל"צ, 181 בגלבוע/עפולה נגד מכבי ת"א.

ליגת חרטאבונה במיטבה.

ואיך, איך לא יקלעו נקודות, אם קורה דבר כזה: שתי שניות לסוף הרבע השלישי, כדור חוץ לאשקלון בחלק המגרש שלה (אני מרגיש כמו דני דבורין). מישהו מוציא כדור לנעימי, שחודר לסל ואחריו איזה מלווה מהגליל והעסק הזה נגמר בסל ועבירה ונקודה מהקו. שלוש נקודות בשתי שניות, במהלך שאפשר היה להתכונן אליו.

בושה, חרפה וכלימה.

מוסינזון עושה 10 מ-13.

ארנולד עושה 10 מ-12.

קוז'יקרו עשה בשבוע שעבר 10 מ-10.

מכבי ת"א קולעת ב-62% לשתיים במשחק חוץ.

אין הגנות.

באיטליה היה אתמול מחזור משחקים. חמישה מתוכו הסתיימו בפחות מ-160 נקודות.

בספרד היו חמישה של פחות מ-150 נקודות במחזור האחרון.

כדורסל זה גם הגנה ולא רק התקפה. אחר כך יושב יו"ר הדירקטוריון ומכתיר אלילים. בחו"כ. צריך לשלוח את כל החואן מנדסים והסשה אוצ'וקוקו האלה שמשחקים ונותנים לשחק, לליגות שבהם יש מאבק לא רק בצד אחד של המגרש.

וואלה, פתאום אני רואה שיש לו שפם. והמחשבה הזו די מבהילה אותי, אני חייב להודות.

איפה הייתי קודם? אהה, בשחקנים שמזכירים לי קצת את החביבים של פעם מבחינת היכולות שלהם לענות על הקריטריונים ולהשתלב ברשימת המופת. חוץ מארנולד, שקולע אבל נותן לקלוע (אלא אם כן תשימו מולו את שחורציאניטיס ואז יהיה לו אתגר לשמור), יש עוד שחקן שהתנועה שלו גורמת לי לחשוב שהוא בכלל מהניינטיז או משהו. שחקן שהיה משתלב יפה מאוד לצד חביבים ואלילים מפעם, ואני מאוד רוצה לראות אותו מגיע רחוק בתחרות חביב נולד (אייטמון לגביה – מחר).

לאיש הזה קוראים אשאנטה ג'ונסון מנהריה. הוא מזכיר לי שילוב של כל מיני פורוורדים שהופיעו כאן בעבר. הוא מדויק, אתלטי מאוד, ריבאונדר טוב, יש לו הרבה מכל דבר והוא בעיקר שקט. שקט-שקט, לפחות על סמך מה שראיתי עד עכשיו. יש בו קצת מג'ראלד פאדיו, קצת מבאק ג'ונסון. הוא יכול להיות ההבדל מבחינת נהריה לעומת העונה שעברה, אז קרסו האוצ'וקוצ'וקוצ'ים בשניות האחרונות במשחק ביתי נגד גליל עליון ולא עלו לפיינל פור.

שנית, אשאנטה לא ייתן שזה יקרה.

ומלה (טוב, לא מלה, אולי פסקה או שתיים), על יריב יצקן. מחזור שני שהוא עושה במגרש מה שהוא רוצה וזה שחקן שהכדורסל הישראלי קבר, פשוט קבר. הוא תמיד היה סקורר גדול, אבל לא תמיד קיבל פידבק או אמון מצד המאמנים שלו. אני בטוח שיש לו סיפור מעניין להשמיע אחרי שעבר לשחק בליגה השלישית בצרפת, השאלה אם יש מי שמעוניין לשמוע.

אני עוד זוכר מדבר כמו אחרון שחקני ענף הביפ לפני שש, אולי שבע שנים, ומודיע דרך העיתון למאמננו הלאומי אז, מולי קצורין, שיש לו מקום בנבחרת ישראל. החבר'ה (מלה של דייויד בלאט, מה אתם רוצים ממני?) בכדורסל לא מתים על הדבר הזה. הצהרות מגיע לי להיות שם משאירים אצלנו בדרך כלל לאלה שבועטים ונוגחים.

סך הכל, טוב לראות את יצקן מראה במגרשים דברים שכבר שכחנו. אני לא מעודכן בענייני אשקלון ונשאר לי רק לשאול היכן מיסייה פפי תורג'מן? אמנם הוא בן 37, אבל אם יצקן עושה נקודות בקלות ואם שפר חזר לשחק ולקלוע, יכול להיות שפפי עד כדי כך לא ראוי לדקות משחק? או שאולי הוא הצטנף בחזרה לענייני קפה ארומה שלו וכבר לא בסגל? כל היודע על מקום הימצאו וכו'.

ועוד קטנה על המחזור. כותב היום כבוד האריה השואג בעיתון של המדינה, שהפועל ירושלים איבדה את ההרתעה שלה. סתם הכללה וקלישאה בעיניי. ירושלים הגיעה אחרי ניצחון של 39 הפרש נגד קאזאן והדבר הכי טבעי בעולם הוא שיהיה לפחות רבע אחד, אולי אפילו מחצית שלמה או יותר, שהמשחק נגד ראשל"צ, שבא אחרי הפסד, יהיה צמוד. אלה לגמרי עניינים של מנטאליות ושל נפשו של האדם באשר הוא, יותר מאשר כדורסל נטו. אין קשר להרתעה. ואם זה היה הפוך וירושלים היתה מובסת בבית נגד קאזאן, היה סיכוי גדול ליתרון ב-20 הפרש על ראשל"צ כבר במחצית. הכל בראש.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה.