אולי בגלל שגם אני מתמוטט פה, התהפך לי הראש לגמרי ובא לי פתאום על אייל גולן. מודה במיליון אחוז: לא הייתי הולך עליו אלמלא גלגל"צ היו משמיעים את "צליל מיתר" ב-9.50 בבוקר, ומזכירים לי את קיומו. בטח לא חסיד גדול שלו, גם לא אוהד או מעריץ או מאזין קבוע, אבל רוצים לשמוע משהו?

השיר הזה יפהפה.

פשוט יפהפה.

ונורא מרגש.

ומרגש נורא.

ואיזה טקסט חזק. באמת. קיטש או לא קיטש, עזבו אתכם עכשיו מזה. הטקסט פשוט פותח את הברזים שם למעלה.

אז יאללה, קצת כבוד לזמיר, אלוף ה-ח' וה-ע', בלי מיתרים בכלל, של העידן העכשווי. בין זמרת אמריקאית ללהקה מאנגליה, יש בזה המון חן ושורשיות. הלכתי על זה להיום. וכל האינגליזים האלה, תמיד אפשר להעלות אותם בפעם אחרת.

כמו צליל מיתר שמתנגן אני חושב עלייך
מרגיש כמה שזה עצוב להיות כאן בלעדייך
לו רק היית פה הכל היה אחרת
אצלי כבר כלום לא מובן אצלי בלב יש סדק

תראי אותי כמו מטורף שרק רוצה אלייך
או סתם כמו בחור עיוור שמדמיין לו את פנייך
וזה קשה שאת פה לא עוברת
אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת


לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך
כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך
תראי אותי כמו ילד שכואב לו
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה


כל יום שבא והולך אני שוב קורא אלייך
ומקווה שעוד תמצאי לי מקום בין זרועותיך
תדעי שכאן יכול להיות אחרת
על תוותרי עליי תאמרי שאת חוזרת


לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך
כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך
תראי אותי כמו ילד שכואב לו
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה