קראתי היום ציטוט מפי מי שהתמנה לפני כמה ימים למאמן נבחרת אנגליה, בענף שאסור להזכיר כאן את שמו. האיש בן 61, איטלקי, וכבר בדברי הפתיחה הוא הודיע שזה יהיה הג'וב האחרון שלו באימון, והוא מקווה לפרוש בשיא.

טראח, פלאשבק אל קיץ 1998. יורם חרוש הנשכח הוא מאמן מכבי ת"א שמחפשת בטירוף סמול פורוורד זר. זה קורה אחרי העונה של וינקו ילובאץ עם הבולדוג רנדי ווייט ורשארד-שלנו גריפית'. חרוש מקבל את הצ'אנס של החיים ועובר מעמדת העוזר לעמדת המאמן הראשי. ההמתנה השתלמה ואחרי שעבד קודם לכן עם צביקה שרף, ההנהלה בוחרת בו להוביל.

אז יאללה, תוביל. רק תמצא כבר סמול פורוורד.

ראש וראשון הוא האדון דייויד בנואה, שעליו מכבי ת"א מוכנה להתאבד ורק שיבוא. בנואה אמר כן עקרוני, אבל לא חתם ונעלם. כמי ששיחק יחד עם קארל מאלון וג'ון סטוקטון ביוטה ג'אז ולא מעט פעמים בחמישייה הראשונה, השם שלו מספיק גדול כדי שמכבי תמתין.

ותמתין.

ותמתין.

ותקלל את הרגע ואת בנואה הדביל, על שאמר כן עקרוני, אבל לא חתם ונעלם.

באיזשהו שלב כבר נהיה קיץ מתקדם ועמוק. נוסעים למחנה האימונים בבורמיו בלי זרים. ויקטור-ויקטור בסיפרה, שאז היה עדיין רק ויקטור אלכסנדר, חותם מאוחר ומגיע למחנה עצמו מבלי לעבור אפילו בישראל או להיות מוצג בפני התקשורת. רחב מאוד הוא מתייצב בלובי של המלון הצנוע יחסית בבורמיו. לבוש חולצת פסים הוא חוסם חצי לובי. איזה ז'לוב, יא אולוהים.

אבל איפה הסמול פורוורד.

מחפשים, מחפשים. חרוש אומר, שעדיין מקווים שזה יהיה בנואה וכל זה, אבל כבר לא מאמינים. מרטין מיורספ, שהיה אז שחקן של מכבי ת"א או משהו, מצטרף באיחור גם הוא למחנה האימונים והמאמן אומר, שיש מצב שהוא יהיה זה שיחתום בסופו של דבר, אבל עדיין בודקים.

ובודקים.

ובודקים.

והמניאק ההוא לא בא, יורדים ממנו.

ופתאום חרוש זורק לי ככה בצד, שיכול להיות שווילי אנדרסון יבוא ומה אני אומר.

ואללה? אני מופתע, ווילי אנדרסון? זה הרי מתאים. שיחק עם ויקטור-ויקטור בא.א.ק אתונה בעונה שעברה והגיע איתו לגמר האירופי נגד בולוניה. מתואמים, מכירים, קבלות מוכחות. יפה חרוש, יפה. רעיון נאה כרפאל.

טוב, אז עוד לא היה נאה כרפאל. זאת אומרת הוא היה תמיד, עוד לפני שהיינו אנחנו, אבל לא בתלבושתו המודרנית בתור 'נאה כרפאל' – אולי גדול המותגים שיכול להציע כדורסלע האתר.

חוץ מבחורות, יש בבורמיו הכל. האמת שהייתי כל כך צמוד לאירועים ולהתרחשויות ולרחש ההרים והירוק המשכר, שלא כל כך שמתי לב. בואו נגיד ככה: אם מרקוס סלוטר היה שם, הוא כבר היה מוצא משהו. מישהי, יותר נכון.

חוזרים לארץ. לא רחש הרים ולא ירוק משכר, סתם חמסין מגעיל. קצת אחרי זה מכבי ת"א מודיעה על החתמת ווילי אנדרסון, שמתייצב למסיבת העיתונאים, שותה מיץ תפוזים כמו הרבה זרים חדשים לפניו ומבטיח פיינל פור. גם חרוש מודיע, שהמטרה היא פיינל פור. ואיכשהו, מהפה שלו זה נשמע פחות אמין. האיש הכי שקול בעולם, ממתי הוא מבטיח הבטחות? כנראה שמישהו תקע לו מרפק בצלעות באמצע הדברים אז הוא התחיל לזמר זמירות לא אופייניות.

ומפה לשם מגיעים לאימון הבכורה בהדר יוסף, כי יד אליהו שוב תפוס אפילו שקיץ עדיין וחנוכה עוד לא הגיע. ופתאום אנדרסון, בן 31, אומר משהו על עונה אחרונה בקריירה שלו ועל פרישה בתום העונה היחידה שלו במכבי.

מה פרישה? מי פרישה? מה פתאום? והכי גרוע מבחינת מכבי ת"א, מסתבר שהוא יודע משהו שאחרים לא. העלטה כיסתה אותו. העלטה באה אליו בחסות החשכה וכיסתה אותו. מדהים. האיש לא פוגע, רחוק מהיכולת המגוונת שהפכה אותו לאחד מהפורוורדים הכי מגוונים ששיחקו באירופה רק עונה אחת קודם לכן.

חלוד במסירה, חלוד בקליעה, חלוד בריבאונד, שומר פחות טוב מאשר בא.א.ק אתונה.

עברו שלושה משחקים בליגה האירופית וזרקו אותו לפיייי קיבינימט. אותו ואת ניקולה לונצ'אר, קלעי שלא קלע. וחרוש הלך יחד איתם לטובת בואו של רבי פנחס הגרשוני, שאז עדיין היה רק פיני גרשון.

בן 31 הולך לעונה אחרונה? איפה נשמע כדבר הזה, תמה ודאי באותו זמן שמעל'ה מזרחי. ועוד על חשבוננו? אם צביקה שרף היה באזור באותה עונה, הוא היה ודאי אומר בקול רם מה שחשבו כולם: בושה, חרפה וכלימה.

באמצע אותה עונה התחדש הקשר עם דייויד בנואה, שאמר כן עקרוני, חתם והפעם גם הופיע. אהההה, לא משהו מיוחד. אתלטי מאוד וגם מרביץ ומכסח, ריבאונדר טוב וקליעה של יום-כן-יומיים-לא. גם השיפור שהוא הביא בהשוואה למה שהראה כאן ווילי אנדרסון לא הצליח להשכיח את אותו משפט מפתיע שנאמר כבר בטרום העונה: "זו העונה האחרונה שלי".

ועכשיו בא האיטלקי ואומר שנבחרת אנגליה היא התחנה האחרונה שלו. הוא אמנם בן 61 וזה יושב הרבה יותר טוב מבחינת צליל ומיקום, אבל אם עדיין לא מאוחר, ואם החוזה לא חתום סופית ורשמית, כדאי אולי לראשי ההתאחדות שם להזמין לשיחה את שמעל'ה מזרחי שיספר להם קצת על המשמעויות הנלוות.

סוף דבר. שלומות ונצורות לכם.