אם אני לא טועה, לין גריר לא שיחק בארץ באף משחק רשמי. הוא היה כאן במשחקי טרום עונה עם דינמו מוסקבה של צביקה שרף ואריאל מקדונלד ושיחק נגד כמה קבוצות, בני השרון ביניהן, אולי גם גבעת שמואל. זה מה שמצליח הזיכרון לאתר כרגע. זו היתה מין עונה לא ברורה כזו, ההיררכיה לא ממש דפקה כמו שצריך. היו שם יותר מדי שחקנים טובים שלא התחברו, כל אחד שיחק 20 ואמר תודה, אבל אף אחד לא באמת היה מרוצה. באיזשהו שלב, שרף שילם את המחיר וחזר הביתה.

ולין גריר (1.86, בן 26 פחות או יותר, אל תטריחו אותי עכשיו ואל תציקו בדקויות), חתם במילווקי על חוזה ארוך טווח. הוא האיש שתמיד רציתי לראות בפעולה כאן, על אדמת ארץ הקודש ספוגת הדם, במשחק שלם ורשמי. הוא שיחק בהיאר איסט ביוון ועזב כי לא שילמו לו, היה גם אצל קצורין בורוצלאב, אצל שרף במוסקבה וטיפס הכי למעלה בעונה האחרונה בנאפולי. ואם לא ראינו אותו פה עד עכשיו, כנראה שזה כבר לא יקרה.

הוא דורג ראשון ברשימת מלכי הסלים של הליגות הבכירות באירופה בעונה שעברה. סיים עם 23.5 עם נאפולי, יותר ממלכי הסלים בספרד, טורקיה, יוון או צרפת וגם יוצר מאשר מרכוס האטן אצלנו. לנאפולי הוא הביא את הגביע האיטלקי ובקיץ הזה עמד בפני הכרעה: צ'אנס כמעט-אחרון לעשות את ה-NBA או לסגור חוזה מצוין בנאפולי, שרצתה אותו לעוד שלוש שנים.

הוא עשה כל מיני וורק-אאוטס בבוסטון, מילווקי, שארלוט, פתאום בא לארי האריס, הג'נרל מנג'ר של מילווקי, ושם לו חוזה על השולחן. "תחתום", הוא אמר לו. וגריר, שהיה מוכן לחתום גם בעד שכר מינימום ולו רק כדי לשחק ב-NBA, עשה את זה בשמחה. עכשיו הוא הולך להיות פוינט גארד שלישי אצל הבאקס, אחרי מו וויליאמס ומי זה שם עוד? צ'רלי בל, נדמה לי, עוד סוג של סקורר גדול באירופה שמצא בסוף את הדרך הביתה מהדלת האחורית, והתחיל להראות מה הוא יודע בעונה שעברה עם הבאקס. רגע נבדוק. כן, זה צ'רלי בל.

בקיצור, לין גריר עשוי מאותם חומרים של שחקנים שפעם הייתי מגדיר אותם אלילים ומדביק להם את תואר חביבי הסיפרה. אני מניח, כן? כי אף פעם לא ראיתי אותו מעבר לקטע וידיאו כזה או אחר. אבל הנתונים מדברים, המספרים גם ומתקבל רושם שהאיש הוא גם סוג של עלם חמודות, שלא נרגע עד עכשיו מהסיפור הבא: "ישבתי יחד עם אבא שלי (שגם לו קוראים לין) במסעדה באחת הקניונים, כששיחקתי בפולין. פתאום ניגשה אלינו לשולחן נערה בת 17, אולי 18, והתחילה לבכות, ולצלם אותי בעזרת המכשיר הסלולארי שלה. היא פשוט לא האמינה שהיא פוגשת אותי אוכל בקניון. זה היה כאילו . . . אני לא יכול אפילו לחשוב, לא עולה לי שם . . . כאילו היא ראתה את אלוויס פרסלי!".

באיטליה, בנאפולי, הוא נסע בניסאן מוראנו חדשה, גר על שפת נהר והתלהב מהעיר ומהמקום. לא חסר הרבה שהיה חותם שם הקיץ, ואז הגיעו הצבאים של מילווקי וקטפו אותו. "הייתי שם כמו אלן אייברסון קטן", הוא נזכר וסוגר את מעגל החוויות האירופי לפחות לטווח הקרוב.

בהצלחה רבה במיוחד, מיסטר גריר החביב, אבל סלח לנו אם נשיר לך כאן מפעם לפעם תיפלט-תיפלט-תיפלט, כי יש כאן מספיק אנשים שרוצים לראות אותך בפעולה. אז תן איזה שנתיים בינוניות, ספק את האגו, ותחזור לאיזו ריאל מדריד כדי שאפשר יהיה לראות אותך לפעמים גם במלחה או נוקיה.