אחת לשבוע, עת מתקיים עוד מחזור בליגה האיטלקית, אני מרביץ מבט בליגה, סוקר אותה מלמעלה למטה ולהיפך, ומנסה להתרגל לסיטואציה החדשה. בנטון טרוויזו-שלנו, קבוצתי האהודה עד לא מכבר, היא קבוצת תחתית.

עזוב עזבו אותה טובי בניה, טובי מנהיגיה, והלכו לעשות חיל בתפוצות. מרקוס גורי וניקוס זיסיס בצסק"א. פרסטון שאמפרט בבישקטאש. ספנסר נלסון בבולוניה. מאמננו הגולה באפס פילזן. טרל לידיי בטפויומט האזורית. מזל שמתיאו סוראנייה-שלנו נותר באזור, אחרת היה קשה מאוד לזהות את טרוויזו-שלנו. דיברנו על כך לא מעט. קטסטרופה מתמשכת בפתיחת העונה גררה את טרוויזו עמוק למטה, וגם מריו 'ביג תחת' אוסטין התקשה לחלץ אותה משם. האיש אמנם הגדיל את שכרו, אבל ממוצעיו קוצצו. אין לי ספק שהוא מת לחזור למלחה ולרישיון הירי החופשי שהיה לו.

לפני חודש וחצי, אולי יותר מונה אוקטאי מחמוטי, שסיים שש עונות באפס פילזן, לתפקיד המאמן. קודמו נשלח הביתה. סמלי לאללה היה הדבר, שהרי את מקומו של מחמוטי תפס דייויד בלאט, והנה לכם חילופי כסאות קלאסיים. כבר מזמן טענתי ששני המועדונים דומים באופיים, והחילוף בין המאמנים היה כנראה מתבקש. ברגע שאחד מהם תפס את מקומו של השני, היה טבעי לגמרי לראות את האחר מתמקם ומשתלב בחלל שנוצר.

ואז התחלנו לשחק. פיייי קיבינימט, איך שהתחלנו לשחק. מחמוטי הביא הגנה, החבר'ה עמדו על הרגליים, שמרו והתחילו לנצח. 6 מ-8 משחקיו הראשונים של המאמן הסתיימו בניצחונות, שזה הרבה-הרבה יותר טוב מהמאזן שהיה לה עם המאמן הקודם, אלסנדרו רמאלי. נו, בטח. רמאליו זה ביפ בכלל, מה הוא עשה בטרוויזו-שלנו רק האל הטוב יודע.

הבאנו ניצחון יפה בקייב, עשינו כמה וכמה תוצאות מאוד יפות גם בליגה, נתנו בומבה לפו-אורטז ונחנו קצת, עד למשחק הבא בלוח הזמנים כמה ימים לאחר מכן. אוולינו בבית, שבת האחרונה.

המועד הגיע ואיתו שערורייה שגם זקני טרוויזו, קרובי משפחה רחוקים של זקני צפת, לא זוכרים. אוולינו הגיעה ובמחצית הובילה כבר ב-27 הפרש. זה עלה וטיפס וצמח והגיע גם לאזור 40 הפרש, עד שנסגר על 25 בסיום כי לאורחים לא היה נעים, וכי למחמוטי כבר יצא עשן מהאוזניים.

עכשיו מדברים בטרוויזו על סקנדל שאין כדוגמתו. על משהו מקולקל. אנשים מתקשים להבין איך אותה קבוצה שניצחה כל כך יפה את קייב באוקראינה בגביע יול"ב רק לפני שבועיים, ושהביסה את פו-אורטז ב-28 הפרש רק לפני שבוע, נראית ככה. מדברים על בגידה של השחקנים באמון שנתנו בהם המאמן והג'נרל מנג'ר. מדברים על מועדון איכותי, רב מסורת, שאסור לו להיראות כפי שנראה. זה לא הפועל זרגיגים, כן? זו טרוויזו-שלנו, מקום בו דרכו גדולי האומה האיטלקית ושועי עולם לאורך השנים.

מחמוטי בהלם. הגנ'רל מנג'ר מרקו אטריפלדי בהלם. את תגובתו של טוני קוקוץ', מסמלי טרוויזו בעשור הקודם, לא ניתן היה להשיג.

ובחמישי בערב מחכה משחק בית נוסף נגד ביילה, המדורגת שנייה בליגה. לא ברור מה מצבו של מריו 'ביג תחת', אבל אם הוא עושה שם דווקא למישהו כדי שיזרקו אותו והוא יוכח לשוב להפועל ירושלים, אולי יש סיכוי שזה יהיה המשחק האחרון שלו שם. לחילופין, יש מצב שהמערכת תתעשת ותשנס מותניים (100 דולר למי שיראה לי פעולה פיזית שתסביר אחת לאחת איך משנסים מותניים), אוסטין יהיה גדול, מרקו מורדנטה יחזור מפציעה וידחף קדימה את החבר'ה ומחמוטי יחזיר את העסק לפסים נכונים. הלו, זה לא צחוק. בקצב הזה עוד נרד ליגה.

כבר עמדנו בפני משחקי עונה ורגעים גדולים רבים לאורך השנים. כבר הגיעו למועדון הצנוע בצפון איטליה גביעים ותארים מכל הסוגים כמעט. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שלחץ מהסוג שעובר עכשיו על טרוויזו-שלנו ערב המשחק נגד ביילה לא נראה כבר שנים באזורנו. לא עוד משחק על שתי נקודות בטבלה, אלא על ניקוי הכתם. על השם הטוב. אם נחיה, סביר שגם נראה.

אצפה למשחק גדול, חברים. שום דבר לא פחות מזה, כן?