איזו הפתעה ניר כהן הזה, אה? מודה שאני לא מספיק חיית ליגות נוער ונמוכות (בשבילי גם הליגה השנייה היא סוג של נמוכות, מה לעשות), כדי לדקלם מה עשה ניר כהן עד היום בקריירה שלו. גם לא יכול לספר לכם על ההבדלים ביכולת שלו מגיל 16 ועד היום, כשהוא בן 25 וחצי. לצורך הדברים האלה ישנם אנשי שטח סטייל דני פרנקו ודומיו, שמכירים באמת כל מה שזז ועושים עבודת שטח.

מצד שני, אתנחם חלקית בכך שפרנקו והחברים לא מכירים, למשל, את ואלריו אמורוסו כמוני. כן, גם אתם לא. אבל לא זה הנושא הפעם.

הצלחתי לקלוט שהוא במקור ממגדל העמק ושעבר קולג' בסן דייגו, אבל זו סתם טכניקה. בפועל, איזה יופי של שחקן, בחיי. קודם כל ולפני הכל, אני אוהב לשמוע אותו מתראיין. צנוע, צדדי כזה, לא מבין מאיפה דברים באו לו, לא מאבד את הראש. נשמע קצת עמום, המלים יוצאות בניגון קצת איטי, הרבה נרגש, לא ממש רגיל שאור המצלמה נדלק מולו. יש כאלה שעושים מזה קריירה. בואו נקווה שכהן לא יסתחרר מהפלאשים.

הוא שם גוף, הולך נהדר לריבאונד התקפה, הקליעה שלו משלוש נראית כמו הדבר האחרון שהוא יכול לעשות, אבל גם את זה הוא עושה יפה. הסגנון נראה קצת כמו מהשכונה, אבל מה זה משנה; אדיראן פלדג'ר זורק יותר יפה? והוא גם מאסיבי, אבל זריז יחסית לגובה. תוסיפו לרשימת המכולת שבניתי כאן.

תכל'ס, אין לי משהו חדש לספר לכם על ניר כהן חוץ מלהתפעל ממנו. שנים דיברו אצלנו על שחקנים שהקולג' מפריע להתפתחות שלהם. הנושא הזה נצמד לכל שחקן שני בערך שיצא למכללות לאורך השנים, והיו בארץ מאמנים שתקפו באופן חריף את רמת האימונים המקובלת במכללות, וטענו שעדיף לשחקנים שלנו להישאר כאן ולשחק.

לא היו בשנים האחרונות הרבה שחקנים, שחזרו ממכללות והשתלבו טוב בליגה. מישראל שיינפלד, למשל, ציפו ליותר. גם מעמית תמיר, שלמעשה לא ממש השתלב בשום קבוצה אירופית בה שיחק. מושון יעקוסי הוא אולי דוגמא למישהו שמצא לעצמו מקום אחרי תקופה במכללה, שלפניה ספק אם היה משתלב בליגת העל. איציק אוחנון? סו-סו, לא לכאן ולא לשם.

ולא שאני יודע איך ניר כהן שיחק לפני התקופה שלו בארצות הברית, אבל אני רואה איך הוא משחק עכשיו. נהדר, הוא משחק. ובחסות החוק הרוסי, כמובן, שאולי גורם למאמנים להתבלבל תוך כדי משחק ולהסתכן בהפרה, אבל מאפשר צ'אנס ראוי לשחקנים ישראלים להתבלט. גם שמוליק ברנר לא היתה תמיד בחירה ודאית או אפילו אופציה, לשמש רכז ראשון בליגת העל.

יפה ונאה. לפני המשחק בזיסמן שאל אותי שכן במעלית הרמת גנית באמצעותה אני מטפס אל משרדי דירקטוריון כדורסלע בקומה ה-12, אם אני מתכוון לבוא למשחק. "עזוב", ניערתי אותו, "מה יש לי לחפש במשחקים כאלה?", ושידרתי לו שהתוצאה ברורה. הוא חייך, גם הוא לא האמין שהמשחק הזה יוביל לגדולות ונצורות.

כנראה שקבוצות ליגת העל הבינו הרבה יותר מהר ממני, שאין שום סיבה לחשוש ממכבי ת"א העונה ושיש שינוי מהותי בהערכה הכללית. אם פעם אמרו שהליגה הזו פתוחה וכל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה חוץ ממכבי ת"א, היום הושמטה המלה "חוץ" ובאמת שכל דבר אפשרי.

שלומות בשלב זה. את הנצורות עשתה כבר רמת גן.