בצער רב, אם כי לא בהפתעה גמורה, נטחן היום דודי סלע, נציג הסלעים המפורסם ביותר בארץ, כפי הנראה, על ידי לייטון "קאם-און" יואיט 2:6, 2:6 בטורניר אדלהייד. זמנים קשים, אם כי מדובר בתחילת העונה בלבד ועוד יגיעו גם ימים יפים לדודי הג'ינג'י ורב המרץ.
פעם עבדתי עם בחור בשם קובי שם טוב. המבוגרים יותר מביניכם יזכרו אולי את השם ממדורי הספורט בעיתונים. היה עורך מאוד מוכשר, קובי, ואהב לחשוב על כותרות מעניינות. אחת הכותרות שתמיד רצה להשתמש בהן ולא תמיד יצא לו היתה: ששחט ששחט.
"אני רק צריך שייפול לי לידיים משחק שיש בו עניין, ויסתיים בתוצאה 1:6, 1:6", הסביר בערמומיות האופיינית לו. איי, איי, איי. היו פעם עורכים-עורכים בתקשורת. אולי יש גם היום, אבל פחות. בזה אני משוכנע.
עונת הטניס נפתחת בימים אלה. הרבה עניין יהיה פה. כמו תמיד, רוב תשומת הלב תלך לרוז'ה-שלנו וניסיונותיו לזכות ברולאן גארוס. במקביל, יש להזהיר את פדרר ממצב אפשרי בו יתרכז כל כך ועד כדי כך ברולאן גארוס, עד שיפסיד, חלילה וחסה, בווימבלדון או בארצות הברית הפתוחה. מלבד רוז'ה-שלנו יתקיים כאן מעקב מודאג למדי אחר חבורת המנוולים הכוללת את אנדי רודיק, רפאל נדאל, ניקולאי דוידנקו, דויד נלבנדיאן, מראט סאפין ואחרים שעוד יצוצו, יש להניח.
תהיה התמקדות בולטת גם במפוארת, שחר פאר. יש לה צוות מאמנים חדש מספרד, מוטיבציה אף פעם לא חסרה לה ושיפור נוסף בכל תחום יקפיץ אותה הלאה בדירוג העולמי. חוץ ממנה, נדרוש בשלומן של הפצצות העיקריות בתחום: דמנטייבה, שראפובה, פוצ'קובה ורוסיות רבות נוספות, אם כי מעל כולן תעמוד תמיד אשלי הרקלרוד האמריקאית חסרת התקדים.
ישנם ימים שאני שואל את עצמי, כחלק ממשבר גיל ה-40 המתקרב, מה הייתי רוצה לעשות לו היה נמחק הכדורסל מהעולם ברגע זה. פעם היתה לי תשובה די מפתיעה: מדביר חרקים. כן, סוג של התוודות מביכה משהו, אבל לא אתכחש אליה: אני נהנה מהמארב, נהנה מהמצוד, ואפילו, קצת, מהקטילה עצמה. קצת, כי לא בא לי להישמע אכזרי מדי. אפילו נהנה לבצע קטילה ולשוב לזירת הפשע חצי שעה מאוחר יותר, בעיקר בלילות NBA. אומרים על ג'וקים שהם חכמים. אם היו כל כך חכמים, לא היו חוזרים לזירה שבה נהרגו אחיהם זמן קצר קודם לכן אלא מתחבאים מאחורי הארונות ולא יוצאים לעולם.
זה היה, כאמור, מזמן.
היום יש לי תשובה ברורה ושונה לגמרי, למקרה שהכדורסל יוכחד. טניס, הייתי רוצה לעשות משהו בטניס. שחקן כבר לא, אבל משהו. אולי לנוע ברחבי העולם ולראות טורנירים, אולי להתאהב בשחקניות מרחוק, אולי לשמש סוכן או עוזר סוכן או שוליית סוכן, אולי לכתוב בלוג טניס, אולי ליצוק מים על כפיו של רוז'ה-שלנו ולשנורר מחברה שלו כמה דולרים לאחזקת טניסלע, האתר שבדרך. לא יודע מה.
טניס, העיקר טניס. תפקיד שקשור בזה איכשהו. לא שיש הרבה אופציות, אבל בינתיים גם הכדורסל לא עושה סימנים שהוא הולך להיכחד (בניגוד, אולי, למה שנדמה לנו לא פעם, על אף שאיש מאיתנו אינו אביב לביא).
בקיצור, התחלתי מדודי סלע וההפסד שלו ללייטון "קאם-און" יואיט ותראו מה נהיה מזה.
זמן טוב לומר שלומות ונצורות, כנראה.