די, מספיק וחאלאס עם כל הקרקס הזה סביב ביינום הדורסני. הוא כפות, הוא אזוק, הוא עצוב, הוא בוכה. אוקיי. ראינו את הקולות, שמענו את המראות, וכעת למשהו אחר ביבשת אחרת. להלן מספר אנקדוטות מנוקדות ממגוון משחקי ה-NBA שהתקיימו הלילה.

ג'נטלמן אנד ליידיז (אנחנו הרוב כאן, לא?), קארים ראש זוקף ראש. אחרי עונת התאווררות דווקא בווילנה מכל המקומות עלי אדמות, ומספרים בינוניים-משהו עבור תותחן בעל-שם ברמתו, האיש חזר ל-NBA בקול תרומה נאה: 12 נקודות במשחק האחרון של אינדיאנה מול הלייקרס, מחוז חפצו בעבר הלא קרוב, ובכלל, בסך-הכל עונה סבירה בהחלט של 6.6 נקודות מהספסל של האינדיאנים. סביר בהחלט עבור ברנש שרק בשנה שעברה התקשה להגיע ל-11 נקודות בממוצע בליגה הליטאית. בסדר, בסדר, אני יודע שכאן הוא בתלבושת של סיאטל.

דריק פישר ממשיך להוכיח שזה לא הגיל, זה בעיקר התרגיל, ובעיקר עוד יותר זה התרגיל של הלייקרס שמפנה אותו לג'אמפרים החלקים שלו. 22 נקודות ב-29 דקות הוא המטיר על אינדיאנה, ובכלל, בגיל 33.5 הוא יושב על ממוצע של 12.4 נקודות למשחק, השני בטיבו במשך כל 11 שנותיו בליגה. אם רק ינחיל בג'ורדן פארמר שמץ מסוד קסמו כשחקן (ויש לו כזה), הלייקרס מסודרים בנישת הווינריות גם לעשור הקרוב.

"חבר'ה", היה בוודאי פותח דייויד בלאט ואומר, קארון באטלר הפך להיות שחק-שחקן, ויש המהדרין שאף יוסיפו עוד 'שחקן' למדורה. 22.2 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים למשחק. אנבליבאבל. ג'ים קלהון עשה עבודה טובה עם הבאטלר הזה, שכיאה לשמו, משרת נאמנה את עיר הבירה בהיעדרו של ארינאס הצבעוני. מה עשה אמש? סתם יום רגיל של 33 נקודות, 5 אסיסטים, 4 ריבאונדים ו-4 חטיפות על הראש של דוראנט ושער מרעיו הירוקים (כמו ג'ף גרין למשל).

"אם אשתי טאמי הייתה תופסת אותי עושה קרחאנה במועדון תל-אביבי לפנות-בוקר, היא הייתה שולקת לי את ה*&^%$# כל-כך חזק, עד שספק אם הייתי מסוגל לעמוד בקצב של לברון יומיים אחר-כך". וזה, כך מספרים, מה שאמר אנתוני פארקר על הביינום-אישיו, שגם בטורונטו, מסתבר, קצת קשה לחמוק מלעסוק בו. אז לברון העמיד 8-11-39, ואין מה להרחיב בעניינו יען כי תופעת טבע הוא, אבל AP, האיש שמפאר בנוכחותו את הלוגו של כדורסלע האתר, עמד במצ'אפ בהחלט בכבוד עם 4-9-20. וזה, להבדיל מג'יימס וביינום, עוד מבלי לדרוס אף-אחד (לברון בדרך לסל וביינום... כן, מיצינו).

ומה עם הסייד-שואו בוב הזה של קליבלנד, אנדרסון ורז'או? ישב בחוץ, עשה הפגנות, שבת שביתות, חתם על הצעת חוזה משארלוט, ובסוף מה הוא מביא לשולחן בשביל ה-17 מיליון דולר ל-3 שנים שלו? 4 נקודות ו-13 ריבאונדים ב-32 דקות נגד טורונטו, וממוצע של 7 נקודות ו-8 ריבאונדים בשגרה. שמוק.

"אחחחח, מה אנו ללא מאנו?" בוודאי שואלים עצמם אנשי סאן-אנטוניו, ששמחו לקבל את פצצת האנרגיה הזו מהספסל במשחק הניצחון מול הקליפרס, וזאת אחרי חמישה משחקים שהארגנטי-נאה הזה ישב בחוץ בגלל פציעה. 23 נקודות ב-29 דקות, זהו מאזנו של הפלא. פשוט חבל אחד גדול שלא זכינו לראות אותו מקרוב מככב במדי קינדר בנוקיה ההיכל למשל, ומפה לשם, נשלח את תודתנו וברכותינו הלבביות ליול"ב ופיב"א על כך. אמן ויחנקו אתכם עניבותיכם בחשכת הליל.

"איזה רוח, איזה רוח, הוא עושה לי מצב-רוח, שתיפח רוחו. מן יצור כל-כך פרוע, שתיקח אותו הרוח לכל הרוחות" – מילים אלו ממש, המשמשות את יהורם גאון בזמנו הפנוי (וגם תשדיר פרסומת של בנק לאומי עליו יש לי המון השגות שליליות: איך ילדים מעזים לגנוב עגלה של סופר ולהרוס אותה בחולות של ראשון? – אבל עזבו, זה לא המקום נור השעה) – עלו בישיבת ההנהלה של פילדלפיה בשנה שעברה, בה הוחלט להיפטר מאייברסון. מאז, כל פעם שאייברסון רואה את האקסית הוא מראה לה מאיפה משתין הזובון, כשהפעם הוא סיים עם 38 נקודות ו-8 אסיסטים בניצחון הקליל של הנאגטס. אודה ואתוודה: מדובר בשחקן שכמעט תמיד עושה לי מצב-רוח.

ומה עם איגודלה? טוב, תודה. ואולי פה טמונה הבעיה: עם הסתלקותו של אייברסון הוא קיבל הזדמנות להוביל קבוצה, ולמרות השתדלותו, נראה כי הוא נכנס לאט ובלאט לנישת השון מריון. ולא שזה מקום רע להיות בו, כן? מספרים של 18.9 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים הם נאים עד בלי קץ ודי. אבל בואו נשאל שנייה את השאלה המתבקשת: האם שון מריון מוביל או הוביל קבוצה? בדיוק.

ואם כבר הוזכרו רוחות לפני שתי פסקאות, מישהו אולי יודע מה קורה לכל הרוחות עם צ'ארלי וילנואבה?

אחרי שנה ראשונה פנטסטית בטורונטו הוא ירד במספרים בשנה השנייה במילווקי, והשנה הוא ממשיך לקמול אף יותר. את המשחק האחרון מול שארלוט, אותו ניצחה מילווקי (לכל מי שבאמת משעמם לו בחיים), הוא סיים עם 6 נקודות ו-3 ריבאונדים ב-20 דקות.

ועל זה כבר נאמר בכדורסלע האתר: מאיגרא רמה לפיייי קיבינימט בפחות משלוש שנים.