שלומות ונצורות,

בפתח דברי, שאלה: האם באייטמון על הדג של נגה סלע היפה, מצולם מ.י.ק.י ברקוביץ' עם פרנק בריקובסקי מיודענו? אודה ולא אבוש שלא הייתי בטוח לגמרי.

(דבר יו"ר הדירקטוריון: אכן כי כן, פרנק בריקובסקי הוא זה. כמה נאים כרפאל שני הצעירים האלה, אה?).

בימים קרים אלה לא מתחשק לצאת מהבית. כמה נחמד לשבת מול המקלדת בחדר המחשב המחומם, ולהרביץ אייטמון על מזג האוויר המקפיא, על כדורסל וגם על דגים. מה לעשות שלמרות הכפור העז, ליגות הכדורסל נמשכות ועבדך הנאמן חוטא באימון קבוצת נערים.

אשתף אותך ואת כדורסלע-האתר בחוויה נעימה שעברה עלי ועל קבוצת הכדורסל שאני מאמן. לוח המשחקים של הליגה, זימן לנו משחק חוץ במרום גולן. מה שאתה שומע, מרום גולן. למי שלא בקיא במפת ישראל, זה בצפון רמת הגולן למרגלות הר הבנטל, כחמישה קילומטרים מהגבול עם סוריה.

בשעת המשחק שרר בחוץ קור של מינוס 6 מעלות, מה שאמור היה להשפיע קשות על עצם קיומו של המשחק. בהגיענו למרום גולן, ראינו ארובה הפולטת עשן שחור מבצבצת מגג האולם. לא הבנו במה מדובר, עד שנכנסנו פנימה ופגשנו בחום נעים שהפיצה ההסקה המרכזית. איזה כיף לשחק כדורסל באמצע החורף באולם מחומם. המקומיים כיבדו אותנו גם בתה חם ועוגיות, ואנחנו כמו "שמוקים" מצויים, החזרנו להם ב-30 הפרש בראש.

האירוע הבא מוכיח, שהאולם במרום גולן הוא היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. אתמול חזיתי במשחק נוער באולם הכדורסל המיתולוגי "גורן יזרעאל" שבקיבוץ מזרע. בעמק יזרעאל אתמול היה הלילה הקר ביותר בשנים האחרונות, מינוס 4 מעלות. הקבוצות שיחקו כדורסל באולם קפוא שלא ניתן לקיים בו שום אירוע ספורט, למעט משחק הוקי קרח. מעניין היה לבדוק פעם, בכמה אולמות בארץ מופעל חימום בחורף (לא כולל אולמות ליגת העל).

ובאותו עניין, יש דבר המופלא מבינתי. בעוד שבענף הביפ מרשים לשחקנים לעטוף את עצמם בכל מיני גרביונים, כפפות, כובעי צמר וצעיפים שונים, שחקני הכדורסל, שגם כך נגזר עליהם לשחק בגופיות בימים קפואים אלה, לא מורשים על-ידי השופטים אפילו ללבוש חולצת טריקו סטייל איתמר מרזל מתחת למדי המשחק. פעם זה היה מותר. היום (ולא משנה הטמפרטורה באולם או במגרש), זה אסור.

האייטמון הקפוא הזה מסתיים עם קישור לדג של נגה סלע היפה (נגה היפה, כן? לא הדג). בגן של בתי הקטנה יש אקווריום. במשך ימות השנה שוחים בו להנאתם שני דגי זהב, שמוחלפים לעיתים (במות אחד מהם) ללא שהילדים שמים לב. בתי רגילה להיכנס לגן בבוקר ולהציץ באקווריום ולבדוק ששני חבריה הזהובים שוחים להם בהנאה בתוכו. מה רבה היתה האכזבה הבוקר עם הגענו לגן, האקווריום היה ריק ודגים בו אין. הלילה הקפוא בעמק יזרעאל גבה שני קורבנות נוספים, דגי הזהב של גן "עופרים". היתרון בדגי זהב הוא שבשוך הכפור, ניתן יהיה להביא צמד זהובים חדש להנאתם של הילדים.

צור לביא

שלומות ונצורות לנתין המכובד,

אייטמון נאה ביותר הוא זה. משלב בתוכו כדורסל נמוכות, מה שקרוי כאן, יחד עם ידיעת הארץ (הר הבנטל? על פסגתו הייתי רוצה לשרוץ לאיזו יממה או שתיים, יש שם איזה צימר נאה?), עולמם של ילדים ודגים וגם כמה סקופונים שלא ידעתי על מזג האוויר בעמקים ובצפון.

בתוך כל זה הצלחת להשחיל גם את שמו של איתמר מרזל האגדי, ועשית את היום, יש להניח, לסר ש. הרמלין, מגדולי חסידיו האדוקים. וכדי שהעם שלא ידע את האיש בימים בהם לבש חולצה לבנה מתחת לגופייה יזכה בכל זאת להבין במי מדובר, הנה צילום שלו מלפני שנתיים-שלוש. מי היה מאמין שמרזל מקורזל השיער הפך ללבן לגמרי.