בזמן שאנחנו ישנים כאן, ממשיך רוז'ה-שלנו להתקדם לקראת עוד זכייה באליפות אוסטרליה הפתוחה, כך יש לקוות, בכל אופן. ואני נזכר היום בכל יושבי הכורסה שאומרים שהכל אצלו קל, הכל ברור וטבעי וידוע מראש. חלחלה וזיעה קרה במיוחד עברה בכל תומכי פדרר בסוף השבוע, כשניצח את יאנקו טיפסרביץ' בחמש מערכות בקושי-בקושי (8:10 באחרונה).

אתר ה-ATP דיווח על כל מיני שיאים שבר המשחק הזה מבחינת פדרר, ולאו דווקא כאלה שמעידים על כושר
בימים האלה. המערכה האחרונה הכי ארוכה, המשחק הכי ארוך, ועוד כהנה וכשמה סיפורים שמעידים שהטורניר הזה, שמרביץ הפתעות בכל סיבוב, עלול לשלוח הביתה גם את רוז'ה-שלנו מוקדם מהמתוכנן.

אנדי מאריי עף, אנדי רודיק גם, וגם גאסקה ודוידנקו ונלבנדיאן, גדול אויבינו. מצד אחד, שמחה וששון. כל מדורג כזה שהולך הביתה עושה טוב על הלב (ועכשיו תורו של המנוול נדאל). מצד שני, מי אמר שזה לא פדרר? אחרי חמש מערכות נגד טיפסרביץ', שום דבר לא בטוח.

לך, לך הביתה, נלבנדיאן, סאאאאמק.

ומה אצל הנשים, מה? היה שואל ודאי שליימ'ה לו היה מתגנב לאייטמון הזה לרגע. שראפובה נראית טוב (וזה לא חדש), אבל המשחק הבא שלה הוא מול הגמדה הבלגית המציקה. מורזמו כבר עפה, האחיות וויליאמס שתיהן באזור, דאבנפורט הלכה הביתה מוקדם. ושחר פאר שלנו גם.

הייתכן שכבר אינה מפוארת?

להפסיד לדמנטייבה ככה, בחלק, בלי פייט, בלי סיכוי? בשתי מערכות של 6:2, 6:0? כי לא נאה כי לא יאה.

דמנטייבה היא אחת השחקניות הכי מוזרות בסבב העולמי. לפעמים היא סופרסטאר, לפעמים גם אני מנצח אותה גם הברך הדפוקה שלי שמתנפחת כבר בתום מערכה אחת.

כנראה שפאר נפלה על יום גדול במיוחד של דמנטייבה. ואולי, כמו שכתב אחד שמבין משהו מהחיים שלו באיזשהו מקום שיצא לי לקרוא: "שחר פאר מגיעה לכל כדור, משחק ההגנה שלה יוצא מהכלל, אבל אין לה מספיק כלים בטניס התקפי. היא לא תוכל להגיע רחוק במיוחד בטניס העולמי. מקומות 15 עד 25 בדירוג העולמי הולמים אותה". נתקשה, נתקשה לקבל את הגזרה הזו. היידה, מפוארת, היידה, היידה, היידה. או כמו שצועקים לה שם ביציעי עולם ומלואו:

let's go Shahar, let's go

הלכה הביתה המפוארת, ורוז'ה-שלנו עדיין כאן. אבקש ואף אדרוש קצת יותר כבוד כלפי האיש ומאמציו. לא הכל בהליכה, לא הכל בקלות. לא פשוט להיות מלך הכתה, זה שכולם רוצים לתפוס את מקומו ועושים הכל כדי להציק לו, להכפיש אותו מאחורי גבו, לחפש אותו בסיבוב (אולי לא כבר מהראשון, אבל בשלישי ומעלה יש בדרך כלל יריבים רציניים).

הלילה נגד ברדיץ', זה יהיה תורו של הצ'כי להשתיק אותנו. יימח שמו. שלא יעשה פה תעלולים מיותרים. היו מספיק הפתעות עד עכשיו. וכבר הדיח את רוז'ה-שלנו בטורניר האולימפי באתונה לפני ארבע שנים. שנית לא יקרה כדבר הזה.

כל שנבקש הם שקט ושלווה דרכו של פדרר אל תהילת עולם. אם כי, חייב לומר, שריחות מוזרים מתבשלים פה בסביבה. ריחות חמוצים ומעורבים של סנסציה וכישלון. אחרי ההופעה הלא משכנעת נגד טיפסרביץ', ככה זה מרגיש נכון לעכשיו.

נקווה לטוב.