אני לא יודע מה בדיוק עלה בגורלו של אד סטוקס, הסנטר המצוין של פאניוניוס בעונת 1993/94, מלבד כמה פרטים שאפשר למצוא ברשת. אז הנה כמה דברים על האיש, שעמד כאן במשך שבוע שלם ורק שניים מתוך 18 הצליחו לזהות אותו.

קודם כל, בעונה ההיא מכבי ת"א שיחקה בגביע קוראץ' ופגשה את פאניוניוס באיזשהו שלב הצלבה, אולי שמינית גמר, אולי רבע גמר, לא כל כך קריטי כרגע. זו היתה שיטת בית וחוץ ומכבי, שאומנה אז בידי מאמננו שחור השיער לשעבר, הלוא הוא מולי קצורין, חטפה עשרים באתונה מידי קבוצה שהונהגה בידי שלושה: פנאיוטיס ינאקיס שעוד מעט ינחת כאן שוב והפעם כמאמן אולימפיאקוס, הנרי טרנר ואד סטוקס.

בעצם, הונהגה זו לא מלה נכונה. מנהיג היה רק אחד וכבר ניחשתם לבד מיהו. טרנר וסטוקס היו שם כדי לקלוע ולקחת ריבאונדים. סטוקס סיים עם 18 נקודות ו-13 ריבאונדים ב-36 דקות.

מפה לשם הגיע משחק הגומלין וכולם שאלו את עצמם גם אחרים, אם מכבי ת"א תצליח למחוק את הפער הגדול ולנצח לפחות ב-21 כדי לעבור לשלב הבא. התחיל המשחק וכל השאלות אופסנו בארכיון. היווני נראים כל כך טוב, שיחקו כל כך נכון והטקטיקה שלהם היתה גדולה על מכבי. לא שאני זוכר מההיא היתה, אבל עובדה. לא רק שמכבי לא ניצחה ב-21, היא הפסידה בשלוש הפרש בגומלין בבית. סוג של מפח נפש שהקבוצה של אותה עונה, זו שאחרי הנפילה בגליל העליון, לא ידעה עד לאותו רגע. סטוקס קלע 19 נקודות והוריד 10 ריבאונדים במשחק השני ולא ירד לנוח אפילו לדקה אחת.

מאמננו שחור השיער נעלם כלא היה. הוא חדל לדבר עם עיתונאים, אי אפשר היה להשיג אותו ופניו הפכו מכורכמים ברמות קשות. איבד כל מוטיבציה, האיש, ופשוט התקשה להתמודד עם ההדחה.

סטוקס המשיך. בצילום הגדול שעמד לאורך השבוע ראיתם אותו כשחקן
פיסטויה מאיטליה (להבדיל מליבורנו הלבנונית או ליבורנו הניו-זילנדית, כן?). מסתבר שאחרי העונה המוצלחת בפאניוניוס סטוקס עבר לשחק במילאנו, עשה שלושה חודשים עם פוצ'קה ובודירוגה, וזהו (או שהוחלף או שנפצע). היו לו עוד שתי תחנות באיטליה: רומא ופיסטויה. בכל אחת מהן הוא עשה כמה משחקים והסתובב סביב ממוצעים של 10 נקודות ו-10 ריבאונדים. אני יודע שהוא גם היה בצרפת עם שאלון סור-סון מתישהו.

אז שהוא היה נפילה מסוימת מבחינה מקצועית כי ציפו ממנו ליותר, או שהוא נפצע כל הזמן. מהשם אד סטוקס אני זוכר בעיקר פציעות ואם הייתי צריך להקיף את התשובה הנכונה הייתי הולך על 2. אבל תכל'ס, על פי מה שראו ממנו בפאניוניוס אפשר היה לצפות ליותר.

כבוגר אריזונה הוא נבחר בדראפט של 1993 במקום ה-35, והופ, נשלח ליוון. ההתלהבות מנו היתה גדולה, כי האיש הראה כבר בעונה הראשונה שלו (בפאניוניוס) נתונים מרשימים. הוא היה גם מאוד חזק, גם מאוד גבוה וקצת טכני-רובוטי. כששיחק מול מכבי ת"א באותם משחקים עמד מולו עוד אחד בדיוק באותו סטטוס: ספנסר דאנקלי, עוד יוצא דראפט מאותה עונה שגם הוא עשה עונה ראשונה באירופה וגם הוא נע סביב ה-2.10. לראות אז את סטוקס מול דאנקלי היה מבחינת שמעל'ה מזרחי, אני מניח, סוג של כאב לב באותו זמן.

לאורך השנים סטוקס הסתובב קצת בוושינגטון, דנבר, סיאטל וטורונטו וחתם חוזים קצרים, מבלי ששיחק אפילו משחק NBA אחד רשמי. אז בעצם הוא לא היה כל כך פצוע, אלא חי על הציר אירופה-NBA בניסיון להשיג עבודה, החליף פה ושם שחקנים פצועים לטווח קצר וניסה למצוא בית. לא הלך לו. היום הוא בן 36 וחצי.

וזהו, אני לא יודע יותר מזה. סביר להניח שתסתפקו בזה.

שניים פתרו, 16 אחרים טעו. אני אוותר הפעם על פירוט השגיאות והתשובות הלא נכונות, גם כי הטניס התחיל כבר וכסלע אל סלע אני רוצה לראות מה יש לדודי סלע למכור, וגם כי שבת המלכה כבר בפתח, כמו גם ארוחת הצהריים.

זה או אהוד כהנים או גיל דגן.

גיל דגן או אהוד כהנים.

אתם יודעים מה? בלי הרבה עניינים: כהנים.

בקרוב, חבר, יגיע אליך יומן כדורסל – לא פחות ולא יותר.

וחידה חדשה? היא כבר כאן. מה, לא שמתם לב?