הטלוויזיה נותנת אפשרות להציץ מקרוב בהרגלים של מאמנים ובדרך שבה הם מתנהגים מול השחקנים שלהם במהלך משחק ובפסקי זמן. דברים שבמגרש בדרך-כלל לא שמים לב אליהם, יו נואו, היה או8רמ על זה ודאי וויל סולומון.

כבר דיברנו כאן על הקטע של מיקי דורסמן שמכנס להתייעצות קבועה את העוזרים שלו, בנפרד לגמרי מהשחקנים, ומנצל רק את 15-10 השניות האחרונות כדי להעביר את מסקנות מועצת החכמים.

לגבי אפי בירנבוים הכל ידוע כבר שנים, אבל נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבמשחק בין בני השרון להפועל חולון המצלמה התעכבה עליו יותר מרגיל.

וככה יצא לנו לראות את כל הסיטואציות המוכרות של בירנבוים: מחליף התייעצויות ממושכות עם עוזרו (אפי תמיד נתן קרדיט נרחב לעוזרים שלו), ובשלבים מסוימים עושה בדיוק כמעשה דורסמן ומסתודד בצד מבלי להתייחס לשחקנים. גרסה מעניינת היא זו, נאלץ להודות.

ואז בא הקטע של אפרים עם אנדי איבי, שישב על הספסל והשתולל מזעם. אמר לו משהו אפי, ואיבי הגיב במחאות. השיב לו האפרים אחרת, הגיב איבי והצטדק והסביר. בסוף אף איים לקרוע מעליו את גופייתו ורק רגיעה פתאומית ומפתיעה כאחד, הביאה אותו להשאיר אותה בחתיכה אחת.

אכן כי כן, די דפוק הוא איבי, נאמר זאת בעדינות.

ולא שאפי פוגש שחקנים כאלה בפעם הראשונה בקריירה שלו, אבל ראיתי את המקרה וישר חשבתי לעצמי מה יהיה בעתידו של הבחור הצעיר הזה, מר אנדי-אנדודי-הנודד, שכבר אכזב פעם אחת ב-NBA כשחשבו שייצא ממנו משהו גדול, והנה גם כאן לא בטוח שבני-השרון תסתמך אך ורק על כישרונו ואולי תשחררו בתום העונה מיוזמה. מי יודע.

היו מהלכים ושלבים במשחק שאיבי נגע בכדור וכל מה שעשה יצא הפוך או לא טוב. יש שחקנים שכועסים על עצמם ועל כל העולם וזה מתורגם לפעולות מדהימות על המגרש. יש מי שהכעס והזעם משבשים אצלם את התפקוד התקין. כנראה שאיבי שייך לסוג השני.

כבר הורדנו נקודה אחת בחביב נולד, כזכור, לאחר שהחמור הזה הכה בראשו של דרור חג'ג' במלחה באופן מכוון, והשופטים לא ראו. כאן, נגד חולון, הוא אמנם לא פגע באיש אבל בפירוש הפריע לבני-השרון בחלקים גדולים של המשחק. ולהגיע למשחק חוץ נגד הדורסמנים בלי בלצ'ר ועם רבע איבי, זה לתת פור קצת גדול מדי.

לכל זה צריך להוסיף גם את כל ששמו כספם על בני השרון עם הפלוס אתמול, ובהם אחד מאושיות האתר, רק כדי לראות את החמור המגודל מוציא כדור מאחורי הסל של בני השרון ישירות לידיו של מאליק דיקסון ועוד ביצע עבירה מיותרת אבל מלאת משמעות למהמרים בשניות הסיום.

בסיום המשחק דיברו אפרים והגיבור הקשוח על איבי, והיו מאוד נחרצים, גם אם עשו את זה באופן בוטה. מאירק'ה גם אמר, שאם איבי לא ישפר את הריכוז שלו או משהו, הוא לא יוכל להתקדם ויישאר כאן.

"כאן", משמעו איתנו, הפראיירים. לא יוכל לעשות את ה-NBA ולא ישחק באיזו חימקי מוסקבה עשירה.

משהו אצלו קצת אפוף מדי.

אבל גם אם לא, הזקן הזה נראה לי מוזר, ההתנהגות והקליפ שעשה בכתבה ההיא לערוץ ספורט נראים לי מוזרים, ההתנהגות שלו במגרש לא הוגנת, והדרך בה התפרץ על הספסל נראתה כמו מישהו שיודע שיש בתוך גופו שדים והוא מנסה להוציא אותם איכשהו.

באפריקה כבר היו לוקחים אותו לאיזה מגרש שדים ודוחפים לו מוטות ברזל לבטן.

הקשב נא אנדודי-הנודד. מוכשר הינך, לא נכחיש זאת. ברם אולם ואף על פי כן, קח לדוגמה את מרקוס המנוול האטן, שחקן מוכשר במיוחד אבל הוא דפוק לא קטן. ואיפה הוא משחק? בכל מיני חרטאבונות כאלה ואחרות.

רוצה ברצלונה וריאל מדריד או קליבלנד, או רוצה סקאפאטי ופאנליניוס וטולון?

תחליט עכשיו, תחליט מהר. זה תלוי רק בך, כמו שהיטיב להגדיר הגיבור הקשוח בראיון הסיום. השאלה היא האם אתה בעניין.

ואם נחיה גם נראה לאן התגלגלת עם השנים.

ועד אז, קחו כאן את סיכום המחזור מאולפן ONE, שגם בו מוזכר האיש המוזר הזה שהגדיר את עצמו רק לא מזמן כחיה שיצאה מכלוב.