היה לכם ספק שעומרי כספי יהיה בן שמונה השחקנים הראשונים במכבי ת"א מבחינת ממוצע הדקות שלו? לא שמדדתי, לא שספרתי ולא שבדקתי בזמן האחרון. אני גם לא יודע אם הסעיף המעניין הזה שהוכנס לחוזה שלו נוגע לליגת חרטאבונה בלבד, או שהוא מדבר על סך כל הפעילויות של מכבי ת"א, כולל היורוליג וגביע המדינה, למשל.

וכך או אחרת, אחרת או כך, לפחות נכון לאתמול, כספי קיבל הכי הרבה דקות בניצחון הביתי על אשקלון. 28 בסך הכל. ועוד לפני העיניים הבוחנות של סקאוטים מה-NBA. זה יפה, זה יפה.

הבולדוג רנדי ווייט התלונן פעם על כך שמכבי ת"א פוגעת בסטטיסטיקה של השחקנים הזרים שלה במזיד, בכך שהיא לא מאפשרת להם הרבה דקות בליגה ובכך גורמת להם להציג ממוצעים בינוניים שאינם משקפים את יכולתם המלאה. המטרה כפולה, על פי הבולדוג: להציג כלפי חוץ תדמית של שחקן בינוניים שאינם מצטיינים אפילו בליגה הישראלית החלשה יחסית, ובמקביל להשאיר את הזרים בהישג היד של מכבי ת"א מבחינה כלכלית, למקרה שהקבוצה תהיה מעוניינת בהמשך ההתקשרות איתם ובחוזה חדש.

אמנם כספי לא זר, אבל יפה שלא שיחקו איתה בקקה ונתנו לו קרדיט נרחב כשבאו במיוחד לראות אותו.

הלאה.

שוטה הנבואה מבסוט לאללה. אתמול בלילה הוא התקשר להגיד, שלמיטב זכרונו, ועל אף שהוא איננו אביב לביא, המשחקים בין מכבי ת"א לאשקלון נותנים דיבידנד קבועה. "בכל שנה פותחים את הליין באזור 175 נקודות פלוס-מינוס, ואלה תמיד משחקים של מעל ל-180. תמיד". הפעם הליין ההתחלתי היה 174. נגמר בתוצאה של 189 נקודות. תזכרו את זה בפעם הבאה שאשקלון תגיע להיכל.

ועוד.

זהו, סופית ורשמית: ראמל קארי יכול להרים טלפון לסוכן שלו ולבקש שיתחיל כבר מעכשיו לחפש לו קבוצה אחרת לעונה הבאה. לא שהיו ספקות לגבי זה עוד קודם, אבל שני המשחקים האחרונים של הפועל ירושלים נגד גליל עליון ועירוני רמת גן אומרים הכל: תשע דקות בשני המשחקים יחד, ואף לא נקודה אחת. האיש שמצביע לעביר האל הטוב אחרי כל הסל ומודה לו גם כשהוא על הספסל, יחפש מקום אחר. אולי אפילו ישוב לאיטליה, שם הלך לו הרבה יותר. הליגה מלאה בפליטי הליגה הישראלית: האטן המנוול, דריל ווילסון, הקטור רומרו. כאלה. גם קארי יכול להשתלב. בקלות אפילו.

ועוד אחד.

שיא נקודות חדש למשחק של 40 דקות ב-NBA, 168 של דנבר נאגטס. ניצחו את סיאטל, ניצחו. ב-52 הפרש. זו תזכורת, אגב, למי ששוכח כשהוא משווה לפעמים סטטיסטיקות של NBA למספרים באירופה שהמשחק שם נמשך 48 דקות ולא 40.

השיא הקודם היה שייך לסן אנטוניו (163) והושג לפני 24 שנים. בטוח שמגיע רספקט לדנבר על הנתון הזה ובכלל את התוצאות האחרונות שהם משיגים (תבוסות לכל דורש), אבל יש שם כל מיני קבוצות בטטה ב-NBA, שלא מוסיפות כבוד לליגה. סיאטל הנוכחית היא אחת מהן. 49 נקודות מ-168, יותר מרבע מהנקודות שספגו ושיא נקודות מפאסט-ברייק בתולדות ה-NBA, באו כתוצאה ממתפרצות של דנבר. מישהו בסיאטל החליט כנראה שהעונה ארוכה מדי ומותר במשחקים מסוימים להוריד הילוך, או סתם להפסיק לשמור או להתאמץ לערב אחד. "עכשיו אתם מבינים למה זו ליגת קזינו שמוטב להתעסק איתה כמה שפחות?", היה אומר על זה ודאי שוטה הנבואה.

פי. ג'יי קרליסימו אחראי מהצד של סיאטל לתבוסה הזו ולמספרים החריגים האלה. מעניין שאף אחד לא ניסה לחנוק אותו אחרי משחק כזה. איפה לטרל ספריוול ברגעי האמת? סתם, סתם, זה לא מצחיק. המטורף ההוא יכול היה להרוג את קארליסימו בזמנו.

ועוד קצת.

השבוע מסתיים הטופ 16 ביורוליג וישנם כמה וכמה משחקי אש. אחד מהם הוא זה שבין פרטיזן בלגרד לבין פניתנאייקוס. סיינה כבר בפנים, המנצחת שם תעלה לרבע הגמר. לאורך השנים אוברדוביץ' נותן מתנות חופשי לסרבים ולקבוצה שהיתה עבורו בית: הקבוצה האחרונה בה הופיע כשחקן, והראשונה בקריירה שלו כמאמן.

בחלק המכריע של המקרים, פרטיזן תמיד הפסידה בהפרש קטן יותר מאשר היא 'אמורה' להפסיד. הפעם אין לפנתינאייקוס ולאוברדוביץ' את הלוקסוס הזה, והם לא יוכלו לשחק סביב שוויון רק כדי להרים את הרמה בסוף ולנצח ב-5 או 7 הפרש, או פחות. מעניין אם קצת כמו בסיפור על ההוא שצעק כל הזמן זאב-זאב ובסוף אף אחד לא בא לעזור כשהזאב הגיע, פנתינאייקוס תאכל קש דווקא ברגע שבו תנסה לשחק נגד פרטיזן כמו קבוצה רצינית ובשיא הריכוז.

ובקטנטנה, חולון מארחת את ראשל"צ היום בקרב הכרסים הגדול ביורת שהליגה הזו יכולה להעמיד (דורסמן נגד ברקוביץ'). לשם שינוי ובניגוד להרגלי ולמאמצים שעשיתי לאורך כל העונה לראות את משחקי יום שני באופן קבוע, הערב אני בולס בשרים למיניהם במסעדה. אפילו פריקים נכנעים לחיים בסופו של דבר. ואני גם די בטוח שדורסמן וברקוביץ' חובבי האוכל הטוב, יש להניח, היו מוותרים על המתח, ושמחים להתחלף איתי הערב.