טל בורשטיין חזר והשמחה רבה. מסתבר שעדיין נותרה בנו תרבות. כששחקן מצוין כמו בורשטיין חוזר אחרי פציעות והשבתה מפעילות כל כך ממושכות, הכי נחמד לראות את החיוכים מסביב. הנה הוא שוב עם התספורת הקצוצה והחריץ הקטן על הראש, החיוך הנבוך וגוון הקול ההנפלדי.

ואף אחד לא אומר שהוא לא לוקח על עצמו את המשחק, או שהוא לא מספיק מאיים לסל, או שהוא קבוצתי מדי, או שהוא לא יציב, או שהוא אף פעם לא יהיה ברמה של מיקי ברקוביץ' או דורון ג'מצ'י מבחינה אישית. כל אלה מוקפאים. עד למשחק השני או שלישי ברציפות שלו, שבו לא יקלע או יסיים עם 1 מ-6 ושלושה איבודים.

הלאה.

גמר גביע המדינה לנשים היום, ואפילו אני, כופר כדורסל הנשים הידוע, מתכוון לראות אותו. מבטיחים לנו כדורסל ברמה טובה, עם שתי קבוצות שוות ביכולתן פחות או יותר ועם שי דורון שלא מפסיקה להצליח ולהתבלט העונה באליצור רמלה.

אני לא יודע אם אני מתכוון לראות את זה כי המשחק באמת מעניין אותי, או שאני לא יכול להרשות לעצמי להחמיץ גם את המשחק הזה, כמי ששמו ועיסוקו ופרנסתו קשורים קשר הדוק לכדורסל. יש נקודות בזמן ובמקום שאסור להחמיץ אותן אם אתה מחזיק מעצמך סוג של בר סמכא בתחום, מתוקף עיסוקך בו כבר המון שנים. אז כדורסל נשים זה גם כדורסל, כידוע, אפילו שברוב ימות השנה הוא מודחק אצלי ותקוע במגירה הרביעית מהסוף מצד שמאל.

הלילה הזה הלילה הזה כולו כדורסל נשים. חזית הבמה, מרבית תשומת הלב. מודה הכופר ומתוודה. אם אפשר, רק בלי שלוש הארכות, אוקיי? תנו לי את זה ב-40 דקות מתומצתות ומרוכזות וצמודות כמו תמיד, אבל עם הכרעה, ונסגור עניין.

ועוד.

קראתי שחואן קרלוס לה בומבה נבארו צפוי לשבור את שיא השלשות לשחקן בעונת הרוקי שלו ב-NBA. השיא שייך לקרי קיטלס, ששיחק בתחילת הקריירה שלו בניו ג'רזי. אותו קיטלס שהתמודד מול דורון שפר לא פעם בתקופת המכללות של שניהם, ושחנוך מינץ בעל טביעת העין לזרים סיפר פעם שמאוד רצה וקיווה שיוכל להביא אותו יום אחד לישראל.

לא זוכר כרגע מה המספרים המדויקים של נבארו ושל קיטלס, אבל אם יש מישהו שמגיע לו לשבור שיא לפחות בתיאוריה זה המפגיז הספרדי. הוא קלע בנשמה, אמיתי, לא מהסס, אין לו בעיה של טווח וזה בעיקר מה שהוא יודע לעשות. בקבוצת חרטאבונה וסקור גבוה כמו ממפיס הוא יכול להרשות לעצמו לזרוק לא מעט, וגם מקבל כנראה רישיון ירייה חופשי. גם זה צריך לדעת, אגב: להיות אירופי ב-NBA, רוקי, ולהשיג רישיון יריב חופשי מהמאמן שלך. אני עם לה בומבה בקטע הזה ובעדו במרוץ לשבירת השיא. כמה שיותר שמות אירופיים בלב אחד ממקורות הגאווה של הספורט האמריקאי, מתאים לי.

ועוד קצת.

יש פה איזה אייטמון נפרד על אתרים וכאלה, ודאי קראתם כבר, אבל רק עכשיו, בזמן שאני מרביץ את האייטמון הנוכחי, אני מקבל איתות לגבי קיומו של אתר לאסטבן באטיסטה. בין אם מעניין אתכם ובין אם לא, הצצה זה שווה. בטח באורוגוואי קהיליית הכדורסל בטירוף על המשחקים של מכבי ת"א.

ויש עוד.

איזה יופי למאמננו שחור השיער לשעבר, בחיי. וננו גינזבורג? בכלל תפס צ'כיה-פולין. אז עכשיו בלאט וגוט וגרשון וקצורין וגינזבורג עובדים כמאמנים בנבחרות זרות ולא שאני מעודכן במצב משרות האימון בהולנד ובבלגיה, אבל אף אחד לא יופתע אם בתוך שנה-שנתיים יאמנו שם אריק שיבק ושרון דרוקר. אימפריה. העיקר שמדברים פה על בני סכנין ומ.ס. אשדוד כל הזמן. בושה.

ונגמר הרצף של יוסטון רגע לפני שמגיעים ל-23. מספר מיוחד 23. שייך רק לגדולים-גדולים. ג'ורדן, לברון. ראיתם מה זה? עד שמגריידי יכול להתגאות שגם הוא 23 באופן כזה או אחר, הוא מפסיד באופן סמלי. לוזר או לא לוזר? בחו"כ.

שלומות ונצורות בשלב זה.