זה יפה, זה יפה, אני בעד העניין. קבוצה עם זר אחד מנצחת קבוצה עם שחקנים שמרוויחים מיליונים. זה נשמע קצת כמו משחק בגביע חרטאבונה בין קבוצה מהליגה השנייה לראשונה, כשהראשונה משחקת עם זר יחיד מול יריבה מליגה איכותית יותר שמגיעה עם ארבעה או חמישה זרים. וזה בדיוק מה שהיה הפעם בבלגרד: 7,000 צופים, מילט פאלאסיו על תקן הזר שסוחף אחריו את הקהל והשחקנים הצעירים לצידו משל היתה זו הפועל יקנעם/מגידו או משהו.

ומכיוון ששתי הקבוצות הגיעו למצב של משחק מכריע אחד שקובע גורלות, נולד משחק חם, צמוד ומותח שלאנרגיות, לטירוף ולקהל יש השפעה גדולה לגבי התוצאה הסופית שלו.

ונחשו מה?

אין תיקונים והשלמות, אין המשכים וניסיונות לטשטש סנסציות. בום, נגמר וזהו. פנתינאייקוס בחוץ. מי שלא היתה מספיק חכמה וטובה כדי להימנע ממצב של משחק חוץ אחרון שקובע את גורלה, שתלך הביתה ותשב בלול.

לא ראיתי מספיק משחקים של פנתינאייקוס בטופ 16, אבל כבר כתבתי כאן בהזדמנות, ברגע שנודע שקוסטאס צרצריס נפצע, שזו מכה משמעותית מאוד עבור היוונים. יותר ממה שחושבים. צרצריס הוא ה-4 הקלאסי שקולע מבחוץ וקובר שלשות קריטיות. הוא גם שחקן הגנה טוב, קשוח, עומד בלחצים, חכם, ווינר וגם ריבאונדר לא רע. תכל'ס, אין להם תחליף אמיתי במקומו. דיקודיס פחות טוב ממנו. עכשיו זה גם מוכח.

החיסרון שלו שם עוד יותר דגש על הגארדים ופגע באופן קשות באיזון הקבוצתי. את ספאנוליס אני לא סובל ומי שעקב אחר אייטמונים שפורסמו כאן במהלך אליפות אירופה בספרד יכול להעיד שלא המצאתי את זה עכשיו. בסופו של דבר, הרכיבו שם חבורת גארדים מדהימה מבחינת שמות (יחד עם חאראס, דיאמנטידיס וסאני בצ'ירוביץ') וכבר היו לא מעט מקרים של סוגי גלקטיקוס למיניהם שנכשלו ולא התחברו כדי להיות מספיק טובים ביחד, ולא רק לחוד.

פרטיזן הולכים לשחק נגד טאו ויטוריה, כשיתרון הביתיות הוא של איש הספחת. כאן זה לא סוג של משחק גביע אלא הטוב משלושה. למרות היותו של הספחת קורס לעיתים במצבי לחץ קריטיים, יהיה קשה ממנו למנוע הגעה לפיינל פור עונה אחת בלבד אחרי שמכבי עלית ת"א של שמעל'ה שלחה אותו לחפש את האושר במקום אחר.

טאו בפיינל פור, נתקשה להכחיש זאת. יש עונות שנוטות להיות הוליוודיות-משהו. ומה שהראתה מכבי ת"א בעונה הנוכחית מראה, שיש מצב סביר שעוד לא ראינו את כל הגדולות ונצורות שהתסריט הזה מכין לנו. ספחת נגד מכבי בפיינל פור, עם זריקה אחרונה של יסאיטיס שנייה וחצי לסיום בשוויון וכדור שמסתובב ומסתובב ומסתובב ורק אז מחליט אם להיכנס או לא – זה תסריט ראוי לסגור עונה.

בשבוע הבא יתקיים ביוון גמר הגביע בין פנתינאייקוס לאולימפיאקוס. ניצחון של הינאקיסים יראה כנראה את הדרך לאוברדוביץ' לחפש מקום אחר בעונה הבאה, או אולי לצאת לשנת שבתון אחרי תשע עונות רצופות באתונה. ואתם יודעים מה, יש סיכוי סביר שזה יקרה גם אם ינצח ויזכה בדאבל. כי לכל תקופה טובה יש סוף, ולפעמים צריך להיעתר לסיטואציה ולתת לה להוביל אותך.

וחוץ מזה, הרי ברור שמה שרבי פנחס הגרשוני לא הצליח לעשות באולימפיאקוס (לזכות בתואר, כן?), יעשה פנאיוטיס ינאקיס העונה. ככה זה: מרפי כבר נחת בפיראוס, אומרים, והוא מחכה לרגע המתאים כדי להציג את עצמו לראווה.

במקביל, שיחק אותה הווווויל סולומון במשחק גדול נגד טאו הלא-ממש אכפתית, יש להניח, יען כי כבר עלתה הלאה. הדעות לגביו חלוקות, יו נואו, אבל אין הרבה שחקנים עם אש וברק בעיניים כמו שיש לסולומון. אש וגופרית הבחור הזה, ואם הצליח להפוך את חבורת הטורקים הזו המתכנה פנרבחצ'ה-אולקר לאחת משמונה המובילות באירופה, אני מזכה אותו מכאן בקריאה הערצה נואשת: הוווווווווווווויל סולומון, וויל סולומון, וויל סולומון, וויל סולומון!

מעניין אם גם בטורקיה שרים לו ככה, או שהמנגינה שם אחרת.

תכל'ס, אני חושב שהטורקים עלו בעיקר כי המרקם הנהדר של וילנה נפגע אחרי הפציעות נילסן ופטראביצ'וס, מהנהדרים והמלבבים שבשחקני ריטאס. היה כנראה מוגזם לדרוש מהם לעלות מהטופ 16 בהרכב שחסר שני שחקני חמישייה כאלה.

יש לטורקים חבורה של טאווילים צעירים כמו אשיק, פרלדז'יץ', וידמאר וסאבאס, שעושים בדרך כלל עבודה טובה. אם ג'יימס ווייט וטרנס קינסי עושים עבודה טובה לצד הוווווויל, זו יכולה להיות קבוצה מסוכנת ויעילה מאוד בערב נתון, ואפילו המאמן שלה, בוגדאן טאנייביץ', הקרוי בוגדאנוביץ' בפי רולף-דה-וולף קליין, לא יכול להפריע לה.

אבל פנרבחצ'ה הולכת לשחק נגד סיינה בלי יתרון ביתיות. חבל על הזמן, אין לה סיכוי.

אז אלה שתי הסדרות שנקבעו ואני הולך עם הפייבוריטיות. לגבי הנוכחות של סיינה אין בכלל ויכוח לדעתי, ואופתע מאוד (מאוד-מאוד) אם היא לא תהיה שם. לגבי פרטיזן, הם בטח בטירוף עכשיו והקהל הסרבי כבר מחכה לתת צ'פחות על הקרחת של ספאחיה הקרואטי לכשיגיע לשם, אבל אלא אם כן טאו ויטוריה תאבד עצמה לדעת באיזשהו אופן, טאו אמורה להיות בפיינל פור. והיא תהיה.

שלומות ונצורות בשלב זה, רגע לפני שנולדות ונוצרות שתי הסדרות הנוספות.