ימי שני הפכו הכניסו את שדר הספורט רם ויץ חזק לענייני הכדורסל. בזמן שרסקל'ה מתכונן לשידור המאוחר של יציע העיתונות, רם ויץ משדר את המשחק המאוחר של המחזור.

כשזקנו עליו הוא מתייצב בעמדת השידור, יורה מעברונים דרמטיים בין רבע לרבע, מקפיד לנחס את זורקי העונשין, בורר איזה היי-לייט טוב אחת לכמה דקות מתוך תחקיר המשחק שהוא מכין לעצמו בקפדנות ושקדנות שיש לפרגן להן, ופה ושם מרביץ איזו בדיחת-מתחת-לחגורה כזו או אחרת. גיחי.

דבר וחצי דבר אין לנו נגד סגנונו של השדר רם ויץ. אמנם יש מי שטוען שהוא מקריא נתונים סטטיסטיים כחול אשר על שפת הים לרוב מעבר לרצוי ומייגע את אוזניו ומוחו של הצופה, ברם אולם נדמה לנו, על אף שאיש מאיתנו איננו אביב לביא, שנוכל לחיות עם הסיטואציה. הוא, לפחות, לא סיפר לכם שאשאנטה ג'ונסון הוא ילד בן 21.

ועם זאת, נתקשה מאוד לחיות עם החלטתו של השדר רם ויץ לכנות "שרון", את יציר הכלאיים שבין מכבי רעננה ובני הרצליה, שכבר מספר שנים עונה לשם בני השרון. אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי שדר אחר, ד. דבורין, המדובר בבני השרון. ומועדון זה הינו בני השרון הינו.

והנה, מגיע השדר רם ויץ ומחליט על דעת עצמו להפוך אותו לשרון. וכבר דשנו כאן לא פעם בנושא המטריד הזה, ובקושי שלנו להזדהות עם העניין הזה שלפיו קבוצה נקראת בשם של אדם.

האם שרון נסים הוא זה, או שרון דרוקר? שמא שרון חזיז היא זו, או אולי אריק שרון? שרהל'ה שרון היא זו, או אולי שרון ששון (ושמחה!)?

לא נדע וגם לא נבין זאת.

כך או אחרת, אחרת או כך, על כנפי השרון נוסק השדר רם ויץ אל התהילה. ואולי, אגב, הוא מתכוון להיא, שרון איילון, מסדרת הריאליטי הראשונה כאן, 'קחי אותי שרון' שממנה והלאה הפכנו כולנו לזמרים, רקדנים, שפים ושורדים.

קחי אותו כבר, שרון, עשי טובה. קחי את השדר רם ויץ והוציאי לו צו הרחקה משידורי בני השרון.

אוקיי, מתקדמים? מתקדמים.

ביקש אתמול בערב יו"ר הדירקטוריון בסבר פנים יפות מהחבר אלעד זאבי, הידוע ומוכר גם כאיש הזאב, לערוך סקאוטינג במהלך המשחק בין בני השרון להפועל ירושלים. המטרה היתה למנות בדיוק, אבל בדיוק, את מספר הפעמים שהשדר רם ויץ נוקב בשם הקבוצה המאוחדת ובשימושים השונים וההטיות השונות שהוא עושה בשם.
פנייה זו הגיעה אל הזאב זמן קצר לפני המשחק ועל היענותו החיובית, המהירה והאדיבה, ברצוננו להודות לו. איש יקר הינו. והוא עצמו, אגב, איש יקר לא פחות.

בסיום המשחק, זריז ויעיל כמו תמיד, שטח הזאב את מסקנותיו בפני הדירקטוריון. חשבנו שיהיה זה נכון לחשוף גם את בני העם והנתינים בתפוצות ללהטוטיו של השדר רם ויץ בכל הקשור לבני השרון.

א. מליניאק ודאי היה מסכם את זה ככה: אם חשבתם משמע אתם קיימים. אם אתם קיימים, בואו ותוכיחו לנו. אם לא תוכיחו לנו, איך נדע שאתם קיימים? ואם אתם לא קיימים, מי בכלל נתן לכם שכל השתמש בו ולחשוב?

ומכיוון שהאיש אינו כאן, טוב שדבריו האפשריים נחסכו מאיתנו ונוכל לגשת מיד לדבר עצמו.

דו"ח רם ויץ, המשחק בין בני-השרון להפועל ירושלים, 28.4.2008:

ספירה כללית:

השרון: 23

בני-השרון: 17

שרון: 10

לשרון: 5

בשרון: 2

הערות:

* רם מקפיד להתייחס לבני-השרון בלשון זכר, בעוד שלמילה "שרון", על כל הטיותיה, מתייחס כנקבה. בקיא עד זרא ברזי הדקדוק, רם.

* רם הפתיע עם מספר רב של פעמים בהם הגדיר את קבוצתו של אפרים בירנבוים בשמה המדויק. עם זאת, "בני-השרון" אומר רם בעיקר כשיש זמן: לפני ואחרי משחק, במהלך פסקי זמן או זריקות עונשין. ברגעים אלה צריך הרי למשוך זמן, אז למה באמת לא להפוך כל מלה לשתיים? רעיון טוב, חושב לעצמו ודאי השדר רם ויץ, ואומר בני השרון במקום השרון, כדי להרוויח עוד שנייה בזמן שבין לבין. בתוך משחק, כך נדמה, מעדיף הוא את "שרון", כאילו עולה לו כסף להגיד "בני". רם חסכן הינו.

* עפר שלח לא אמר שום דבר זולת "בני-השרון" לכל אורך השידור. והוא אמר הרבה. אגב, אין ספק שעוד נשמע משלח בימים הקרובים, ובאלה שאחריהם, ובאלה שאחרי-אחריהם. וגם בלילות, ובלילות שאחריהם, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.

בינתיים, נמשיך בפעולות המחאה שלנו וכל עוד ימשיך השדר רם ויץ לכנות את קבוצתו של אפרים סתם ככה שרון, נמשיך לקרוא לו רם.

נ.ב: לכבוד השדר המכובד רם ויץ, לאייטמון זה מצורף הלוגו של מועדון הכדורסל בני השרון. אנא עקוב אחר שם המועדון כפי שהוא מופיע על הלוגו. נשמח אם תוכל לאמץ את הכתוב.

תודות ונצורות לך בשלב זה.