לא צריך להיות גאון הדור, ואפילו לא פרשן פוליטי-צבאי-מדיני-לענייני ערבים, כדי להבין שהמצב הכללי לא מזהיר. ממש לא. כולנו, כמובן, מקווים לשקט שיגיע במהרה לצפון ולשאר חלקי הארץ, להבטחת ביטחונם של הגבולות כולם, לחזרתם המהירה של הבנים הביתה ושל תושבי האזור לשגרה וכן הלאה. אבל בינתיים, מה לעשות, צריך להיערך לכל האפשרויות בכל התחומים, והכדורסל בכלל זה, במיוחד על רקע החלטתה האחרונה של אופ"א שלא לקיים כרגע משחקים בינלאומיים בארץ.
עזבו אתכם מהוויכוח האם מדובר בהחלטה הגיונית או "אנטישמית". אלה מים מתחת הגשר. מה שכן חשוב מאין כמותו, הוא לשקול ברצינות את האפשרות שחס-וחלילה-חס-ושלום - יגרום מצב מלחמה מתמשך לפיב"א לפעול באותה דרך, ולהכריח את נבחרת ישראל לארח את משחקיה בחצי גמר אליפות אירופה מעבר לים. מה נעשה אז, כלומר - אחרי שנגמור לצעוק ולהשתולל שמה פתאום, ולמה אתם נכנעים למחבלים, ומי בעד חיסול הטרור שירים את ידו? לאן נפנה כדי להתגבר על רוע הגזרה, ולהשיג בכל זאת אווירה ביתית כדי להקל על העמידה במשימה?
הבה ונסקור את מגוון האפשרויות העומדות בפני נבחרינו בכחול-לבן, מימין לשמאל ומלעלה למטה:
קפריסין: קרוב מאוד אמנם, אך עם זאת מתאפיין באובר-בוקינג רציני של פליטים מלבנון. לא בדיוק האווירה המומלצת למשחקי בית.
טורקיה: תקופה ממש, אבל ממש לא טובה לסכן את יחסינו עם ארץ "הכל כלול".
יוון: תזכירו לי מתי בדיוק ניצחנו שם מישהו? חוק מספר 8 ד' בספר ארגון משחקי בית קובע במפורש "בשום מצב לא יילקח בחשבון מקום, בו כבר הוכח מעל לכל ספק כי הנאחס חזק ממך!".
סרביה, קרואטיה, מונטנגרו ושאר הגוש היוגוסלבי-לשעבר: בטח, למה לא. שאוהדי מקדוניה וסלובניה יוכלו להגיע בהמוניהם אפילו רגלית, שלא יתאמצו חלילה לפני שהם משתלטים על היציעים. מאותה סיבה נפסלת גם ספרד על הסף. ששלושת אוהדי פורטוגל יתאמצו קצת, למה מה?
איטליה: נכון, דייויד בלאט עשה שם שירות גדול לכדורסל הישראלי בכלל ולדייויד בלאט בפרט, אבל הם עדיין אוהבים אותנו כמו ציפורן חודרנית. נקסט!
צ'כיה: חצי נבחרת לפחות עדיין בטראומה מהפיינל-פור האחרון. רק זה חסר להם - חזרה לזירת הפשע.
רוסיה, ליטא, לטביה, אוקראינה, פולין והסביבה הקרובה: איכשהו, נדמה שגם בקיץ קופאות שם לחבר'ה הידיים על בסיס קבוע. נייט.
גרמניה וצרפת: על אף מגבלות המקום של האתר, הרשו לי בנקודה זו להציג הסבר מקיף, מורחב ומנומק, שהשורה התחתונה שלו אינה משתמעת לשתי פנים - הא!
בלגיה והולנד: למרות הצלחתם המרשימה והמבורכת של שיבק, חג'ג' ושלף, שיגיעו לביקור "בית-רחוק-מהבית", עולה החשש כי הקרבה הגיאוגרפית לבית הדין הבינלאומי בהאג עוד עלולה להעלות שם למישהו רעיונות מוזרים לראש.
סקנדינביה: שילוב של 20 שעות אור ביממה ויציע מלא בלונדיניות מהסרטים. אז נכון, זה יעזור לתירוצים במקרה של כשלון, לא עלינו, אבל לא יתרום משמעותית להצלחת המשימה. חוץ מזה, השופינג שם נורא יקר.
לוכסמבורג, ליכטנשטיין, אלבניה והוותיקן: מה איתן?
לכן, לאור המצב החשוך, כדברי יוסי בנאי זצ"ל, נשאר רק מקום אחד אליו יש טיסות סדירות, המלונות מדהימים, האוכל כמו בבית, אין שום בעיה לקבל מלוא החופן אהדה לא רק מראשי הענף במדינה אלא גם ברחוב, והאולם יהיה מלא בישראלים. באחריות. בקיצור, מר זאנולין, מזכ"ל פיב"א-אירופה, אם תחליטו גם אתם להצטרף לטרנד הגזירות על הספורט הישראלי, צביקה והבחורים יחכו לכם, ערוכים, דרוכים ומוכנים - במדיסון סקוור גארדן.