ערן שלום,
מצטער על ההעלאה באוב של הבחור, אבל בכל זאת המצב שלו קצת מטריד אותי. שחקן שהיה נפלא באירופה ונון פקטור מוחלט ב-NBA.
מוזר הוא העניין, שאף קבוצה אירופית בכירה לא ניסתה לשכנע אותו לשחק בשורותיה. זה עוד יותר מוזר בהתחשב בתפקיד הכל-כך שולי בו הוא מחזיק/החזיק באינדיאנה או בטורונטו כאשר באירופה הוא היה מטובי הפורוורדים. ועוד יותר מוזר שלמרות המחסור בפורוורדים ברמתו באירופה הוא עדיין לא חוזר.
אולי זה קשור לעובדה שבמכבי הוא בעיקר נגח את ההרמות של החבורה לסל וכיום באירופה שהפכה למאוד אופנסיב מיינדד אין כל כך מקום לקפיצים שלו, אלא יותר ליכולת קליעה מחצי מרחק או מהשלוש. אולי בגלל זה צסק"א מעדיפה את מוריס/גורי על פני באסטון.
בכל מקרה אני קצת עצוב על הבחור, נורא נהניתי לראות את המשחק שלו ואת היכולות האתלטיות שלו. פורוורד מצוין ובחור מקסים שסוף הקריירה שלו נראה, כרגע, עגמומי למדי.
אבקש את דעתך בעניין,
סינסירלי יורס,
גיא
אהלן גיא,
פנייה מרגשת הינה, לא פחות. אצטרף לדעתך ואגיד שגם אני מתגעגע לפרקים למייסיאו באסטון האגדי, סוג של שחקן שנראה כאילו הוא מתנהל בספירות של מעלה. גם מנתר לשחקים וגם מתייחס לעניינים שברומו של עולם בחיוך רחב בדרך כלל. להבדיל, נניח, מטרנס מוריס המוזר שבקושי אפשר היה לגרד ממנו מלה ותמיד נראה כמו מישהו שהרגע הערת אותו מהשינה.
ברם אולם ואף על פי כן, היו לא מעט אנשים שאחרי שראו את שניהם בפעולה במכבי ת"א אמרו שהם מעדיפים את מוריס על פני באסטון, בדיוק בזכות הדברים שציינת. קליעה מחצי מרחק ומעלה, שאצל באסטון היתה מהוססת יותר אם כי הוא שיפר אותה לאורך שהותו כאן. גם אני מאוד אוהב את מוריס כשחקן, וגם אני חושב שהוא מגוון יותר. גם העובדה שהוא צעיר בכמה שנים פועלת לטובתו.
אבל אם נעזוב הכל-הכל-הכל לרגע, וננטרל כל מה שצריך לנטרל כולל הנוכחות הפארקרית והשאראסית בתקופת באסטון, השורה התחתונה היא שמכבי ת"א לא זכתה בכלום עם מוריס, ועם באסטון היא זכתה כמעט בכל דבר שזז. מה שמשאיר, כמובן, טעם טוב סביב באסטון בתודעה הכללית. ולא בטוח שזה היה המצב אם הגלגל היה מסתובב, ומוריס היה זה שמשחק במכבי בתקופתם של פארקר-שאראס וזוכה בשני גביעי אירופה, למשל.
אין לי מושג ומושג אין לי, למען האמת, מה מחזיק את באסטון ב-NBA. כמו שאמרת, אין באירופה הרבה פאוור פורוורדים אמריקאים אתלטיים במיוחד במידות ובנתונים שיש לבאסטון ומוריס באירופה. השם שעולה אוטומטית ויושב טוב לצד הרמות האלה הוא מרקוס הייסליפ ממלאגה. לא פלא שהשם שלו עלה ראשון כמועמד להצטרף כשבאסטון עזב. גם ההוא, איך קוראים לו, זה ששיחק במילאנו ועבר לאלבה ברלין, נו.
נו.
נו......
אנסו סיסיי!
גם הוא פורוורד ארוך גפיים עם יכולות מעניינות מאוד, אם כי נוטה יותר החוצה. בוא נגיד שהוא הרבה יותר 4 שמשחק גם 3, מאשר 4 שיכול לשחק גם קצת 5. ככה שלא נספור אותו כאן. גם ככה היה לי קשה להיזכר בשם שלו.
אני אזכיר לך ציטוט מדברים שאמר באסטון בעבר, ואולי זה מסביר את כל העניין. זה הולך פחות או יותר ככה, וסלח לי על אי-דיוקים פה ושם: "אני מעדיף לשחק מעט דקות ב-NBA מאשר הרבה דקות באירופה. כל שחקן שמחזיק מעצמו רוצה לבחון את עצמו ברמה הגבוהה ביותר. אני רואה למשל פורוורדים כמו טיישון פרינס או בוריס דיאו ואני מרגיש שאני יכול להשתלב בליגה הזו".
כנראה שזה הסיפור. היו לו בשתי העונות האחרונות סדר גודל של 7 דקות בממוצע על פני 62 משחקים. בשנתיים, כן? ובכל זאת הוא מניח את ישבנו על הספסל, מתאמן, משחק קצת ושותק. יש לו חוזה לעונה הקרובה בשווי שני מיליון דולר ברוטו.
אני מניח שאם היה יוצא לאירופה היום סביר שהיה מקבל יותר, אבל כנראה שזה לא ממש מדבר אליו. הוא השיג לא מעט תארים ולשחק ולחיות ברוסיה, נניח, זה לא בהכרח הצעד המועדף עבור כל האנשים גם אם חונקים אותך שם בשטרות של יורו.
לגבי הקפיצים שלו, אגב, אולי הם החלידו קצת? גם בגלל הגיל וגם בגלל הישיבה על הספסל. הרי על פניו סביר שבחור בן 28 - וכזה היה באסטון כשהגיע לכאן - מנתר טוב יותר מבחור בן 33 לאורך זמן. סביר שגם הניתור השני שלו בריבאונד התקפה קצת פחות טוב מאשר פעם. אני לא ממש יודע במקרה הזה, רק מנחש ומעלה השערות, למען האמת.
אבל תזכור שהמצב השתנה: כל עוד באסטון, שפעם הוגדר כשחקן שיושב על התפר שבין אירופה ל-NBA ולא בהכרח יצליח להשתחל לסגל של קבוצת NBA, יושב עכשיו בשקט עם חוזים מובטחים – כנראה שלא רע לו בחיים וזה מה שהוא רוצה.
חוץ מזה, אני מאוד תומך בנימוק שלפיו מכבי ת"א לא החזירה אותו אליה לפני שנה. גם אני לא הייתי מחזיר שחקן שכבר שיחק אצלי והגיע לשיאים הכי גדולים שאפשר, ועוד אחרי שהוא הגשים שאיפה אישית וחזר לשחק ב-NBA. אם היה חוזר אני מניח שהיינו רואים אותו פחות טוב, פחות ממוקד ובעיקר פחות אגרסיבי וחי את המשחק ואת הצורך בניצחונות מאשר היה קודם.
וזהו, בערך. שלומות ונצורות לך.
