היי ערן,
יש לי שאלה:
למה ליטא היתה באולימפיאדה? ממה שאני הבנתי לכל נבחרת היתה סיבה: ארה"ב - אלופת צפון אמריקה; ספרד- אלופת העולם; ארגנטינה - האלופה האולימפית; יוון- מהמוקדמות; קרואטיה – מהמוקדמות; אוסטרליה- אלופת אוקיאניה; סין – המארחת; גרמניה- מהמוקדמות; אנגולה - אלופת אפריקה; רוסיה- אלופת אירופה; אירן - אלופת אסיה.
וליטא? מה היא עשתה שם? מה אני פספסתי?
תודה,
איתי
שאלה טובה. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהיות שספרד סיימה באחד משני המקומות הראשונים ביורובאסקט 2007 אבל עלתה עלתה אוטומטית לאולימפיאדה מתוקף היותה אלופת העולם, התפנה כרטיס אירופי לזו שסיימה שלישית וזכתה בארד. קוראים לה ליטא.
היי ערן,
אחת, מה הסיכויים שאפשר למצוא אתר כדורסל בריטי אשר באמת נותן מידע על הנבחרת ומשימתה בארץ הקודש, כולל נתונים על הנבחרת הישראלית ופרשנויות אם יש כזה בכלל?
אם אתה היית מאמן מכבי תל אביב האם היית משאיר את וויל סולומון לעונה נוספת לאחר שהוויל השני לא הצליח במכבי, ואותה שאלה נשאלת לגבי הבאתו של קאמינגס למכבי.
נועם
כן, יש כמה אתרי כדורסל בריטיים, אבל זה גם משהו שאתה יכול למצוא די בקלות. כל מה שאתה צריך הוא להקליד את צמת המילים המופתי בריטיש באסקטבול (באינגליזית, כמובן), ותקבל את כתובותיהם של אתר הליגה, אתר ההתאחדות, האתר 24/7 ועוד. תמצא שם את רוב מה שתרצה, אני מניח.
בקשר לשאלה השנייה שלך, משהו פה לא יושב טוב מבחינת הזמנים. אם השאלה היא האם הייתי מביא שוב את וויל סולומון, אז ברגע שיש לי את קרלוס ארויו התשובה היא לא. אם לא היתה אופציה להביא אותו, התשובה היא כן. את קאמינגס הייתי מביא בתחילת העונה כי חשבתי שהוא טוב ממה שהראה כאן, אבל הייתי לוקח החלטה במהלך העונה ומשחרר אותו ולא הולך איתו עד הסוף המר.
כבוד הנשיא, כנסת נכבדה וכו',
בהמשך לדברים שכתבת במהדורה הקודמת: ודאי ברור ונהיר ש"מילים כדורבנות" אינו בא מדורבן נקבה כי אם מדורבן, מזרז הסוסים ושאר בהמות המשא. אינני יודע אם במהדורה בה הוזכר צמד מילים אלה התבדח הנשיא ואם לאו, עליו לדעת כי נשיא רם ונישא הוא ובתור שכזה מהווה הוא דוגמא ואות ומופת לרבים מילדי ישראל. ולכן עליו לתקן את הרושם שהשאיר אחריו: כשם שלטמון יד בצלחת לא בא מסט הכלים הישן שבארון, אלא מהמילה הנרדפת לכיס, כך גם דורבן איננו החיה החביבה.
יותם
אשקול טוב יותר את מילותיי בעתיד. לרגע שכחתי שאות ומופת לילדינו הרכים אני משמש. ואכן כי כן, היה מודה ודאי ד. דבורין, זו בהחלט היתה בדיחה. כנראה שלא מוצלחת מדי, כי הנה בא עוד אחד.
הי,
ענית במהדורה לאחד הנתינים משהו מתחכם על כך שמילותיו "מילים כדורבנים" (משהו בסגנון 'למה רק לדורבנות הנקבות מגיע?').
ובכן, ראשית, אומרים דרבונות. שנית, אלה לא הנקבות של הדורבן, וסביר להניח שאתה יודע את זה.
לטובת אלו שלא: הדרבונות הן מין גלגל מתכת עם קוצים כאלה שמתיישב על רגלו של הרוכב (על סוסים) ומדרבן את הסוס על-ידי הדקירה של הרוכב עם הדרבונות בגופו של הסוס.
סתם שידע מי שלא ידע.
דלית
שמת לב, יותם, כן? זה בכלל דרבונות ולא דורבנות. ותודה לדלית.
שלומות לנשיא לנתיניו ולפמליותיו המשתרכות להן בחום,
תוהה אני לפשר התגובה שהגבת בקדימון ל"שחר העולה" באחד הטורים האחרונים, בו מאיץ אתה בסר הנכבד לקום ולארוז מטלטליו ולנדוד אל ערוצי הוט כי "אין שם כלום".
כמנוי כבלים מימים ימימה אני חושב כי אדרבא וגם ממש להיפך. יש שם כלום. אפילו כלום גדול מאוד. 300 ערוצים מלאי שיממון אשר גורמים לך מדי ערב לתהות (בהעדר ליגת קזינו או דומה לה) על שום מה ולמה הולכות להן מעותיי הספורות דווקא לכיוון זה.
אולם אף על פי כן, להפתעתי, מכיר אני את בעייתו של הסר מקרוב. מזה שנתיים האור היחיד בלוח השידורים המשמים של הוט (מלבד ליגת קזינו, כבר אמרתי?) היא התוכנית המופלאה המתקראת "האוס". וכמו שהפליאו בכבלים לעשות כבר שנתיים רצופות, ניתן להבין שהתוכנית משובצת בימים ובשעות בהן אסור לפזול חלילה ימין או שמאל יען כי ליגת קזינו פעילה והיא דורשת את תשומת לבי ובאופן מפתיע גם את תשומת לבה של אשתי שהפכה לפרשנית מתמחה והחל מהעונה האחרונה גם את תשומת לבה של בתי הפעוטה המכונה לצורך העניין "העתיד של המדינה", שלומדת להכיר את קריאות ההתפעלות שאנו מציגים אל מול המסך הצבעוני.
לפיכך, קריאתי המשותפת להנהלות "יס", "הוט" או שאר המילים הלועזיות שכופים עלינו בארצנו העברית, היא לדאוג ולהעביר את אחד השעמומונים (ולא חסרים כאלה במחוזותינו) לשעות בהן מתרוצצים מיטב בנינו (ובני עמים רבים אחרים) על משטחי הפרקט ולהציב את תוכניות האיכות (תוכניות, ברבים, האמנם?) לשעות בהן יתאפשר לנו לצפות בהן באם "העתיד של המדינה" תרשה לנו.
אבי
נאה בעיניי הודעה זו אשר הנחתת בתיבת המייל הנשיאותית. יצוין, כי במהלך העונה אין הנשיא מצליח לראות כמעט תוכניות טלוויזיה מלבד אלה הקשורות בכדורסל באופן כזה או אחר. ברגע שאין כדורסל בטלוויזיה, מיד אקפץ אל עבר כדורסלע-האתר כדי לדאוג לנתינים לאייטמונים חדשים ליום המחר. זאת, כפי שהזכרת, אם מרשים ומאפשרים הגורמים הממונים והבכירים בלשכה, קרי תומרינגו סטאר. בעיקר הוא.
האוס? לא ראיתי. יש כדורסל, מה לעשות.
שלום,
דיברת על כך שטימי באוורס פותח עונה שלישית בהפועל ירושלים. זה באמת יפה, נחמד וראוי לציון, אבל מה עם קוקי בלצ'ר ואוסמן סיסה בבני השרון קבוצתי האהובה? שניהם פותחים עונה רביעית בבני השרון. אז אומנם קוקי היה פצוע בכל העונה הראשונה, אבל זה בהחלט ראוי לציון.
נדמה לי, על אף שאינני, ששניהם מחזיקים ברצף הנוכחי הכי ארוך בין השחקנים הזרים בארץ. שניהם מוסיפים נופך חשוב לקבוצה (ולליגה).
באותו אייטם גם דיברת על מעקב הנקודות האירופיות של שחקני הפועל ירושלים. האם אתה עוקב אחרי מספר הנקודות האירופיות של שחקני קבוצות אחרות?
אני יודע שאתה לא "ספסל", אבל הנה בני השרון מתחילה את עונתה השנייה באירופה, ואולי כדאי לעדכן את המאגר שלה (למרות שכל מי ששיחק אז בבני השרון, כבר לא נמצא בקבוצה). אם אתה צריך עידוד, אז סטנלי שן זהב האליל שיחק באותה שנה בבני השרון עד שנפצע. אני ממש לא זוכר אם הוא הספיק לקלוע נקודות, אבל מי יודע. אולי.
שבוע טוב,
עומר
עומר, טיעוניך כדורבנים. או כדורבנות. או כדרבונות, בעצם, והם דוקרים בגופי משל הייתי סוס דוהר. אתה פשוט צודק. מגיע גם לבני השרון, על אף שאין להם הסטוריה ממשית באירופה וכמו שאתה בעצמך כתבת אף אחד ממי ששיחק בעונה ההיא לא משחק כיום. אבל היות שקיפחתי גם את סיסה וגם את בלצ'ר מבחינת האזכור והפרגון, נניח, לעומת טימי באוורס, אני אנהל גם רשימת קולעי נקודות של בני השרון במסגרת האירופית. מבטיח. סליחה, תודה ומחילה.
לכבוד נשיא הסיפרה שלום רב,
השמועה אומרת ש"חודש אנגליה" עומד להתחיל עם הגעתה של נבחרת הכדורסל לכאן, ויסתיים במופע ראווה יחיד ומיוחד בכיכובי הבלעדי. לרגל הגעתי לכאן החלטתי לברר מספר דברים ועיני צדה נושא חשוב וכואב במיוחד. עברתי על רשימת "זכו לאיזכור" בספרך "עבירה במתכוון", הן במסגרת מוזיקה והן במסגרת שועי עולם, ונחרדתי לגלות שלא אני, לא שלושת חברי ולא להקתנו המופלאה מופיעים שם.
שקלתי לבטל את הופעתי מרוב בושה, אך לאחר ששקלתי זאת בשלילה השבתי לעצמי בחיוב ואני אגיע בסוף החודש.
רק בקשה אחת לי אליך, כבוד הנשיא, שלב אותי בטור של הסיפרה.
פול מקארתני.
נ.ב: אל תאכזב אותי, צירפתי שיר.
דביר
לא אכזבתי, הנה הלינק ששלחת. האם תשקול בשלילה ותענה בחיוב לצרף את תומרינגו סטאר להופעתך בתל-אביב ובכך תשלימו 50 אחוז מהצמד המופתי שכלל גם את ג'ון לנון וג'ורג' הריסון האגדיים?
כבוד הנשיא שלומות,
תיקון קטן למאמרו של סר ש. הרמלין הנכבד (ונכבד הוא עד מאוד). המשחק של ישראל הוא אכן מול בריטניה, ולא מול אנגליה כפי שהתעקש האדון. לאחר בחירתה של לונדון לאירוח המשחקים האולימפיים 2012, ובשביל להעמיד נבחרת ראויה לאותם משחקים, אוחדו כל נבחרות האי הבריטי לנבחרת אחת, היא-היא נבחרת בריטניה, בה משחקים שחקנים אנגלים, סקוטים ואפילו סודני אחד.
שלומות ונצורות לך בשלב זה,
עמרי
שמע, הצדק בידך, אבל בוא ונסה להבין גם את הסר. היה לו סיפור נאה כרפאל שאנגליה מתלבש עליו יותר טוב מאשר בריטניה. אז מה, בגלל איזה סקוטי או סודני אחד הוא ייצמד למציאות המעצבנת? אבקשך לכבד את הסר להבא מבלי לפקפק בכישוריו וביכולתו לעוות את המציאות לנוחותו.
ערן היקר שלום,
כמו רבים וטובים צפיתי היום במשחק של נבחרת ישראל והשתגעתי מול הטלוויזיה. אדון שרף היקר, מה מסובך לעשות תרגיל פשוט? ולא רק חדירות פנימה ומה שיוצא יוצא לטוב ולרע (נכון שזה סגנון המשחק של מאיר טפירו שהוא בהחלט אליל, אבל עדיין). מה ביקשתי? הרים וגבעות? פח שמן שמספיק לשמונה ימים? מקל שהופך לנחש? להנחית אדם על הירח? כולה לשחק כדורסל עם תרגילים מסודרים כמו בכל מקום אחר.
בברכה
עופר
אין לי אלא להסכים, חבר. מזל שיצא בסוף כמו שיצא. ואיך אמר מאמננו הלאומי בסיום? "גם לי מגיע נס אחד לפעמים". והאמת, תחשוב על מה שהאיש הזה עבר בעונה שעברה. מגיע גם לו לגנוב איזה משחק, למרות שזה עדיין לא פותר את הנושא שלשמו התכנסנו. על המהלך האחרון של מאירק'ה לפני זריקות העונשין, שבו כדרר וכדרר את ליבנו למוות, אין אלא לכנות ולהגדיר כבושה, חרפה וכלימה.
ערן שלום!
מה שלומך? רציתי לשאול אותך לגבי מאיר טפירו. מדוע מזכירים דווקא אותו בכל ריאיון ככוכב העיקרי של הנבחרת, כמי שהתוצאה/ המשחק תלוי/ה בו.
מאיר, בשורה התחתונה, לא משחק ברמות הגבוהות של אירופה (כמו יותם ועומרי, או יניב גרין וליאור אליהו), לא קולע מעל ל-20 נקודות למשחק (בדרך כלל), אין לו ולו (הראשון בחולם השני בשורוק) אליפות אחת (אפילו לעמית תמיר ולאבישי גורדון יש), ובהשוואה לרכזים באירופה הוא די בינוני.
למרות שאינני אביב לביא אני טוען שנכון, שמאיר טפירו שחקן טוב והוא צריך לפתוח. אבל מכאן ועד "להעמיס" עליו אחריות של ניצחון או הפסד לנבחרת בינונית כמו בריטניה זוהי הגזמה.
לדעתי, דווקא שחקן כמו הלפרין שמרוויח הרבה יותר ממאיר ועוד ביורו, או ליאור אליהו ועומרי כספי שרואים עצמם ב-N.B.A בעתיד צריכים להוביל יותר. אחרי הכל, טפירו עבר את גיל ה-30.
אשמח לתגובה מפורטת המלווה אף בסטטיסטיקה של השחקן מבני השרון, ירושלים ונבחרת.
בהצלחה ושלומות לך.
דניאל
לא, אל תעשה לי את זה. בלי סטטיסטיקה באמצע הלילה, בחייך. אני יושב בשעות הקטנות וגם ככה מפסיד עכשיו את כל הסט השני של מארי נגד דל פוטרו ביו.אס אופן למען יקיצו בני העם אל אייטמונים חדשים, אז אל תקשה עלי.
צריך לומר, שהמייל הזה נשלח לפני שמאירק'ה קלע 27 נקודות נגד הבריטים. שמע, לאף אחד מהשחקנים האחרים שהזכרת אין את השילוב המנצח של טפירו: ניסיון ואומץ. הוא כבר בן 33 וחצי, אגב, ועדיין מופיע כמעט לכל טורניר של הנבחרת. המאמנים אוהבים אותו, יש בו ניצוץ של גאונות. וכמו גאונים, הוא יכול לעשות את הדברים הכי מדליקים וגם הכי מביכים לפעמים, אבל הוא יישאר סוג של גאון.
גאון, אגב, אני לא מודד בהכרח ביחס לשכר שהוא מקבל או למסגרת שבה הוא משחק. אני מסתכל על הגוף שלו ועל מה שהוא מצליח לחלץ ממנו. ובעיניי זה גאונות. בחייך, תסתכל עליו. עושה רושם שעוד רגע הוא מתפרק על המגרש ומשתעל את עצמו למוות. תן כבוד לאיש.
לא סתם כיניתי אותו טפ-הירו, גיבור קשוח. יחסית לנתונים הפיזיים שלו לא הייתי מאמין שהאיש יחזיק בקריירת הנבחרת עד לשלב הזה (וימשיך ודאי גם בשנה הבאה באליפות אירופה אם וכאשר ישראל תהיה שם). הוא מנהיג באופיו, ומאמנים אוהבים להאמין בו. יש בו משהו מיוחד ויוצא דופן. חשבתי אתמול על כריס פינץ', המאמן האמריקאי-אנגלי, ועל מה שעובר לו בראש כשטפירו קולע עוד סל ומוסר עוד אסיסט. הוא בטח שאל את עצמו: "איך, איך הברווז המג'עג'ע הזה עושה מה שהוא על המגרש, הרי זה מדהים".
אגב, לגבי העניין הזה שבתקשורת נוטים לקחת מישהו (טפירו במקרה הזה) מתוך ספורט קבוצתי ולהכריז שהוא האחראי, הוא יביאנו, הוא יסחבנו והוא והוא והוא, יש לו רק הסבר אחד: תקשורת עוינת, הלו! מאירק'ה פשוט הכי מנוסה והכי כהנה וכשמה ולכן כותבים ואומרים מה שכותבים ואומרים.
ובקיצור, ברמת הנבחרת מאירק'ה הוא אליל. וזה שהוא לא משחק ביורוליג, זה כי מכבי ת"א אף פעם לא האמינה בו מספיק. ממש לא באשמתו, יו נואו.
תסתפק בזה, דניאל. לילה במשכן הנשיאותי. וחוץ מזה, על הסט השלישי של מארי ודל פוטרו אני לא מוותר.
ועד כן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.