כבוד היו"ר, נשיאות נכבדה,

ראשית, אני מבקש להשתתף בצער הנשיא על אובדן הארנק הנשיאותי, הניירות ופלסטיקים אישיים. מי ייתן ובמהרה ימצא להם תחליף! בתקווה שלא יגרם נזק מהאובדן, והאשמים (אם ישנם) יבואו על ענשם המלא.

ולעניין. סתם שאלה לסדר היום התקשורתי:

ידוע שעד כה אין לבריטים כדורסל משמעותי ברמת הנבחרת; ידוע שיש להם שאיפות לאולימפיאדה ולכן הביאו את דנג; ידוע שדנג הוא אחלה שחקן בבולס (מספרים כמו 17, 6, 2); ואפילו ידוע שהוא קלע משהו כמו 24 נקודות למשחק בדרג ב' של אירופה.

ידוע גם שלא התאמן לאחרונה עם הנבחרת.

מה, חסרים נתונים על הבריטים עם דנג רק מלפני שנה? מה היו תוצאות הנבחרת? נגד מי? מה היתה חלוקת הנקודות הפנימית? ויתר הסטטיסטיקה הפנימית? מה ההשפעה שלו על המשחק הקבוצתי, לפחות בניתוח הסטטיסטי? מה עם השחקנים מאירופה, עד כמה הם מתאמנים/משחקים/משפיעים על הנבחרת? כמה שיחקו יחד? עד כמה הם מתואמים? האין אנו זכאים למעט בשר בבלון הדחוס באוויר חם?

אני משער שאם נחיה לקרוא מייל זה, כבר נראה יותר מהבריטים ולא בעזרת האינטרנט. אבל לאן נעלמה המקצועיות בעיתונות, לאן?

מייקי

שאלות נאות כרפאל פותחות את המהדורה הנוכחית, נתקשה להסתיר זאת או להתעלם. אעז להעריך, מייקי, כי רוב השאלות שהעלית כאן אינן מעניינות את הרוב המכריע של אנשי תרבות האינסטנט שצמחו כאן ובעולם כולו בשנים האחרונות. מה גם שמדובר בנבחרת שאינה מאריות הכדורסל האירופי, כמו שנהוג לומר, ואף על חגבי הסלע - אם יש דבר כזה – לא נמנתה עד לאחרונה.

אני לא עוקב מדי יום אחר כל כלי התקשורת (ולהיפך, כל הממעט הרי זה משובח, בוא נאמר את האמת), אבל אין לי ספק וספק אין לי שרובם לא התייחסו למרבית שאלותיך, אולי אף לא לאחת מהן.

למה? לא רק כי זו אנגליה/בריטניה, אלא גם כי מרבית השחקנים אינם מהצמרת האירופית וכנראה שהתקשורת לא מתיימרת להציג או לחשוף אותם (כמו שהיא עושה בענף הביפ, למשל, כשנופל יום קיץ משעמם ואין במה למלא את העיתון). הסיפור פה היה דנג, כי עד סמוך למשחק עצמו לא היה ברור אם הוא משחק או לא, וכי הוא שחקן טוב בקנה מידה של NBA. אז הולכים עם מה שמעניין, או עשוי לעניין, וזה דנג והסיפור שלו עם הביטוח, ועם סודן, ועם החיבור הבריטי וכל זה. ג'ארט הארט לא מעניין, לצורך העניין, מעבר לאזכור העובדה שעבר פה לתקופה קצרה בגבעת שמואל.

מעבר לזה, הכדורסל הגיע לשיאים רבים לאורך שנותיו. במונחי כדורסל ישראלי, שהנבחרת שלו הגיעה ברציפות לשמונה אליפויות אירופה ורשמה הופעות ביותר מ-20 כאלה (לא זוכר כרגע את המספר המדויק), המשחק נגד בריטניה בחצי גמר אליפות אירופה (או כמו שהעם קורא לזה - מוקדמות) הוא בקושי בוטן בהיסטוריה ארוכה. לכן זה פחות מעניין את התקשורת חובבת הסנסציות והסיפורים המרטיטים. הסאליבן ההוא, או הרינקינג שהחטיא את העונשין, לא מעניינים פה אף אחד. אוקיי, אז עשרים איש הם כן מעניינים. בסדר.

לא שאני מצדיק, ולא שאני אוהב או תומך, אבל אני בהחלט יכול להבין ואפילו לקבל לפעמים.

שלומות כבוד הנשיא,

דקה וחצי לסיום וסופסוף מוציאים את דנג בעבירה חמישית. יושב פה במשמרת ערב יחד עם ידידי אילן שמש, צופים במשחק מול הממלכה ורצינו לעלות תהייה הבוערת בעצמותינו בפני הנשיאות:

מאירק'ה שלנו האהוב, ווינר הוא שמא לוזר?

והרי יש כל-כך הרבה דוגמאות לכאן ולכאן, אך הכרעה צריכה להיות.

(בינתיים מורן דפק שלשה!)

בתודה מראש,

אילן ואסף

קודם כל, היידה רוט על השלשה, יא אולוהים!

ווינר או לוזר, שאלה טובה. אם אתה מגדיר ווינר על פי זכייה בתארים, אז יש לו גביע עם ירושלים וגביע עם נאנסי. מספיק? תחליט אתה. אגב, אם אתה לוקח בחשבון את הסיפור ההוא עם סמי בכר, אני כמעט בטוח שהיתה לו גם אליפות עם הפועל ירושלים ב-2007.

אני חושב שהוא ווינר, מעצם היותו בנקודה בה הוא נמצא כיום. הוא מהיחידים שלא שיחקו במכבי ת"א בקריירה שלו, ושזכה להכרה רחבה וארצית. כל מאמן נבחרת יריבה יודע מיהו מאירק'ה טפ-הירו, על אף שמעולם אל שיחק ביורוליג. הוא אמן האמנים בטריפל-דאבלים, אין עליו ואין כמותו בתחום הזה. והוא בלי ספק אחד השחקנים המרכזיים שיש לישראל להציע בעשור האחרון ויותר. אני לא רואה איך אחד כזה הוא לוזר, גם אם החטיא פה ושם זריקה או החמיץ איזה תואר.

ראשית, נשתתף צער רב באובדן הארנק. אכן צרה קשה זו, מינימום שקולה לרופא שיניים כמו גם לביקור בביטוח לאומי. הנה הערה-סוגיה ל"מהדורה" אם יחפוץ הכבוד.

לפני שנתיים בערך העיר הרב גרשון, כי בארץ יש בקושי 10 שחקנים לנבחרת ופעם היו שלושים או משהו. אז בבקשה - נעזוב רגע את סגל הנבחרת הנוכחי ונרכיב לנו כמה חמישיות. כל חבריהן יכולים היו להיות בשקט בסגל, חלקם גם בחמישייה:

גוני/יוגב/יצחקי/ששון/מרקוביץ'.

אפיק/כץ/ מזרחי/ניר כהן/כדיר.

נעימי/שעשוע/חנוכי/מוסינזון/יעקוסי.

זה בשליפה מהירה. יש כאן סגל וחצי שלא נופל בכלום מהנוכחי. יש עוד. ואלה רק החברה שנתנו עונה טובה, לא דיבתי על חברי סגל בעבר כמו סוכר או אור איתן ואיתי לב, שבאמת לא הגיע להם הפעם. ויש כמובן גם את חג'ג', בורשטיין, ג'רון רוברטס. בלי לדבר על ארנולד ובלות'נטל.

עברנו את השלושים? וזה בלי להקפיץ כיתה מהנבחרות הצעירות.

נכתב לפני המשחק, והיידה פניני!!!

רן בורוכוב-בוגרשוב

שלומות לך סוקולוב,

קצת לא נעים לי ממך, יען כי אתה בחור כארז אדלשטיין, אבל בין אם מדובר בו או ברבי פנחס הגרשוני עצמו, נדמה לי שהוא היה אומר לעצמו עכשיו: "מה הוא רוצה ממני הילד הזה"?

ראה נא, מר סוקולוב: רבי פנחס הגרשוני, שהגיע עם השנים לדרגות של מאמן שעבד עם שועי הכדורסל האירופי, אינו סופר, כלשונו, 99% מהשחקנים שהזכרת. בעיניו, שלא לציטוט, ואתה יודע מה – אולי אפילו לציטוט וייחוס – החבר'ה האלה הם לא ממש שחקני כדורסל. הם שחקני כדורסל שמילאו חלל. כי כידוע, כמו שנוהג לומר הרב, בכדורסל אין ואקום. ואם אין טל בורשטיין ייכנס איזה ניצן חנוכי, ואם אין עדי גורדון יבוא איזה אבי סוכר, ואם אין איזה אור גורן ישתחל איזה משה מזרחי. בעיני הגרשוני, זה עדיין לא הופך אותם לשחקני כדורסל כמו ששחקנים צריכים להיות בעיניו.

אישית, הייתי מוסיף שארנולד ובלות'נטל לא נכללים בספירה, צר לי. אתה לא יכול לכלול בספירה שלך אנשים שלא רוצים לשחק בנבחרת ישראל. שילכו לפיייי קיבינימט שניהם.

ערן שלום וביטחון!

הטעות של השחקן האנגלי 0.5 שניות לסיום המשחק הזכירה לי טעות דומה של טאנוקה בירד שחתום על השושלת של פיני גרשון, כשם שאלקסיס חתומה על השושלת המקורית (מה?).

בהתחלה חשבתי שהשחקן החטיא בכוונה כדי לא להשאיר ולו מחצית השנייה לשחקן ישראלי לתפוס את הכדור, ולקלוע מחצי מגרש במקרה הטוב, אבל אז הוא ביצע את העבירה על טפירו ואני כזה:

"are u serious? הלו, מה קורה פה?".

בקיצור, האנגלי לא רואה את טאנוקה בירד בעיניים.

על כל פנים, השאלה שלי היא אם זכורה לך אישית או למי מחברי המערכת טעויות דומות ומביכות שבוצעו על ידי שחקנים הלוקים בהבנת משחק הכדורסל, ואם כן, אזי מן הראוי למנות את אותן טעויות להנאת הנתינים ברחבי הממלכה.

אני לא מתכוון לטעויות גיחי-גיחי כמו "עפר פליישר ששכח ששינו את חוק האחד ועוד אחד, ורץ למתפרצת אחרי הריבאונד וכולם צעקו לו מפגר מפגר", אלא לטעויות טיפשיות שהביאו הרס וחורבן לכל הקבוצה במהלך משחק.

בתודה ובהערכה רבה,

מיכאל

מייל נאה כרפאל ושאלה יפה, אני בטוח שיהיו כמה נתינים שיזרקו למייל הנשיאותי (הנה אני מבקש: אנא עשו זאת) דוגמאות למקרים כמו שציינת. אני, איך לומר, פשוט תשוש אני. ישבתי אתמול לראות את מארי נגד דל פוטרו עד עשרים לשלוש בלילה ולא נותרו בי כוחות. אני זוכר רק את ביינום שמוציא חוץ להלפרין אחורה במקום קדימה, ומאבד אותו בגלל הפרת חצי. לא חכם במיוחד. זה היה בנוקיה-ההיכל בעונה שעברה באיזה משחק ליגה, לא זוכר כרגע אפילו נגד מי.

ועד כאן להפעם.

שלומות ונצורות בשלב זה. אפשר להמשיך ולהפגיז מיילים מכל סוג, טעם וריח, אל תיבת המייל הנשיאותית הקבועה בלינק 'דבר אלי יפה'.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.