שלום,

אני חושב שמנפחים את עומרי כספי יותר מדי. אין ספק שהוא שחקן טוב, אבל את הזריקות שהוא לוקח משלוש ליאור אליהו קולע יותר טוב ממנו (פשוט הוא מפחד לזרוק).

לפי דעתי, היה עדיף להביא את מרקוביץ' לנבחרת במקום תמיר. נכון, תמיר הוא גבוה שיוצא החוצה וזה יתרון, אבל הוא לא בכושר לעומת מרקוביץ', שנתן עונה נהדרת בירושלים (גם באירופה). הייתי מציע גם לשלול את אזרחותו הישראלית של בלות'נטל, בגלל שהוא לא מסכים לבוא לנבחרת. מה דעתך?

יונתן

יש לכספי המון תכונות יוצאות דופן במונחים של הכדורסל הישראלי, אבל בחירת הזריקות שלו וסגנון המשחק קצת פראיים מדי, עושה רושם, וגם קבלת ההחלטות שלו לא הכי מרשימה בעולם בשלב הזה. זה יכול להתאים בול לקבוצות מסוימות ומשחקים מסוימים, ויכול גם להביא את כספי ל-25 נקודות לערב, אבל הוא עדיין לא כדורסלן שלם שיכול לשחק בכמה סגנונות ולהתאים את עצמו. ואולי אנחנו מבקשים ממנו יותר מדי, גם זה יכול להיות.

אגב, לגבי זריקות לשלוש של ליאור אליהו - בבקשה, בוא ונראה. מישהו מפריע לו לזרוק? הוא כבר מזמן היה צריך לשלב במשחק שלו את האופציה הזו. הוא מזכיר לי קצת את הפנתר הוורוד, באק ג'ונסון. ואפילו הוא, שהזריקה שלו היתה מאוד איטית ולא חלקה היה מקפיד לנסות לפחות צ'אקה אחת במשחק, לפעמים שתיים. הוא חייב להגדיל את הטווח שלו ולהראות ליריבים שהוא מסוגל. זה יקל עליו.

בעניין מרקוביץ' – אני מאוד בעדו. הוא יעיל מאוד בצבע, גבוה מאוד ויכול לתת בלי בעיה 15 דקות מדי ערב בנבחרת ישראל.

היי ערן,

ישבתי לצפות הערב במשחקה של נבחרת ישראל בכדורסל, מול נבחרת בוסניה והרצגובינה (מה זה ההרצגובינה הזה, לעזאזל?!).

מודה, זפזפתי כל הזמן בין הכדורסל לכדורגל, ולא כי תכננתי לעשות את זה, אלא כי אני פשוט לא מסוגל לראות משחקי כדורסל באולמות שנראים כמו... אני אפילו לא יודע כמו מה זה נראה.

יש לי הרגשה שעליתי על משהו במהלך המשחקים. שמתי לב לכך שבזמן שנבחרת ישראל בכדורסל צברה מומנטום טוב ושיחקה טוב, מקבילתה בכדורגל שיחקה רע ואף ספגה שערים, ולהפך, כשנבחרת הכדורגל שיחקה טוב והייתה במומנטום, נבחרת הכדורסל התקשתה.

יש לי הרגשה שזאת הסיבה שרק הכדורסל מצליח פה בדרך-כלל ולא הכדורגל, רק אחד מהם יכול להצליח. לפיכך, אם ביום מן הימים נבחרת הכדורגל תעלה למונדיאל, נבחרת הכדורסל תיכשל ואפילו לא תעפיל לאליפות אירופה כפי שהיא רגילה.

שימו לב, נתיני כדורסלע-האתר, וזכרו את מילתי.

נ.ב. אני יודע שהמושג המקובל הוא 'ענף הביפ', או הענף שאין לנקוב בשמו, אבל שמו הופיע יותר מדי פעמים בקטע האחרון וזה סיבך אותי, מודה באשמה ומתנצל.

עומר פ.

קיבלנו את ההתנצלות, אבל באמת שזה חד-פעמי, אה?

שנית, הרצגובינה היא חבל ארץ שמוערך בעשרת אלפים קילומטר מרובע דרומית לבוסניה. קצת כמו רמת גן וגבעתיים, להבדיל, אין ממש גבול מוגדר וברור ביניהן. העיר הגדולה והידועה ביותר שם היא מוסטאר, שיצאו ממנה כמה וכמה (וכמה!) שחקנים גדולים, שכרגע, למרבה הצער, שמו של איש מהם אינו עולה בזכרוני).

לגבי התזה שלך, יכול להיות שזה מה שיקרה בסוף. כלומר, הם יעלו ואנחנו לא (ממש ככה, זה הם ואנחנו, אין דרך אחרת להציג את זה), אבל לא הייתי לוקח את לקיצוניות. נראה לי שאין פה איזה כשף או קסם או גזרה משמיים שקובעים שזה יכול לעבוד רק בדרך אחת כפי שהצגת את זה.

שלום כבוד הנשיא!

קראתי בעיון על אודות תסכולך משאגות השמחה של העם אל מול שער השיוויון של הבן לבית סהר, אבל לשם שינוי לא הסכמתי עם תחושה זו.

לטעמי הויכוחים הללו בין שני הענפים מיצו את עצמם. לא בטוח שיש להם מקום. ביפ פופולארי יותר מכדורסל, אין מה לעשות. יש דברים שאנשים אוהבים יותר, ואוהבים פחות. כמו שמקדונלד'ס פופולארי יותר מ... מוזס (אין לי רעיון אחר), כמו שווינדואז פופולארי יותר מלינוקס.

הפופולאריות לא קשורה לאיכות, לתוצאה, למרקם ולטקסטורה (ונדמה לי, על אף שאינני וכו', ששני האחרונים היינו הך הם). היא קשורה לדברים אחרים.

כאוהד שני הענפים אני מוכן לחיות עם הפופולאריות של האחד על פני השני. כלומר, ברור שהייתי רוצה שיכתבו יותר על כדורסל, ישדרו אותו יותר ויתעניינו בו יותר. אבל אם אתה רוצה שהעם יאהב כדורסל באותה מידה, יכול להיות שיש לזה מחיר.

תחשוב על זה כך - האם אתה באמת רוצה לשמוע "סודות" ממחנה האימונים של גבעת שמואל? האם אתה רוצה לראות לכלוכים על שחקנים מפי שחקנים אחרים כמו בענף הביפ? האם אתה רוצה שחוויית ההליכה למשחק הכדור-באסקט תהפוך להיות מסוכנת ומגעילה? (אישית לא הייתי במשחק ליגה בענף הביפ כבר למעלה מ-6 שנים). הכיוון ברור. אינני מעוניין שימכרו לנו חמוצים כמו בענף הביפ.

הסר דאגה מליבך - במשחקים מכריעים באליפות אירופה, כולם יהיו כדורסל. עד אז, אפשר לשמור על פרופורציות מתאימות. רק שנגיע לשם בקלות ולא דרך הדלת האחורית כמו בעבר.

שי

אני מודה שהעברת בי חלחלה עם הרעיון הזה של סודות מחדר ההלבשה של גבעת שמואל. ברם אולם ואף על פי כן, עזוב אותך: תן לקונן קצת, תן לקטר קצת נגד הביפ. חיינו לא יהיו אותם חיים בלי זה.

ערן שלום,

השאלה שלי מתייחסת לשחקני הנבחרת.

בכל סיבוב משחקים של הנבחרת אנו שומעים על שחקנים שמנסים להשתמט מסיבות אילו ואחרות מלשחק בנבחרת. למה? האם משלמים להם על המשחקים? אם כן, כמה? על-פי מה זה נקבע ומי קובע? איך זה בשאר מדינות העולם? האם גם שם יש משתמטים? ולמה ששחקנים "עשירים" כמו שאראס, נוביצקי וטוני פארקר ירצו לשחק עבור נבחרותיהם?

תודה

דניאל

תפסת אותי לא מוכן. אין לי תשובות לכל השאלות האלה. בעיקרון, מקבלים כסף. עד כמה שאני זוכר האיגוד מפריש לשחקנים סכומים לקרן מיוחדת, שאת כספיה הם יכולים לקבל אחרי הפרישה. לא יודע מה הסכומים המדויקים. שלחתי את השאלה הזו לדובר האיגוד, ולא קיבלתי תשובה.

בעניין המשתמטים: אני לא יושב על הסגלים של הנבחרות כרגע, אבל די ברור שהרבה נבחרות נתקלות במצב של שחקנים שלא רוצים להגיע. לחלק זה פשוט לא מתאים, וזה קורה בעיקר עם מתאזרחים, אגב, ולא רק אצלנו (כמו מוריס וויטפילד מצ'כיה, למשל). חלק מהשחקנים מנצלים את הקיץ כדי לעבור ניתוחים או להתאושש מפציעות שעדיין מפריעות להם. אני לא ממש יודע מה הבעיה שמנעה מדרור חג'ג' להיעדר הקיץ ממשחקי הנבחרת, ולהיות פעיל באימוני מכבי ת"א. זה הוגדר כבעיות אישיות. לך תדע.

נוביצקי הוא דוגמא נהדרת לשחקן-על שלא שכח את הנבחרת שלו והופיע כמעט מדי טורניר וכמעט מדי קיץ. והוא גם השתתף באליפות עולם, אולימפיאדה, ובדרך כלל הגיע עד לשלבים האחרונים של הטורניר. בקיצור, שרף המון שעות למען הנבחרת שלו. מוטיב ומניע? אאאאאני יודע, כנראה שהוא גרמני גאה ולא שוכח מאיפה הוא בא.

כבוד הנשיא, דירקטוריון נכבד,

לפני כשבועיים הבטחתי לרעייתי זמן איכות, אפילו אם הוא יגלוש מעט לזמן המשחק בבוסניה. בסוף ראינו 5 דקות אחרונות של המשחק ולא הרגשתי שהחסרתי דבר, כלומר גם מה שראיתי לא היה משחק כדורסל, ודאי לא של הנבחרים שבשחקנינו.

במעט שראיתי, חשבתי שאוכל לנתח בפני הרעיה כמה מהלכי כדורסל נאים, ככה, לזכר הימים ההם בהם ניסיתי לבצעם גם אני עם החבר'ה (הייתי סנטר בגובה 1.67, עד שעברתי הסבה לעמדת הרכז). בפועל ראיתי רק פיק אנד רול. חשבתי לעצמי שכבר איבדתי את חדות הראיה שלי, עד שהבנתי שאין חוצמזה שום דבר בנבחרת. לא היה עדיף לתת עוד שבועיים-שלושה חופש לשחקנים, שלפחות את המעט הזה יבצעו ברעננות?

כבר שאל סר ש. הרמלין וענה כבוד הנשיא מדוע פותח קיר-בטון בחמישייה. ואני אומר - מאחר שידוע לנו כי כוחה (היחסי) של הנבחרת הוא באתלטיות, במיוחד בעמדות 3-4, חבל לקבור את הכח הפיזי (קוז'יקרו) בספסל. למה לא לתת לו הזדמנות ראויה? הרי אם לא יעלה בחמישייה יעלו אותו רק במצב קטסטרופה, וממצב כזה לא היית מעדיף דווקא אז להעלות את הנמרצים?

בקצרה: אם אתה רוצה אותו כאופציה בהמשך תשתמש בו בהתחלה. לגבי אליהו וכספי זה לא מדויק - אתה תקבל אותם בהמשך בכל מקרה.

האמור לעיל היה נכון לו קראו למאמן הלאומי מייקי, אלא שלמאמן קוראים צביקה 'הלאומי' שרף. לכן הניתוח צריך להיות כזה: אנחנו אוהבים כדורסל כבד ואיטי, כי כך האירופים האנטישמים ניצחו את מכבי ת"א בשנות ה-80 של העשור האחרון למילניום הקודם, בעזרת הרי אדם, ולנו היה רק את מ.י.ק.י. ברקוביץ', ולאחריו ג'מצ'י כדי לחדור או לקלוע מבחוץ. אפילו גם מגי ע"ה נראה לידם כחגב.

אנחנו צריכים איזה צ'ורה בנבחרת, ולא בגרסה האתלטית של ירושלים והלאה, אלה זה של סוף אותו העשור, שרק עומד בצבע, ונראה מי יזיז אותו! מי יגיד למאמן שכבר עבר זמן, וגם את הגויים הענקים מצליחים היום לעקוף?

מי יגיד למאמן שמטרתו אינה להוציא אל הפועל את פילוסופיית הכדורסל (המיושנת) שלו, אלא להוציא אל הפועל את המרב והמיטב שבנבחרי כדורסלני מדינתנו?

מי יגיד למאמן שאנחנו אמורים להיות חכמים יותר, ובינתיים זה לא בא לידי ביטוי?

מי יגיד למאמן שלמאבק, גם אם הוא ספורטיבי יוצאים עם מה שיש לך, ולא עם מה שאין לך, גם אם מאד היית רוצה אותו?

שורות אלה נכתבו בדמע, ולאחר טעות. טעות של צפייה בכמה קליפים הפזורים ביו-טיוב מימי התיאום, האתלטיות, והחכמה של מכבי ת"א מודל גרשון ובלאט, ימים שספק אם ישובו עוד.

מייקי

הוווווו מייקי, מייקי אל תבכה-כה-כה, כי אתה בחור יפה-פה-פה. אשריך וטוב לך שאתה יושב עם רעייתך ורואה כדורסל. לא זכור לי מתי זה קרה בפעם האחרונה בלשכה הנשיאותית. עם זאת, זכור לי היטב איך אי-אז בימים, בשעה שהכרתי את מי שעתידה היתה להפוך לרעיית הנשיא, נסענו מספר פעמים לגבת הרחוקה לצפות במשחקיה הביתיים של הפועל גבת בה שיחק אז גיל והתרגיל. רק עם הזמן הבנתי שעבדה עלי הרעייה. נסעה איתי, גרמה לי לחשוב שכדורסל מעניין אותה ולא הרבה זמן אחרי החתונה הדירה רגליה מכל משחק והותירה אותי לבד בזירה.

אז קודם כל, שוב, אשריך וטוב לך, בן אדם.

לגבי קוז'יקרו, אני מאמין בכל לב שהאיש לא צריך לעלות בחמישייה. ואם כל כך חשוב להעלות אותו, אז לא במקום אליהו אלא במקום גרין. עכשיו נשאלת השאלה, אם מתאים לך שקוז'יקרו יעלה במקום גרין. בדרך כלל התשובה היא לא, אם כי בקמפיין הנוכחי, לפחות עד עכשיו, עושה רושם שאין הבדל גדול.

ובאשר למאמננו הלאומי, מה אני אגיד לך – אמרנו לו, בהחלט אמרנו. גם קראנו מעל במה זו ואף דרשנו את עזיבתו מיד לאחר המשחקים נגד בוסניה וצ'כיה. בדרך כלל הוא נוהג הפוך, יו נואו. הוא הרי יכול להישאר בתפקיד גם עוד' חמש שנים, ולו רק כדי להראות שכל הקריאות מהסוג הזה לא מזיזות לו.

אהלן ערן,

מזמן לא דיברנו.

צביקה שרף והנבחרת שלו הורסים לנו חזק את הענף. כבר עכשיו אתה יכול לראות יותר ויותר ילדים הולכים לחוגי הכדורגל ולא באים לכדורסל. טוב, לא על זה רציתי לדבר, זה ממש הורג אותי שיש מאמני כדורסל כל כך עיוורים.

מה, זה לא ברור מי השחקנים היותר כישרוניים בנבחרת? זו חייבת להיות הנבחרת של הלפרין וליאור אליהו. הם חייבים לקבל את כל הקרדיט והאמון שרק שרף יכול לתת להם. הם שיחקו כבר ברמות האלו וגם כשהם יחד על המגרש הם מתואמים יפה, והמשחק של הנבחרת נראה הרבה יותר טוב.

כמובן שבחמישייה צריך גם להיות טפירו ויניב גרין שר ההגנה, ובתור 3 חייב לפתוח פניני שהוא גם שומר טוב וגם שחקן התקפה טוב. זהו, אין לנו הרבה יותר מזה.

כל השאר צריכים לקבל את הפירורים של החמישייה הזו. הרצון ליצור יש מאין הוא ממש פתטי. אין מספיק כישרון ולכן הנבחרת נראית מבולבלת ועוד יותר חסרת כישרון. אף שחקן לא מציג יכולת יציבה ושרף בעצם מוציא פחות מהשחקנים שלו, וזה עושה אותו מאמן חלש! זהו פרקתי מהלב שלי את הכעס.

יניב

מסכים איתך, למעט אולי העניין של טפירו. הייתי בודק את האפשרות לפתוח משחקים עם רביב לימונד ולהעלות את טפירו כמחליף. באף אחד מהמשחקים שהתקיימו עד היום ישראל לא סיימה רבע ראשון ביתרון. צריך לבדוק פעם אחת, אם שינוי קצב ונוכחות בעמדת הרכז, שבדרך כלל עושה הבדל, יכולה להיות פיתרון טוב. אחרי הכל, כדאי גם פעם אחת לגרום ליריבות לרדוף אחריך. זה ודאי יוסיף ביטחון עצמי לשחקנים. אם לימונד לא יוכיח את עצמו בצ'אנס שיקבל, הרי תמיד אפשר לחזור לטפירו.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות. תבוא עוד אחת בקרוב.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.