הטקס החגיגי שקיימה המינהלת לפני מספר ימים, הזכיר לי את מה שבעצם ידוע לכולנו: העונה החולפת בליגת קזינו היתה מן המעניינות והדרמטיות שידענו בשנים האחרונות, ואולי בכלל. לא רק מבחינת התוצאה הסופית וזכייתה של חולון באליפות, לא רק מבחינת הידיים הריקות מכל תואר של מכבי תל אביב (למרות ששמעון מזרחי יקפיד להמשיך ולהזכיר לנו ש"גם סגנית אלופת אירופה זה תואר חשוב מאוד". אהה, ברור), אלא בכלל מבחינת מה שהלך כאן. בסטנדרטים המאוד צנועים שלנו - היתה עונה מצוינת, ואפילו למעלה מזה.

הפועל היוצא המרכזי של העונה החולפת, היה הרצון לראות את המינהלת מוותרת סוף סוף על הסיבוב השלישי האווילי של הליגה, שולחת לדרכו את הפיינל פור ומחזירה את הענף לשיטת הסדרות, המקובלת כל כך ברחבי עולם הכדורסל הנאור, ולא - פיב"א ויול"ב לא נחשבים כאן, לא כ"עולם", בטח שלא כ"נאור" ולעתים תכופות מדי גם לא ככדורסל.

רובו המוחלט של הענף תמך בשינויים הללו. הציבור הרחב מאוד ישמח להגיע כמה שיותר מהר לתכל'ס, ובשלבי הנוקאאוט להרוויח עוד כמה וכמה משחקים בין ירושלים למכבי, למשל, או בין בני השרון לנהריה, או בין חולון למכבי חיפה או מי שזה לא יהיה. הקבוצות ירוויחו עוד הכנסה, הטלוויזיה גם תשמח, מכבי עצמה מאוד בעד לצמצם למינימום את הסיכון שמישהו "יחטוף" לה את הכתר וכן הלאה.

כמעט כולם בעד, אבל אז מסתבר שהמינהלת, למרות שזה אולי הדבר האחרון שהיא רוצה שיגידו עליה, מתעקשת להתחפש לצורך העניין לאיגוד הכדורסל. האיגוד, כזכור, חטף על הראש מכל כיוון אפשרי, כולל ממש כאן והרבה יותר מפעם אחת, בגלל שיטת הגביע המחפירה והמעוותת שהונהגה במחוזותיו במשך השנים האחרונות. בשלב מסוים, ובואו ניתן להם קרדיט שמדובר בהפנמת ביקורת בונה, הלכו ראשי האיגוד וביצעו כמה שינויים משמעותיים בשיטה, אבל למרבה הצער לא היו מסוגלים להשלים את המהלך עד הסוף, ולהנהיג טורניר גביע קלאסי וחף מראשי בתים ומשאר קישקושים.

עכשיו, גם המינהלת בעניין. ביטלו את הסיבוב השלישי (יפה מאוד להם), שמונה הראשונות מתחלקות לארבע סדרות של הטוב מחמישה משחקים (מצוין!) ומה עכשיו? סדרות נוספות של חצי גמר וגמר? אולי אפילו הטוב משבעה או משהו? מה פתאום - פיינל פור. שוב פיינל פור.

למה? למה עד שכבר הולכים בכיוון הנכון צריך שוב להרוס? בשביל מה, בשביל "ערב בלתי נשכח של כדורסל", "אירוע השיא של השנה" ושאר הסיסמאות שאתם מוכרים לנו, שהן בעצם מכבסת מלים נאה ל"בואו נארגן חלטורה סבירה למעודדות מאוקראינה"? מנדים אותנו בכל כך הרבה מקומות, אז איפה שכבר אפשר להיות כמו הרוב השפוי אנחנו מוציאים בעצמנו את עצמנו מהכלל?

יתעשתו נא הקופלים לאלתר, ויואילו לתת לנו פלייאוף כהלכתו. אם זה עוזר למישהו במשהו - אני מוכן כאן ועכשיו להכריז על תחרות בין האיגוד למינהלת. הראשון שמצליח לארגן מפעל שלם, מאל"ף ועד תו, לפי כל כללי הטקס המקובלים - יזכה לא רק באהדתו הנצחית של ציבור שוחרי הענף בארץ, אלא אף בטור שלם שכולו פרגון להיגיון הבריא ולשכל הישר. לכו על זה, אם כי סביר יותר להניח שלא.

הצלחה למנחסים

דין ודברים מעניין התנהל היום ביני לבין רן בורוכוב-סוקולוב-שחמורוב, האגדה והאיש,
בנושא יכולותיי הנפלאות והמוכחות לנחס עד אימה כל שחקן וקבוצה. זה התחיל מפנייה נרגשת מצדו אליי שלא לומר דבר וחצי דבר על הנבחרת עד לאחר המשחק מול צ'כיה, ונמשך בתשובתי שאם ככה - אולי כדאי בכלל שאקדיש טור שלם לברכות לנבחרת צרפת על שהבטיחה את עלייתה לטורניר הגמר, ובכך כמובן לחרוץ לשבט את גורלם של הפארקרים.

כאן תהה ז'ארמוחמדוב-קספארוב האם יכול מישהו, לרבות עבדכם הנאמן, לנחס בכוונה תחילה ומלאה, או שמא עולה הדבר בידיו רק כאשר הוא, לתומו, "סתם מלכלך דף לבן ויפה בדיו שחורה" (כמו שאמרה סבתי עליה השלום) ולמרות שבא לברך יוצא מקלל.

האמת שאין לי תשובה מוחלטת לעניין, אבל אין זמן מתאים יותר מלהעמיד זאת למבחן. אי לכך ובהתאם לזאת: ברכות לבביות לאנשי הטריקולור על ניצחונם המוחץ מול טורקיה ועל הבטחת הכרטיס לפולין. ברייק א לג, תרתי משמע אם אפשר.

shaharhermelin@gmail.com