דבר הנתין המתכנה "לא בארון דייויס":

ידברו גם עוד שנים על הלפרין וטפירו ואפילו על אליהו הבינוניחם. מי שעובדתית העלה את הנבחרת היה, כמה שזה נשמע מוזר, רביב לימונד.

כולם שוכחים שלולא חצי מהרבע שלישי וכל הרביעי שבהם לימונד "קיבל צ'אנס לשחק" והתעלל בגארדים של בריטניה במשחק החוץ בליברפול, וקיזז בחצי את ההפרש אחרי שהתותחים טפירו את הלפרין הביאו אותנו לשם, ההפרש ביד אליהו מול צ'כיה לא היה מספיק.

יסתכלו על הסטטיסטיקה של הלפרין מהמשחק של צ'כיה ובוסניה, ישכחו שהוא נשמר על ידי ילדים בני 18 ו-17 בהתאמה, וגם שמר עליהם. יסתכלו על הסטטיסטיקה של טפירו בכל הקמפיין ולא יראו שמי שהוביל את ישראל לכאלה תצוגות מבישות היה אותו טפירו, "הרכז", שהפך לרכז של הנבחרת לאחר שטובים ממנו פרשו בטרם עת ולא בנסיבות הרגילות.

מה שלא יזכרו זה, ש-6 דקות בתוך הרבע הראשון צ'כיה וירז'י וולש לא ממש התקשו מול ישראל והתוצאה היתה 11-11. ואז נכנס רביב לימונד והרבע נגמר ב-19-28 והמחצית ב-35-49.

ישכחו, כמובן, ששוב לימונד לא קיבל קרדיט למרות דקות מדהימות, והיה זה פניני שעלה במקומו בחמישייה במחצית השנייה, וצ'כיה שוב חזרה לשחק וקלעה 19 נקודות. יחד עם הרבע הראשון, זה הכי הרבה שהיא קלעה מבין הרבעים במשחק ההוא.

ואז שוב נכנס לימונד ושוב באה ריצה, ושרף, מה לעשות, למרות חשבונות אישיים וקטנוניות היה חייב את לימונד גם לרבע הרביעי אותו הוא שיחק במלואו, והרבע המופלא הזה נגמר ב-7-20.

השטות שמדברת על כך שהלפרין לוקה רק בקטע המנטלי הוכחה כלא נכונה. יש לו מספיק בטחון לקחת את הכדור לסל מול ילדים בני 17 ו-18 ולא ל"ראות בעיניים", כשכאלה שומרים עליו. מה לעשות שנגד שחקנים טיפה יותר מנוסים ואיכותיים הוא פשוט מתגלה מחדש כאותו שחקן בינוני, שלא מסוגל לעבור באחד על אחד בלי פיק אנד רול, ורק לצד ימין. אותו שחקן מוגבל, שאם תכריח אותו ללכת שמאלה או שיזרוק שלשה, או שייתקע עם הכדור ללא כדרור. שחקן שאם נקלע ליום שלשות לא טוב, פשוט מתבטל לגמרי.

והרכז לידו - מאיר טפירו, אתלט ברמה של זקנה אחרי ניתוח ברכיים לא מוצלח, שחקן שפעם האחרונה עבר שחקן בלי פיק היתה כנראה בקט-סל, שחקן שמתבטל ברגע ששומר עליו שחקן מעל 1.95.

איך זה ייתכן ששחקן כמו טפירו שעד שקטש, שפר ואפילו ליובין לא פרשו, נחשב תמיד לשחקן בלאגניסט ויותר sg מאשר pg, איך על כזה שחקן בונים נבחרת שלמה?

על רוט אני בכלל לא רוצה לדבר, זו בושה לענף שהוא משחק בנבחרת.

ולימונד? אתלט ברמה הגבוהה ביותר של אירופה ביחס לגארד, יכולות גם של אחד על אחד מהטובים שגדלו פה, אולי הטוב ביותר.

גם לא רע בפיק אנד רול, שומר עצום על כמעט 3 עמדות ובעיקר שחקן בלי אגו שיכול להיות הסקורר בקלות כשצריך, וכשצריך יכול לוותר וליצור לאחרים ולהכניס אותם למשחק בקלות.

כמות הפעמים שהוא עשה את זה בשביל הלפרין בעתודה, היתה כמעט מביכה.

ואחרי כל זה, איך זה ייתכן שהלפרין, טפירו ורוט מקבלים יותר קרדיט מרביב לימונד? יחסי ציבור, ותק והקבוצה שבה גדלת יותר חשובים מיכולת נטו?

דבר יו"ר הדירקטוריון:

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי המנוחה והאהובה, אליה אתגעגע עד מאוד ועד בלי ועד אין קץ, האופי המיליטנטי של הטקסט אינו זכור לי במקומותינו הרגועים בדרך כלל. על דגלנו מתנפנפת הסיסמה: נוחות, נינוחות ונוחיות. ונראה כי אינך מצטיין באף אחד משלושה מוטיבים אלה, שהם נר לרגלינו כאן, בדירקטוריון כדורסלע-האתר, כאשר על הפרק עומד רביב לימונד.

ידוע כי נשיא הסיפרה וגם יו"ר הדירקטוריון, שאך לאחרונה הסתבר כי איש אחד הם, תומכים רבות ונמרצות, ואף רבות ונצורות, בשיתופו של לימונד לפרקי זמן רבים יותר. יעידו האייטמונים הפזורים בארכיון כדורסלע-האתר.

המייל שלך מצטיין בנתונים ודוגמאות. אתה לא מסתפק רק בתיאוריה לשמה, אלא מדגים אחד לאחד את עקרונותיך וטיעוניך. וזה נאה כרפאל בעיניי.

ועם זאת, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שכאשר לימונד נכנס למגרש נגד הצ'כים עלה איתו גם ליאור אליהו. אז בוא נייחס גם לכניסה שלו משמעות, כן? וכאשר הבריטים הובילו בליברפול ב-23 הפרש ולימונד נכנס, הוא גם עשה שם שוק לא קטן ואיבד כדורים. אבל נכון שהאנרגיות והתעוזה שלו, ביחד עם הבריטים שלא ממש הבינו עד כמה חשוב ההפרש, אולי מתוקף היותם טריים במעמדים האלה ובסיטואציות הובלה מסוג זה - הפער קטן. גם נגד הבוסנים, אגב, הם הובילו כבר ב-16 והמשחק נגמר בשמונה הפרש.

כך שחלק מהדוגמאות האלה הולכות לכיוון האדרת שמו של לימונד בצדק, ובחלק לא הייתי זוקף את כל ההתפתחויות החיוביות לשמו.

מעבר ללימונד, שהוא בעיניי שחקן נהדר (למעט בעיה מסוימת של פיזור שנובע בעיקר מתוך תעוזה, אבל גם מקבלת החלטות לא מושלמת) אתה חותך פה לגזרים את הלפרין וטפירו. הגישה הזו קצת פסולה בעיניי.

אתה מדבר על טפירו שחסה בצל של שפר וקטש בזמנו, ועל לימונד שחוסה בצל של טפירו והלפרין, ותמה בין השאר עם ותק והמועדון שממנו אתה מגיע חשובים יותר מיכולת. שים לב, שאתה מדבר בעצם על אותו מקרה. כשקטש ושפר שיחקו במכבי ת"א, טפירו הצעיר היה בצילם ושיחק במכבי חיפה ובהפועל אילת. כשלימונד הצעיר משחק בנהריה, הוא חוסה בצילם של הלפרין מאולימפיאקוס וטפירו שהפך לשחקן ישראלי מוכח ומשמעותי במיוחד בכל קבוצה בה שיחק – כן שכונתי או לא שכונתי.

דברים שלימונד טרם עשה, כן?

אז כן, לפעמים יש מסלול מסוים שאתה צריך לעבור כדי לקבל את ההזדמנות הממשית והאמיתית, גם אם נדמה לך, על אף שגם אתה אינך אביב לביא – שהגיע לך לקבל אותה הרבה קודם. ומה עשה לך מורן רוט, מה עשה, שאתה קוצף ככה נגדו ועליו בו-זמנית? רכז האלופה הינו. תן כבוד. הוא לא פגע באדם ולא עשה רע לאיש.

אל תמהר לחרוץ גורלות. רביב הוא אחד הגארדים הטובים בישראל. אני לוקח בחשבון אפשרות, שנרמזת בדבריך, שהגישה כלפיו לא היתה נקייה במיליון אחוז, אחרי שבקיץ הקודם הוא הסתבך עם שרף. אבל שרף לא יאמן את הנבחרת עוד הרבה זמן, להערכתי. ובלי קשר, גם אם כן – טפירו לא יהיה כאן עוד הרבה זמן.

אם ליאור אליהו הצליח למצוא את הדרך להתבלט אצל מאמננו הלאומי על אף היחסים ביניהם במכבי ת"א, גם לימונד ימצא את הדרך.

לדעתי, הוא כבר מצא.