ערן שלום,
שוב אני כותב לך כמה נקודות.
צביקה "אני הפטריוט האחרון" שרף? צביקה "לא הייתי עוזב את הנבחרת בעבור שום סכום כסף" שרף? בוא נראה:
ב-1993 עוזב הפטריוט את הפועל ירושלים באמצע העונה עבור הכסף של אריס סלוניקי. בקיץ 1995 יש לו חוזה חתום עם הפועל אילת, אבל הצעה מפתה מלימוז' גורמת לו לוותר על החוזה. בקיץ 1997 לשרף יש חוזה במכבי, אבל הצעה מפאוק סלוניקי גורמת לו שוב לעבור ליוון, תוך כדי עזיבת משרת אימון הנבחרת. אז אני לא קונה את את תדמית הפטריוט, אם לצביקה הייתה הצעה טובה יותר הוא היה עוזב את הנבחרת. בינינו, הוא בנבחרת כי אין לו עבודה אחרת.
גם האיגוד מעסיק את צביקה, כי במצבו הנוכחי הוא דורש שכר נמוך יותר. למרות ההעפלה לאליפות, האיגוד צריך להיפרד מהפטריוט וללכת על מאמן אחר שידרוש שכר גבוה יותר, והאיגוד צריך לעשות את כל המאמצים (הלא כל-כך גדולים) כדי לגייס את הכסף למטרה הזו.
הפרידה משרף תיצור קודם כל סרט חדש מסדרת התקריות של שרף. סרטים כמו "שאני אלך? תלך אתה" (בכיכובו של משה גרטל), "ושסרוסי יזדיין" (בכיכובו של אלי סהר, וסליחה על הבוטות), "אתה דחליל" (בכיכובו של רון קופמן האנורקסי), ועכשיו הסרט האחרון "בכלל לא הייתי צריך להתראיין" (עם גאולה אבן בתפקיד הראשי).
אז מי המועמדים לאימון? מבחינת הישראלים אין כמעט אפשרויות. אפי, המועמד המוביל, במכבי, גרשון ובלאט תפוסים, דרוקר ואדלשטיין עדיין לא הוכיחו את עצמם לגמרי והשאר לא רלוונטיים.
כמו שאמרתי בעבר, אולי הגיע הזמן למשהו חדש? למאמן זר? אני יודע מה כל המאמנים והפרשנים יגידו, שאיך זה יכול להיות שמאמנים ישראלים מאמנים בכל אירופה ורק לנבחרת שלנו יש מאמן זר. שיגידו. אם רוסיה וטורקיה, מדינות שצמחו בהם מאמנים מקומיים מצוינים, מעסיקות מאמנים זרים, אז גם ישראל "מעצמת המאמנים" יכולה להעסיק מאמן זר.
מאמן זר יזרים דם חדש לכדורסל שלנו, יביא איזו רעננות, ואולי אף יועיל למאמנים המקומיים שנשארו בארץ שיהיה להם מקור בכיר אחר ללמוד ממנו. הרעיון שלי כנראה לא יתפוס, אבל שווה להקדיש לו מחשבה.
דבר אחרון , קצת אישי, לשיקולך אם לפרסם את זה באתר. אם תראה כניסות לאתר ממדינת וירג'יניה בארה"ב, תדע שזה אני. אני עובר לתקופה של חמש שנים לארה"ב בעקבות אשתי, שעושה שם דוקטורט. אל תדאג, גם משם אני אמשיך לכתוב לך, במיוחד עד שאמצא עבודה (נקווה שצריכים שם מהנדסי מחשבים). אולי אני אדווח משם על כדורסל מכללות. ליד הבית שלנו יש שני אולמות כדורסל של אוניברסיטת UVA. בכלל, אולי אני אהיה מכור לכדורסל מכללות ואשכח את הכדורסל האירופי, מי יודע
ביי בינתיים,
עומר
זר לו יגיח לכדורסלע-האתר יחשוב כי אנו אוכלים את פה ראשו של מאמננו הלאומי מדי ערב לפחות. איך הרבצת לו, עומר, איך הרבצת. וכי מה עשה לך האיש והקיסם?
בוא רק נאמר, שכל המקרים שהבאת כדוגמאות הם ישנים למדי, ימים בהם היה מאמננו הלאומי בשיאו כמאמן קבוצות. דברים השתנו בינתיים, אתה צודק. כיום הוא די בקאנטים אחרי הכישלון הגדול עם מכבי ת"א במסגרת המקומית.
שאלה גדולה מבחינתי היא מה היה קורה אילו התאחדות הכדורסל האוקראינית היתה מציעה לו 150 אלף דולר למשימה בת חודשיים שמטרתה להשאיר את אוקראינה בדרג א' בקיץ, לעומת משכורת שנתית של 50 אלף דולר בנבחרת ישראל.
האם אז היה עוזב? אין לנו לדעת. ולא נדע. נוכל רק להעריך. כך או אחרת, אחרת או כך, האיש מציג עצמו כפטריוט בכיר ומובחר ואף כמאמן בעל ידע עצום ורב לאין שיעור לעומת מאמנים ישראלים אחרים. במבחן הפטריוטיות וההתייצבות למען הדגל הוא עמד בכך יותר מאחרים. מקצועית? לא התרשמתי שאיכותו טובה משל כאלה ואחרים.
כל מה שאנחנו אומרים כאן, בעצם, הוא תודה על השנים האחרונות ושלום. איש איש לדרכו. פתח עצמך בפני הצעות ממקומות אחרים, אוקראינה כאלה ואולי גם עוד, או אולי גם קבוצות אם תרצה - ואם ירצו בך. בזמן הזה אנחנו נלך הלאה עם מאמן אחר.
לא יודע אם צריך מאמן זר, אגב. במבחן התוצאה נבחרת ישראל פחות או יותר עושה את שלה כבר שנים, גם אם מתוך קשיים עצומים. אלא אם כן אתה חושב שאנחנו יכולים להגיע ל-5-8 בכל אליפות ולא עושים את זה בגלל מחדלי מאמננינו הגאים.
ומה רע בבירנבוים? מה רע באריק שיבק שעבד בכל השכבות והנבחרות והרבדים? יש מצב נרבוזי במיוחד שמגיעה להם הזדמנות לקבל את התפקיד המכובד.
המון הצלחה לך ולאשתך בוירג'יניה-המדינה. הרבץ לנו משם אבחנות דקות ונאות כרפאל כמו שאתה יודע.
שלום,
and now for something completely different
בבתי הכנסת קראו את הפסוקים הבאים, הפותחים את פרשת "ניצבים": "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך ועד שואב מימיך..." (דברים כ"ט, 9-10).
וכוונת הכתוב היא להעיד ולהתרות בכל אותם ניצבים, שלא יסטו מהדרך הנכונה, שכן אחרת, שלא יתפלאו על ההרס והחורבן שהתנהגותם תביא עליהם, שלא יתפלאו.
נדמה לי, על אף שאיני אביב לביא, שלא מקרה הוא (והרי מקובל עלינו, חובשי הכיפות, שממילא אין מקרה בעולם), שפסוקים אלה נופלים תמיד לקראת פתיחת עונת הכדורסל.
שימו לב, נשיא, יו"ר ונתינים, למידת ההתאמה של הפסוקים לעונה הממשמשת ובאה:
כולנו בענף ניצבים עתה בפתח העונה
ראשינו (מישהו אמר מזרחי? קליין? רוב? שני?)
שבטינו (חולוניה? האדומים? הלב הצהוב?)
זקנינו (בעלי שערות השיבה שבמאמנים, ואולי בכלל הרמז הוא לבעלי השפם שבחביבי הספרה)
ושוטרינו (גם מילולית, וגם שופטי המשחק והמשקיפים).
כל איש ישראל (שחקני הנבחרת, והמועמדים לכך, וכל הנהנים מהחוק הרוסי)
טפכם (ליגות הילדים ובתיה"ס? נבחרת הנוער והעתודה?)
נשיכם (גם אני יודע שגם אתן כאן... אבל גם השחקניות והמאמנות)
וגרך אשר בקרב מחניך (זרים? בוסמנים? או בכלל מתאזרחים?)
מחוטב עציך (כמה וכמה משחקנינו, ולא ננקוב בשמות)
עד שואב מימיך (השחקן ה-11 וה-12, ושוב לא ננקוב בשמות...).
כל אלה, וכולנו – מוזהרים בפתחה של כל עונה: שמרו על עצמכם, שמרו על כבודכם, על רמתכם ועל הענף שעליו אנו שומרים, שכן אחרת, בוא יבוא המשך אותם דברים: "ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה... כמהפכת סדום ועמורה..." (דברים כ"ט 21-22).
ואין לי אלא לצטט את מאמר מרן הסוקולובר-בורוכובר: כפיים לבורא עולם. איך הביא לנו פרשה כזו בזמן הזה, איך הביא!
צורי
חזק מאוד, צורי, חזק מאוד. להנאת קהלנו בכלל וקהלנו חובש הכיפה בפרט.
שלומות,
היות וכבודו מאוד מחזיק מהלורבק, כפי שניתן היה להתרשם באי אלו מקומות ברחבי הרשת , אצהיר בזאת: אני לא. זה לא עניין של כדורסל בכלל, לא ראיתי אותו מספיק.
גם אני אף פעם לא יודע מי זה הלורבק הנכון, אבל בעיקר אני מתרשם שיש בו משהו הזן הוויצ'יצ'י, הלפריני ואפילו פארקרי. משמע, קצת אלימות בריאה מתחת לחגורה והאיש מוותר מרצונו על המשחק. כמדומני, שגם סימונס לעתים דובק בכך אבל מוקדם עוד. ת'כלס, בכמה שהוא עולה, יחסית לגארדים באירופה, הוא עדיין מציאה.
בעניין מחליף סוס יאור - תחושת בטן- מריח עסקה סיבובית שכוללת חיתוך אלגנטי של רודני ויויט אם יהי צורך ורצון. אמרתי כבר, ריח ביופורדי נוטף עליו ועולה ממנו.
ובעניין הפלאניניץ' והדיבור הכללי על כך שכושל הינו - קח זאת כמחמאה. כרגיל, אתה מוביל טרנד. לא הגיע הזמן שתרשום פטנט על דברים שכאלה?
אגב, הנתין שנתן את ורגאס החוזה כאביו של פישר הפישר - אכן עלה על משהו. פרס סוקולוב לטרודי נפש.
רן בורוכוב
שלומות סוקולוב,
והרי זה כל העניין: לורבק מאוד מזכיר לי את וויצ'יץ' בדברים מסוימים גם, בין השאר, בזכות אותה נחנחיות מוחצנת. אין מה לעשות, החבר'ה האלה לא הכי אתלטיים בעולם וכשהם מכדררים אתה מדמיין איך אתה משתחל להם שם מתוך הרצפה וחוטף את הכדור. בוא נגיד ככה: גם עם הרכות שלו וויצ'יץ' עשה קריירה מצוינת, אין שום סיבה שלורבק לא יגיע רחוק. והוא כבר שם, אגב.
פלאניניץ' – אכן כי כן, אנוכי אמרתי. אמרתי שנקניק הינו במאני טיים. שאני לא אוהב את הכדרור שלו, את הזריקות שלו, ולפעמים גם את ההחלטות שלו. ברם אולם, צריך כאמור להבדיל: האיש הוא שחקן כדורסל מצוין, עדיין. פשוט כדאי להוריד ממנו לחץ במשחקים צמודים לקראת הסוף. אני חושב שהחילוף בינו לבין פפאלוקאס היה מתבקש. התחושה היתה שהיווני קצת מיצה את עצמו בצסק"א וגם הגימיק העקרוני שלפיו הוא עולה מהספסל ומשנה משחקים די נשחק. סומך על מסינה שיעשה מפלאניניץ' בן אדם.
ביופורד וגם ווייט הם שניהם רודני ושניהם משחקים עם בנדנה על הראש. לשניהם קטעי זקן ושפם לא ברורים, לא אציליים ולא מטופחים. יש דמיון. אם נחיה גם נראה מה בגורלו של החבר ווייט. ואני אומר: אליהו וכספי אוכלים אותו בחצי משכורת.
מרקוס פייזר סוס יאור הלך אמנם, אבל חבל לי שהכינוי ייעלם רק כי הסוס הזה כבד מכדי לעמוד ישר על שתי ברכיים. לפיכך, אני שוקל ברצינות לקחת את הכינוי הזה ולהדביק אותו פה ושם לסוסונים כבדים אחרים. נניח, מתיאש-סמודיש-סוס-יאור. נראה לי די מתאים.
ורגאס? אכן כי כן, יש בו משהו משום הוורגאס. אני דבק בכיוון שלי: שילוב של ורגאס, מרסר ודאנקלי בהופעה החיצוני ובתנועה של המגרש. אגב, איך זמנים משתנים. מה שפישר עשה במשחקים האחרונים היה מזכה אותו במלקות 15 שנים לאחור. הרגו פה את דאנקלי, הרגו, על אותה יכולת ממש.
שלומות,
כבר דנו ובחשנו בעניין חשיפת-היתר לה זוכה ענף ספורט מסוים בארץ ביחס לענפים אחרים בכלל וכדורסל בפרט.
אני תמיד אמרתי לעצמי שאין מה לעשות, רוב העם אוהב ביפ, וקיבלתי עלי את רוע הגזירה. אבל ברם ואולם, פתחתי בסוף השבוע את מוסף 7 לילות בעיתון שנראה כמו המדינה, ונדהמתי לגלות שלא כך היא.
מסתבר שמשחקי ליגת העל בספורט-שהוא-הגרסה-הישראלית-לביפ לא מעניינים הרבה יותר אנשים מליגת קזינו/חרטבונה (סדרות בין מקומות 1-8 לקביעת משתתפות הפיינל פור, אם זה לא חרטבונה אז מה כן?) משחק שיא, בין מכבי ת"א לבית"ר י-ם השיג רייטינג של 13% משחק בין מכבי חיפה לבני-יהודה השיג 7.4%, נסכם על ממוצע של 10-11 אחוז? נסכם.
משחקי ליגת חרטבינו, לעומת זאת משכו בשנה שעברה 8-9 אחוזי צפייה. אז נכון ששנה שעברה היתה ליגה תחרותית מבדרך כלל, אבל קשה לי להאמין שיש הרבה אנשים שלא מתעניינים בכדורסל וצפו במשחקי ליגה רק כדי לראות את מכבי מקבלת בראש.
אם אלו פני הדברים, אז הגיע הזמן שיעשה צדק. הבו לנו סיקורים רציניים יותר מהמשחקים, הבו לנו תמונות ופרשנויות, הבו לנו ראיונות, פיייי קיבינימט. איפה הראיון עם מלך הריבאונדים המכהן של אירופה? איפה הראיון עם מתן נאור, שמדבר על פרישה לא-עלינו כשעוד כוחו במותניו וצ'אקות באצבעותיו? איפה הראיון עם ליאור אליהו, שיסביר את ההחלטה להישאר במכבי? ואיפה, למען השם, הראיון עם מוני פנאן?
גל
מסכים איתך לגבי כל החלק האחרון. אם כי מעלה גם עניין שכתב כאן לא מזמן אחד הנתינים שהזהיר מפני סיקור רב מדי שעלול להביא איתו דברים שלא היינו רוצים לעסוק בהם, דוגמת סודות מחדר ההלבשה של גבעת שמואל, תככים, קללות ומזימות – דברים שטוב לכולנו לקרוא תחת הלוגו "ענף הביפ" ולא היינו רוצים לשייך אלינו.
בעיקר מוזר לי שאין ראיון נרחב עם אליהו. סבלת, היה לך רע, התייבשת על הספסל. אז מה קרה פתאום? שיפרו לך משמעותית את השכר? לא קיבלת שום הצעה אטרקטיבית מאירופה? ראש שבט האפרים נכנס לך לאוזן והתיישב שם? דבר איתנו, ליאור.
בכלל, רייטינג לא מעניין אותי, נשבע לך. לא מבין בזה, לא עוסק בזה, לא אכפת לי מזה. אם יש משחק שמבטיח עניין ומשודר בשעה נוחה יחסית, אנשים יראו. אין? לא יראו.
לפעמים אני אומר לעצמי בשקט, שאולי מוטב שדברים יישארו כפי שהם. ראית את הטורנירים בלובליאנה ובמוסקבה? אמנם רק טורנירי הכנה אבל האולמות חצי ריקים, כשעל המגרש מתרוצצות קבוצות מקומיות וכמה מהשמות הגדולים באירופה. לא יודע מה מוביל למה (אולי השידור בטלוויזיה משאיר את הקהל בבית, או שאולי באמת כדורסל פשוט לא עד כדי
כך מעניין ברוב חלקי אירופה).
שלומות,
קראתי בהנאה והסכמה את הסיומון לאייטמון "ח"י או מת" אחרי ההפסד לפנרולקר.
אכן, הלפרין ליד ארויו היה די בבירור טומן בחובו גדולות ונצורות לקו האחורי של מכבי. בלי היו-יו של ביינום והאנמיות של קאמינגס, היה נטל כבד מוסר מעל כתפיו הצנומות של ההלפרין וכשהאחריות על ארויו, היה היותם פורח, ופורח היה.
כתבת גם לאחרונה משהו על זה שהוא רכז מבוזבז (אחרי ה-7 אסיסטים נגד צ'כיה או בוסניה בבית), ושהיה נכון אם היה מתרכז רק בלרכז, או בלהתרכז, או whatever the point of the point is, וזה הזכיר לי את דברי מאמננו שחור השיער (לשעבר?), לפני די הרבה שנים, כשטל בורשטיין עשה את צעדיו הראשונים במכבי, אני חושב בעונת הסופרוליג.
מה שאמר אז מאמננו (אז עדיין שחור שיער לבטח), כשעלתה השאלה מהו בדיוק טל, רכז, סקנד, או סמול, והביטוי קומבו-גארד היה קצת פחות שכיח, שעל טל להתרכז בלרכז, או יותר נכון, שכדאי שהרב הגרשוני יציב אותו כרכז, ויפתח אותו כרכז, כי שם היתרון היחסי שלו על כל יתר הגארדים האירופיים, אולי אפילו ברמה של להשתלב בליגה שמעבר לאוקיינוס.
הדברים נראו לי מאד אז, ונראים לי מאד היום, למפרע יש לומר, ונראה לי שגם על יותם היו יכולים לחול, ואולי ביתר שאת.
צורי
אתה איש חכם ונבון, צורי. גם מהלל דברי נשיאים וגם משתמש במובאות, מוסכמות ופנינים מובחרות ומוצלחות. מו עוד אני יכול לומר על זה?
פיייי, 1,958 גרם טקסט עד כאן.
מה שאומר שהגיע הזמן לסיומת הקבועה והנה היא באה:
עד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
שלומות ונצורות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
ומכל – חג שמח ונאה כרפאל לכל בית ישראל.