שלום ערן,

אציין בפתיחה שוב כמה אהנה מאתרך בכל יום, וכמה הוא עוזר לי להשחית זמני לריק ולא ללמוד הנדסה במקום.

מדיום העיתונות הכתובה גוסס, כידוע, יותר מהר מהקריירה של איתי לב, "הפצוע הראשוני". אף על פי כן, ישנו יום אחד בשנה בו בכל זאת קונים "ידיעות", למרות קיומם של האינטרנט וצהובוני החינם ברכבת: יום מוסף פתיחת העונה החגיגי.

אולם השנה, ואצטט את "בלי סודות", אם זה מוסף חגיגי אני בטטה. רשימות של סגלי הקבוצות וחמש הערות שוליים בצד. מה זה החארטה הזה!?!?

כל-כך קשה לעשות לכל קבוצה דף של מועמד לפריצה, דעיכה ותחזית אופטימית ופסימית? הם יכולים ללמוד מ"ואללה" שעושים זאת בחינניות ובהומור לקבוצות ה-NBA. בנוסף היה ראיון די משעמם עם דורון שפר, שני טורים צפויים של נאה כרפאל ומליניאק והשיא - טור של אורי אורבך (עיתונאי שנון שאני מאד מעריך בדרך-כלל) שאומר בעצם: "אני לא מתעניין בכדורסל אלא בביפ, ולא מצאו מישהו אחר שיכתוב משהו אז הנה סתם 200 מילים".

בקיצור, בחו"כ לא נורמלי. לא בשביל זה הקמנו ליגה, ומזל שהעיתון כל-כך נואש למכור שזה עלה לי רק שני שקל.

נ.ב.

מה אתה אומר לגבי ירושלים? אני היחיד שמריח עונה גדולה בפתח? מקווה שציפיותיי לא ימרחו במרק בורשט רוסי עבש של השף קאזאן פופוביץ'.

רועי

לגבי המוסף גם אני הרגשתי תחושה של פספוס, חוסר עניין והיעדר זיק בעיניים. באופן מסורתי ידיעות אחרונות מתמקדים בביפ יותר מאשר בכדורסל, וגם כשהם מסקרים כדורסל יש שם לפעמים הזנחה של כמעט כל מה שהוא לא מכבי ת"א. זה גם גורלו, בדרך כלל, של מוסף פתיחת העונה שלהם. והשנה הזו לא היתה יוצאת דופן. אני חושב שאפשר לסכם את זה במשפט אחד: אין טעם להתאכזב אם יודעים למה לצפות ומקבלים את זה פעם אחר פעם. אני אשמח אם סקציית הכדורסל בידיעות תפתיע, תרגש ותתרומם לגבהים, יען כי להבדיל ממך אני מקבל אותו עד לדלת יומיום כבר כמעט שנתיים.

ובעניין ירושלים – היידה בחורים נמרצים וזכי ידית, תנו לנו הפתעה ופרקו להם את הצורה. "המשחק הראשון ברוסיה וזה טוב לנו", אמר חובב המעליות טימי באוורס. ומפיו שאינו מפיק מרגליות רבות מדי אל האל הטוב שבשמיים. ונאמר אמן.

ממה שהספקתי לראות מהם עד עכשיו הם בסדר, אבל גם הם, כמו אחרים, לא ממש מיושרים עם הפנים לסל. רוצה לומר, הסגל שלהם עדיין יודע תנועות ותזוזות ולא מגובש ומושלם לגמרי. מתי, יאאא אולוהים, מתי תגיע קבוצה ישראלית אל המשחקים המכריעים ביותר שלה כשהיא בנויה נכון, שלמה ובלי פצועים, ויודעת מה היא רוצה ואיך עושים את זה? מקווה מאוד שירושלים תעלה, כי כמו שבני השרון נראית כרגע, כנראה שאין טעם לסמוך על הצלחות מיוחדות באירופה ומקסימום תהיה להם אפשרות להתכונן טוב יותר דרך המפעל האירופי למשחק הליגה הבא.

כך או אחרת, אחרת או כך, יש להניח ואף להניח יש שאחרי המשחק הקובע במלחה יעמוד כאן אייטמון ובו דעתי המפורטת. כי בכדורסלע-האתר, זאת יודעים כל ילדה וילד, יש למה לצפות. בניגוד לידיעות.

כבוד הנשיא שלום,

להלן כמה מחשבות זריזות בעקבות משחקי ליגת קזינו.

הסטארט-אפ של דורסמן לגבי שני רכזים ישראלים תפס חזק. ירושלים עם רוט ונעימי, נהריה עם לימונד ואוחיון, גליל עם גוני וגל מקל, בני השרון כבר ותיקים בעניין הזה עם טפירו וכץ. אמנם צמד רכזים ישראלי זה נאה כרפאל, אבל אני לא מצליח למצוא צמד אחד שאפשר לתפור לו כינוי משותף. אוחיונד? מקלגוני? נהה, זה ממש לא זה. אני מקווה שזה לא אומר משהו לגבי העתיד.

מרקוס בראון שיחק במחזור הפתיחה עם חולצה של רגב פנאן. כל מילה נוספת מיותרת.

אני דווקא מחבב את יותם הלפרין, אבל תארו לעצמכם שהיו לו את הביצים של גל מקל, או אפילו של כספי. יא אולוהים, איזה שחקן הוא יכול היה להיות. ואיזה שחקן יכול להיות המקל זה, אם ימשיכו לתת לו להשתולל בגליל (וגם בגלבוע).

איחולי החלמה מהירים למושון יעקוסי וניר כהן.

וזה הכל!!!

כפיר

אני עוד זוכר את עמי נאווי וגילי שוורצמן מהנדסים את מכבי רמת גן בימים שלפני הפיכתה לעירוני. או מתקופות פחות מאוחרות, ממש לא מזמן, את אבי סוכר וארז כץ באשקלון. ככה שלא דורסמן הגה את העניין, הסיפור הוא שרק מעטים אם בכלל האמינו ששילוב של רוט ויזרעאלי בעמדת הרכז יכול להיות חלק מקבוצה אלופה. וד"ש למאליק דיקסון, שמדי פעם עשה את שלו גם בעמדה הזו.

כינוי אתה רוצה? אולי כצירו, אני יודע? כמו שהם נראו נגד גלבוע/גליל במחזור השני בליגת קזינו הם לא בעניינים עם או בלי כינוי. איזה אייר-בולים הם דפקו שם, לא להאמין.

מרקוס בראון אליל הינו. היה ועודנו, גם אם פחות. עזוב אותך עכשיו מרגב פנאן והחולצה שלו. פרש, יש אומרים. יהי כך.

ואני חושב שיותם הלפרין הוא שחקן מצוין כבר עכשיו בלי קשר להיקף ביציו או משקלן, לו היה משאיל את אלה של מקל או כספי.

אצטרף לאיחולי ההחלמה לפצועים בכל החזיתות, כולל שון ג'יימס והאמין קווינטנס ואולי גם אחרים שפספסנו.

שלום,

פעם, בכדורסלע-האתר, כך נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, הועלתה ציפייה לצמד שמות כגון קטשפר, וזכיתי לראות את כבוד הנשיא, בסיכום המחזור ב-ONE, מתייחס ל"כספיהו", מתייחס.

אך בהשראת פרשת השבוע שעבר, ולפחות לעונה הזו (גם אם אין מדובר בציוות שיאריך ימים, אלא אם נראה אחרת, אם גם נחיה), דומני שעלינו לשקול את הצירוף הנובע מהפסוק האלמותי הזה (בראשית, א, ג), המתאר את האמת שמאחורי המפץ הגדול:

"ויאמר אלקים: יהי אור ויהי אור".

אמור מעתה: "ויאמר אלקים: יהי ליאור ויהי דיאור".

וכשליאור-דיאור (או דיאור-ליאור, לא נכחיש ולא נכחד) בפורמה, הנה לנו סיכוי קטן למפץ גדול, בריבאונד ההתקפה ובהטבעות שוברות-לוח, ומתוך תקווה גם להתממשות פרשת השבוע (פרשת נוח) - שיהיה מבול של סלים, שיגרום לראש שבט האפרים להרגיש קצת בנוח, סוף סוף.

צורי

הוווווו, שילוב נאה הוא זה. קודם כל, כי הוא באמת שילוב שיוצא לפועל בזמן האחרון ונראה לא רע בכלל. קראנו מעל במה זו לראש שבט האפרים להריץ חזק את הצמד הזה, ובאנו על סיפוקנו לנוכח הביצוע ואוזניו הכרויות. ניצחו? הפסידו? זה כבר פחות חשוב או מעניין. התוצאות יישכחו מתישהו. הכינוי והצמד-חמד, אם אכן יהיה כזה עם הזמן, יישאר לשנים.

אני אמנם חושב שלאלקים יש דברים יותר חשובים מאשר להכריז יהי ליאור ויהי דיאור, אבל נפרגן לו על ההכרזה, ולך על הרעיון. נשקול להשתמש בו מפעם לפעם כאן בכדורסלע-האתר, אכסניה הולמת במיוחד לכינויים, צמדים ושילובים מהסוג הזה. חזק אתה צורי, חזק. תמיד אמרתי.

שלום,

נדהמתי לראות שארבע-עשרה העבירות שלואיס פלורס סחט נגד בני השרון לא היו מזכות אותו בנקודה בתחרות 'חביב נולד'. ארבע עשרה עבירות! הרי זה יאאא אלווווווווווווווהייים ולא וו שחקים אחת פחות. מה זה 8 אסיסטים לעומת סחיטת 14 עבירות? צריך להוסיף את סחיטת העבירות לקריטריוני הטריפל והדאבל דאבל, או להוסיף להן קריטריון משל עצמן. זוהי דעתי, ודעתי - זוהי.

גיל

אכן כי כן, מצאת נקודה תורפה בקריטריונים המרכיבים את התקנון. האמת שמאחורי הדברים היא, שבתחילה עברה מחשבה לפיה הוספת קריטריון כזה עלולה לצייר את נשיאות הסיפרה כתומכת מובהקת בשחקנים אגואיסטים. יותר מזה, קריטריון מסוג כזה עלול אפילו ליצור שחקנים כאלה ולעודד אותם לשחק לבד, כדי לסחוט עבירות רבות שיזכו אותם בנקודה אוטומטית בתחרות הנחשבת ביותר בכדורסל הישראלי.

לאחר מחשבה נוספת, הוחלט להוסיף קריטריון כזה מעתה והלאה ולהשתמש ברף שקבע לואיס פלורס בבכורה שלו בישראל ואף להקל במעט: סחיטת 13 עבירות ומעלה על ידי שחקן כלשהו תעניק לו נקודה אוטומטית (בניצחון קבוצתו בלבד). תודה לך, גיל. ובכלל, תודה לכל מי שדרוך ועירני בענייני חביב נולד. תשומת הלב שלכם מפיחה רוח חיים בנשיא, המקיים זו עונה שלישית את תחרות 'חביב נולד' ובאופן כללי בוחר יחד עם הנשיאות חביבים על ימין ועל שמאל כבר כמעט עשרים שנים.

היי ערן,

רציתי לשמוע את דעתך לגבי שני הגיגים:

1. כאשר שחקן מגן שולח יד ומעיף את הכדור לשחקן מכדרר כך שהכדור מעין "נמסר" לשחקן מגן אחר (למשל, כאשר המגן בא מאחורי השחקן המכדרר) נרשמת החטיפה לשחקן שתפס את הכדור, ולא לשחקן שבפועל ביצע את חטיפת הכדור. לדעתי, יש לרשום את החטיפה לשחקן אשר הוציא את הכדור מיד המגן (ניתן גם לממש עבור ריבאונד כאשר הודפים את הכדור לכיוון שחקן בקבוצה)

2) לדעתי, יש לרשום אסיסט לשחקן אשר מסר את הכדור לשחקן אחר, אם האחרון (השחקן אשר קיבל את הכדור) נעצר על-ידי ההגנה בפאול של זריקות (ולכן לא יכול היה לקלוע ולממש את האסיסט).

דור

אני לא בטוח שהמצב שאתה מתאר בסעיף 1 הוא נכון. ובנוסף, אני לא לגמרי משוכנע שמה שאתה מתאר בסעיף 2 הוא הנוהל שיש לבצע. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבליגה הרוסית מחשיבים פעולות כמו שציינת כאסיסט לכל דבר.

כך או אחרת, אחרת או כך, ישנו בחור בשם רוני, שפיו מפיק מרגליות מפעם לפעם כאן בכדורסלע-האתר, ומשמש על פיו דבריו כסטטיסטיקאי בליגת קזינו. אשמח אם החבר רוני יפציע מיידית ויספר לנו זוטות מעולם הסטטיסטיקה. מי מדריך את החברים, מי מכשיר אותם, עד כמה החבר'ה האלה מקצועיים ומה עושים בנקודות ספציפיות כמו אלה שציינת ואחרות.

אישית, כבר נגעתי בדברים האלה בסדרת כתבות נאה כרפאל לפני כמה וכמה (וכמה!) שנים עוד בימי מוסף "אקשן: עליו השלום, אבל זו באמת הזדמנות טובה לחפור קצת ולראות מה חדש בעניין. הפצע נא, רוני, והרבץ בנו תורה.

בהזדמנות זו, ובעניין קצת אחר, תודה לאיתי, אבי, דדי, עומר, גיל, רן, גדעון – שביעיית כלי מיתר שבירכו אותי על תחזית הבול פגיעה הנונשלנטית שלי, כפי שפורסמה כבר ביום רביעי, לגבי תפוקתו של החבר ד'אור פישר נגד אבלינו ביום שלמחרת (11 נקודות ו-7 ריבאונדים).

נשיא יקר,

זה זמן אני מלווה את כדורסלע-האתר בעניין ובהנאה רבה, אם כי תוך פסיביות יתרה. איני נמנה על המיומנים שבין הנתינים מבחינת הידע, אבל הרעננות והענייניות של כדורסלע-האתר מביאים אותי לבדוק מדי יום אם יש איזה אייטמון ריחני (ובעברית של נוות-ביתי: מביאים אותי לרגרסיה).

על כל אלה ישנו כעת עניין נוסף, שאיני יודע אם אוכל להסבירו כראוי אבל אנסה - ומכיוון שהדברים יגעו לא פחות מאשר באישיותו של הנשיא, אני מקווה שאובן כראוי.

בימי הסיפרה-שעל-גבי-עיתון, עת הייתי עם פחות שיער גוף-ויותר כהה בשיער הראש, הייתי קורא בשקיקה את הלהגים וההגיגים של נציג המגזר, נציגנו בטורקיה, הכרעות הנשיא ונתונים בלי די. אולם עד שלא פתחתי את הקישור לתכנית פתיחת העונה של ONE לא פגשתי את דמות הנשיא במלוא הדרה (האם יסלח לי על כך?). ומתוך כך צפה, אך גם עולה, התובנה מאליה: לא ייתכן שזהו הנשיא!! זהו כפיל מזויף!!

האומנם האיש המהוגן למראה, בעל הדיבור השקול והמקצועי, הוא-הוא הנשיא? קשה להאמין, אלא אם נעשה כאן ממש כמעשה קים-ז'ונג-איל הנשיא הקוריאני! הסיבה לחשד מבוסס זה הוא כי קשה להאמין שהאיש מהתכנית הוא הדמות המופרעת, ההוזה, המצחיקה, הלא שגרתית ועוד כמה דברים שעומדים מאחורי כדורסלע-האתר.

ומעט ברצינות (ובלי לזלזל כהוא זה באיכות העבודה בתכנית אחד על אחד), הפער הזה שבין הרצינות הנדרשת לעיתונאי במדיה הרגילה ובין העבודה שנעשית פה באתרא-קדישא דמתקרי כדורסלע-האתר האירה לי באור יקרות את הסיבה שבגללה אני חוזר לכאן (ולגיל 12) שוב ושוב.

אלף תודות על כך,

אברהם

הוווווו, מייל נאה הוא זה. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבמייל ישיר כל כך הנוגע לגופו של אדם, ועוד גוף נשיאותי, לא נתקלתי כאן מאז קם כדורסלע-האתר במאי 2006 (יאאא אולוהיים, כבר שנתיים וחצי לקיומנו).

מה אומר ומה אספר לנתין אברהם, שחידד את הדברים באופן מוקפד כל כך? האם אגלה לו את האמת? האם אספר לעם, כי אכן בכפיל מדובר וכי הנשיא האמיתי, זה שבמו אצבעותיו מקליד מלים
ברגעים אלה ממש, הוא איש אחר מאשר ההוא מאולפן ONE? (אגב, עוד תוכנית מחר, כן? ובכלל, מדי יום שלישי אחרי מחזור ליגה).

אומר רק זאת לנתין המכובד אברהם המתנסח היטב ("אתרא-קדישא דמתקרי כדורסלע-האתר", יאאאאא אולוהיייים, ביטוי נאה ממש הינו):

הבט, אברהם, ואף הסכת ושמע: לא יודע מה אצל אחרים, אבל במיוחד אצלי, כמי שחיבר, הגה, יצר וכתב את סיפרה בסלע בעבר וכיום מוביל את כדורסלע-האתר אל השחקים בגאווה רבה, הפער הזה שדיברת עליו הוא קריטי.

אם הייתי צריך לאורך הקריירה להיצמד לעבודה המקובלת, לתאר משחקים, לאסוף תגובות, לרשום טורי פרשנות מקצועיים נטו, לדון בקרסולו הנפוח של א', לדווח על דין ודברים בין ב' ל-ג' במהלך אימון, או אפילו להסתחבק עם איזה מרואיין בכתבה של 2000 גרם טקסט, הייתי משתגע בסופו של דבר.

גם אם נדמה לך, על אף שאינך אביב לביא, שיש בעיתונות לא מעט ז'אנרים של כתיבה ועשייה מגוונים, שחלקם פורט ממש לפני רגע וחצי, מבחינתי זה עדיין לא זה. לאורך זמן ובסופו של דבר, הייתי חייב את היציאה אל מחוץ למסגרת, את הכפתור הפרום, את החידוד המוזר, ההזוי, המשעשע, השנון שאין לו ולענייני דיומא קשר הדוק או מחייב. ובכדורסלע אני אפילו יכול לדבר על טניס ומוסיקה, יו נואו.

אם לא היכולת לעשות את הדברים האלה – נפשי היתה נטרפת זה מכבר. וכך אני יכול לשמור על ארשת פנים מקצועית ועניינית באולפן ONE (אכן בושה וחרפה הינה
שנתקלת בדמותי המלבבת בראשונה בחייך), אל מול אותן זוטות שטותיות ונאות בו-זמנית, אשר משתחררות להן כאן בכדורסלע-האתר.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות, שהרי 2000 גרם טקסט בהערכה גסה זה די והותר.

מהדורה נוספת תופיע כאן בהמשך השבוע. שהרי הצטברו כבר מספיק מיילים מבני העם והנתינים בתפוצות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.