ערן היי,
גם היום שמתי לב להערות של ניב רסקין ועפר שלח, שלקוחות מעולם הביפ. דוגמאות: "הם משחקים עם שלושה בלמים", "גרין משחק כבלם", "כל סל היום הוא כמו גול". מה שמוזר הוא שרסקין הוא במקור שדר כדורסל, ורק לעיתים רחוקות הוא משדר ביפ. בניגוד לאיינשטיין, ויץ וארבל, שקודם כל ידועים כשדרי ביפ ורק מדי פעם משדרים כדורסל, רסקין התחיל את הקריירה שלו כשדר כדורסל. יכול להיות שיש לו חסך הוא רצון לשדר יותר ביפ, ולכן ההערות האלה.
עומר ב.
שמתי לב לעניין הזה וגם הזכרתי אותו כבר אחרי שידור הבכורה של רסקין ביורוליג העונה. על ההסבר שלך לא חשבתי, למען האמת. יכול להיות שאתה צודק.
אני דווקא רואה את השימושים התכופים בדוגמאות מהענף הביפ כניסיון, מודע או לא מודע, לדבר אל קהל רחב יותר. הרי ידוע שיש יותר אוהדים וצופים בביפ מאשר בכדורסל והשימוש של רסקין, וגם ארבל העונה שעברה, בדוגמאות מתוך הביפ ("אלכס גארסיה הוא בכלל כדורגלן"), מרגיש כאילו הוא נועד לקרב יותר צופים מתנדנדים למשחק ולשידור. כאלה שהם לא הארד-קור כדורסל. ככה זה נראה לי, בכל אופן, וכנראה שיחד עם הנימוק שלך יש לנו כאן תשובה אחת מסודרת.
שלום,
נראה לי שנולד פה ביטוי חדש שכל ילד שקולע עכשיו איזה סל מסכן בבלוקים בשכונה יתחיל לצעוק- "איזה ווינר שוט". או שלא.
יפתח
ואתה מדבר כמובן על שתי השאגות של רסקין במהלך המשחק של מכבי ת"א נגד לה מאן, אחת אחרי השלשה של מרקוס בראון שקבעה הארכה, ואחת אחרי סל הניצחון של קרלוס ארויו. ואתה יודע מה, בכיף. כל שדר מנסה, בסופו של דבר, להשתמש באיזו קריאה, הערה, מנטרה כלשהי, שתהיה מזוהה איתו. אם רסקין יצליח עם ה"ווינר שוט" שלו, כמו ששימי ריגר הצליח עם "רק רשת" או יורם ארבל עם "הללויה" ו"ככה לא בונים חומה" – הוא שיחק אותה. בטח אם עשה את זה כל כך מהר. ואגב, אם גארסיה הוא שחקן ביפ, מה קרלוס ארויו?
שלום,
יש לי מנוי למכבי "פדרכץ" תל אביב, ומשחק גרוע כמו נגד לה מאן שנים שלא ראיתי. אני מודה שמאד שמחתי על המינוי של אפי למאמן, ואמנם מוקדם עדיין לקבוע, אבל לי ולחבריי היושבים לידי ביציע נראה ממשחק למשחק שזה גדול עליו.
הרי הוא זה שבנה את הסגל, והאחריות היא שלו בלבד! מה עם דריק שארפ? מאד מוזר הקטע איתו. אז נכון, הוא מתייעץ איתו במהלך המשחק, אבל הלו, יש מישהו בבית? מה עם להעלות אותו לפרקט? הוא בטוח שומר טוב יותר מסימונס המוזר, וקולע טוב יותר מוויליאמס הבלם האחורי. האם לעת בגרותו אפי נהיה דומה לרס"ר שלנו, מר שרף?
הרי שרף היה ידוע כמוציא לפנסיה של אגדות כדורסל (ד"ש לגדול מכולם מ.י.ק.י. ברקוביץ', הסבא הטרי, שאם שרף היה קצת חכם ולא הרבה היה משתף אותו בגמר ההוא בלוזאן בדקות האחרונות ולא נותן לליפין וג'מצ'י לבזבז את ההזדמנות של גביע אירופה). אשמח מאד אם תתייחס לעניינים שהעליתי.
הקהל כל כך רוצה את דריק, ונראה שאפי פשוט עושה לנו דווקא.
ודבר אחרון: מאירק'ה בעל הנס. הוא נראה כל כך כבוי. שבוע שעבר הייתי בגן נר (אני מהעמק, אז כשיש הזדמנות קופץ למשחקים בקרבת מגוריי), ונראה כאילו מאיר עושה טובה שהוא משחק. אני כל כך אוהב את הווינר הזה, ומקווה בשבילו שהמשחק נגד ירושלים היה יציאה לדרך חדשה. חבל לי עליו שיגמור את הקריירה בקול ענות חלשה, ושלא יהיה שותף לאליפות אירופה בפולין בשנה הבאה. כל כך מגיע לו להיפרד מהנבחרת לאחר אליפות טובה לנבחרת ולו. ואיך שבורשטיין נראה, אז נהיה חייבים אותו.
מתן
באשר לאפרים: גם אני מרגיש שהוא לא חש טבעי בסביבה החדשה שלו. לא יכול להגיד לך אם גדול עליו או לא, אבל יש בו משהו רך ומפויס מדי כרגע, או ככה לפחות זה נראה, ולא סוער, בלי מתפשר, נלחם ורעב, כמו שחשבתי שיהיה. עניין רודני ווייט בהחלט מוזר במיוחד, והאחריות כאן היא לגמרי של המאמן. אם בירנבוים עד כדי לא מאמין בו, אני חושב שהיה צריך לעמוד מול התקשורת ולומר: חשבתי שווייט יהיה כך וכך, התברר לי שהוא לא כמו שחשבתי. בכיוון שאני מעוניין ללכת בו אין לי צורך מקצועי בו, ולכן אני מעדיף לשחרר אותו ולהחתים שחקן אחר במקומו.
אני חושב שגם ווייט עצמו היה מעדיף את זה ככה, מאשר להגיע לכל משחק עם הטרנינג של מכבי ת"א, לשבת משחק שלם בצד ולהיראות כמו איזה ילד מסכן בן 17. אני לא יוצא נגד ההחלטה של בירנבוים, אלא נגד הדרך שהוא וההנהלה טיפלו בעניין. זה נמתח כמו מסטיק, הרבה יותר מדי זמן.
בקשר לשארפ – אפילו ברמת הסמנטיקה הקטע התחיל לא טוב, כשיברנבוים קטע לשארפ רצף הופעות אדיר ביורוליג, כשלא שיתף אותו אפילו לשנייה במשחק הראשון נגד ציבונה. סביר להניח שלא ידע על העניין. ובכל זאת, בל הרצף של שארפ, שיכול היה לשבור שיאים העונה בעקבות פציעתו של ג'יי. אר הולדן שהחזיק ברצף הארוך ביותר, נקטע. חבל.
שנים שאני קורא למזער את חלקו של שארפ למען יותם הלפרין. היום, כשהלפרין עזב, וזה בטח לא משהו שיכולתי לצפות אותו, כבר פחות דחוף להקריב את שארפ, לדעתי, כי בתפקיד שלו משחק נער בן 34 וחצי שלא הוא ישמש אבן יסוד בעתידה של מכבי ת"א. אני בהחלט חושב ששארפ יכול לכמה דקות, בימים שבהם בראון וסימונס לא פוגעים בו, ולפעמים גם לפני סימונס אם לאורך העונה מתברר שהוא פשוט לא מצליח להמריא.
ובעניין מאירק'ה – מאוד מעניין לראות את בני השרון נגד נהריה, ועד כמה באמת מסוגלים להתקדם העונה. טפ-הירו באמת נראה בפתיחת העונה כאילו קפצה עליו זקנה כלשהי, וכמו אחד שהעלטה מאיימת לרדת עליו. ברם אולם ואף על פי כן, את האיש הזה לא כדאי להספיד. אני חושב שהוא קצת מבואס שאפי בירנבוים ורועי חגאי לא לקחו אותו איתם למכבי ת"א במקום דרור חג'ג'. לא נורא, אני מאמין שזה יעבור לו.
שלום,
רובי בלינקו לא היה קירח בשנה שעברה? שיתחדש על הפאה.
איך אף אחד עוד לא הציע חוזה פרסום/דוגמנות לצמד המאמנים של גליל/גלבוע ליובין את קטש? אם גיא גודס יכול, גם הם יכולים.
איזה ליגה יש לנו: בני השרון, ירושלים, חיפהיט, חולון, נהריה. יש ליגה.
הימור שלי – ראשון לציון, קרית אתא ורמת גן נפרדות ממאמניהם ראשונות (בסדר הזה).
לקרית אתא ורמת גן זה לא יעזור. הן ייפרדו מהליגה הנפלאה שלנו.
קהל, קהל, קהל. אני רואה קהל במגרשים (טוב, בחלק מהם). בואו נבדוק למי יש קהל. חולון- יש. חיפהיט- יש ואני מניח שיהיה אפילו יותר, תנו זמן. ירושלים - יש. ראשון- קצת. בני השרון - יש (תתפלאו, יש קהל והוא אפילו נהיה יותר ויותר רועש). אני מרוצה. הצבע חוזר למגרשים.
12 קבוצות + חוק רוסי = הזדמנויות לישראלים צעירים. תראו את פרחי, ליאור שגב, שון דניאל, ליאור חכמון, ליאור ליפשיץ, גל מקל. לדעתי החוק הרוסי הצליח. מה אתם אומרים?
עומר ה.
נאה הרבצת כאן שורה של הערות בשורה.
יש מאמנים ושחקנים שלבשו את אותו שעון, או אותה חולצה, או אותו סוודר עד שלא הפסידו. לא ברור, אם ככה, מדוע בלינקו לא מגלח את ראשו וחוזר להיות קירח כמו בעונה שעברה.
קטש וליובין ראויים לפרסם איזו חברה או משהו, לא נכחיש זאת. שניהם שדופים כמו שיבולת בשדה, לא צריכים אפילו דיאטה לפני הצילומים.
תוסיף לקבוצות שהזכרת גם את גלבוע/גליל עם צמד החבובים בריאן רנדל ובריאן רוברטס.
לגבי מאמנים מפוטרים, אני לא יודע מה יקרה עם מאיר קמינסקי. לא כל כך נראה לי לגביו, אבל זיו ארז ורובי בלינקו בהחלט על הכוונת. בוא נראה מה יקרה הערב. אם ראשל"צ מפסידה בבית לחולון, לא מן הנמנע שזה יקרה עוד הלילה. אבל כך או אחרת, אחרת או כך, יש לך טעות בסיסית, או סתם שיכחה מתוך נוחות: הקבוצה הראשונה שנפרדה מהמאמן שלה היא קבוצתך האהודה, בני השרון. אפילו שהוא היה זה שבחר לעזוב, ולא היא שבחרה להעזיב אותו.
מי תרד? קרית אתא זה הימור די ודאי. אבל עזוב אותך, הליגה רק התחילה. תן ליהנות. מה אתה מכניס כבר פיטורין וירידות?
בעניין הקהל – תגיד, לאשקלון אין קהל? נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שדווקא יש. גם לקבוצה המאוחדת של גליל תחתון יש. האולם שם מלא. העמק תמיד היה מקום טוב לשחק בו כדורסל.
עזוב אותך מחוק רוסי. לעולם לא נדע אם הצליח או לא. אני אשאל אותך אחרת: אם היה חוק שמאפשר שיתוף זרים ללא הגבלה וגלבוע/גליל היו משחקים עם שני זרים נוספים במקום יזרעאלי ומקל, או חולון היתה פותחת את העונה עם שני זרים ולא עם ליאור שגב ואלעד ליפשיץ, אתה חושב שהקבוצות האלה היו פחות טובות או יותר טובות? אין סוף לוויכוח הזה. ולדעתי, אף פעם לא נדע. יש כאן חוק, יש חובה לשתף ישראלים וכשהם על המגרש חלקם יתקדמו, חלקם לא, והנתונים הסטטיסטיים ייאגרו מעצמם. אין ואקום – שנו חכמים.
שלום,
כמדומני כי על שחקן לעבור לא מעט ולקרוע שרוכים ונעליים, עד שיזכה לכינוי נאה כרפאל. אבל מה קורה אם הגיע הכינוי והוא ממש כאן, ונאה הוא ואף למעלה מרפאל (עזריאל? מיכאל?).
אפילו אני לא בטוח שלאחר ארבעה משחקים הייתי מצרף אותם לפנתיאון, שדרי האולימפוס מקווים להיכנס בשעריו, אך אם יקדימני אחר תהיה זו לחלוטין בחו"כ. ולכן, ללא כחל ושרק, יכריז דוברנו דבורין דניאל על הכינוי החדש של גל מקל ולוקאס טישר: המקל והגזר.
מיקי
האמת? חזק. לא נכחיש זאת, אולי אפילו נאמץ. והטישר הזה מוצא חן בעיניי, בחיי. אפילו שהוא נגר נוראי מהעונשין.
והנה עוד אחת ממיקי.
יש לי תשובה לשאלה של גיא, הקרואטי העברי הראשון, כפי שהוצגה במהדורת שאלותשובות הקודמת.
חישוב המדד ביורוליג הוא מאוד פשוט: בצד הפלוס מחשבים נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות, חסימות, סחיטת עבירות וכו' - כל אחד או אחת מאלה מזכה בנקודה בלבד.
בצד המינוס: החטאה (זריקה לשתיים, זריקה לשלוש וזריקת עונשין, כולן נחשבות אותו דבר), איבודים, ביצוע עבירות, ספיגת גגות.
כך שבסופו של דבר, המדד הזה זה אכן מוטה לטובת גבוהים שלוקחים יותר ריבאונדים, קולעים באחוזים גבוהים וכו'.
ב-NBA החישוב שונה באופן כזה, שיש תגמול גדול יותר רב ממדיים ולא דגש על קליעה וריבאונד. לכן תראה שם הרבה יותר גיוון בטבלאות המובילים.
נאה, אם כן. תשובה-תשובה הרבצת וכעת כולנו חכמים יותר, כולל גיא אנצ'לוביץ', הקרואטי העברי הראשון.
בהזדמנות זו, תודה לכל שולחי הברכות והאיחולים להחלמת הנשיא לאורך השבוע האחרון. ועד כאן מהדורת שאלותשובות להפעם.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.