בעיניי, אמת בפרסום היא דבר חשוב. חשוב מאוד. הייתי אפילו מתיימר ואומר, שהיא לא ממש רחוקה מלהיות ערך נעלה. אם מספרים לי שבבית עסק מסוים יש הנחה של עד 80 אחוזים על כל המוצרים, אני בהחלט מצפה שההנחה אכן תהיה באזור 80 האחוזים, ושהיא אכן תחול על כל המוצרים. כמובן שבפועל תמיד מסתבר שבאותיות הקטנות - אתם יודעים, אלה שיותר קטנות אפילו מהמושג של אפי בירנבוים מה לעשות עם הקבוצה שלו - כתוב שבעצם, בגלל שזה "עד", ההנחה היא בעצם של 0.048 אחוז על כמעט כל המוצרים ושל 80 אחוז רק על השניים הכי זולים ומצ'וקמקים, אבל זה כבר סיפור אחר.
למה בכלל אני מלאה אתכם בעניין הזה, משום שלמרבה הצער, גם בעקבות דברים שמספר לכם כאן יו"ר הדירקטוריון לפחות פעם בשבוע אם לא יותר, רובכם המוחלט חי באשליה כי אכן מתנהלת כאן תחרות אמיתית על התואר "חביב נולד 2008/09" אתם יודעים: נתונים, תוצאות, נקודות דירוג, עדכונים שבועיים, טבלאות, ניפויים ושאר סיבות טובות לחשוב שהכל פתוח והדין ייגזר רק בסיום העונה. כמה מצער שהאמת, איך לומר, טיפה שונה היא.
האמת, ואין להכחישה, היא שתחרות "חביב נולד" הסתיימה כבר. יש מנצח באופן ברור, מוחלט, בלתי משתמע לשתי פנים וגם אם לא חסר תקדים - בהחלט חסר עוררין. עזבו אתכם מאלה שאתם בעדם, אלה שאתם נגדם או אלה שבכלל לא אכפת לכם מהם. חביב חדש הוכתר בהצלחה, והמאורע המשמח התרחש כבר ביום חמישי בערב על הפארקט במלחה.
לו היה זה אייטמון נוסף בסדרת "ונשאלת השאלה", ולו היינו נמצאים כעת לקראת סיומו, היה מן הסתם יו"ר הדירקטוריון (באמת למה לא להיתלות באילן גבוה. כמה זה היה בספירה האחרונה? 2.03 מ'? 2.02? 2.04? לא זוכר, וממילא הוא כבר הגיע לגיל בו כבר מתחילים להתכווץ) מקליד עכשיו משהו כזה:
והזוכה הוא....
הוא...
הוא...
הוא...
טראוויס ג'רמיין ווטסון!
יאאאאאאאאאאאאאאאא אוווווווווווווולוהייייייייייייייייייים!!!!
יפה. סוף ציטוט וחזרה אלינו. כאילו מה? יכול להיות מישהו אחר? יש מישהו, למעט חביבים מכהנים, שבכלל מסוגל להתקרב למצב בו הוא יוכל לחשוב לשרוך לחבר ווטסון את נעלו השמאלית? כמובן שלא. אין עוד מלבד טראוויסנו, או, אם לצטט את מורינו ורבותינו הגששים החיוורים: "כמובן! בטח שכמובן! בוודאי שבטח! בטח שבוודאי"!
איש של ניגודים הוא החביב שזה עתה נולד. מצד אחד עושה המון עבודה קשה, שחורה ובה בעת שקטה. מה שאוהבים לקרוא "הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה", ומצד שני יכול פתאום להכריז קבל עם ועדה על נוכחותו בקול תרועה רמה או איזה דאנק מהדהד. הקליקו בבקשה כאן. מזכיר לכם משהו ומישהו מאיזשהו משחק שנערך בימים האחרונים? נכון שאין מדובר בירושלים ובמכבי אלא במילאנו ובנאפולי, והנפשות הפועלות אינן עומאר סניד וטימי באוורס אלא ווטסון שלנו ורק-אלוהים-ואולי-גם-יו"ר-הדירקטוריון-וכל-מיני-כאלה-שתמיד-פותרים-את-החידות-יודעים-מי-זה-הגארד-הזה, אבל כאילו, הלו? לא מספיק מרשים?
אבל זה לא רק זה, חלילה וחס. תכונה זו, תהא חשובה ונשגבת אשר תהא, אין די בה לבדה כדי להעניק לטראוויס את התואר הנכסף. אנרגיות ומוטיבציה לאין קץ יש בו, ושום מכשול, פציעה או מכה יעמדו בדרכו. יעידו גם המכבים, שעם עין וחצי, או למעשה חצי עין, אכלו ממנו קש וחצץ כאילו אין מחר, וכאילו היו מנות ראשונות במסעדת "206".
בנוסף, חזק האיש כמו שני סוסים ועוד פרד אחד, ומרשים ביכולתו לסגור את הצבע בהגנה, ובמקביל מנטרל בחוכמה ובגוף את יריביו למאבק לריבאונד בשני צדי המגרש. עד כדי כך מפליא לעשות הוא, שמן הראוי לשקול בחיוב לכנותו מכאן ועד עולם "המנעול", אם כי גם "רב בריח" יהיה בסדר. גם יכולות התקפיות לא רעות כלל וכלל נושא הוא באמתחתו, ויעידו על כך 12.5 נקודות בממוצע למשחק, המצטרפות ל-8.5 ריבאונדים, 2.2 חטיפות ו-1.5 אסיסטים שהוא מספיק ומספק ב-23.5 דקות בלבד. לאור היותו שחקן קבוצתי ביותר, צאו וחשבו עד כמה יכולה היתה תרומתו לצמוח לו אך היה משותף עוד שבע, שמונה או עשר דקות בכל ערב.
ולא פחות חשוב, בכל פעם ששמעתי את דבריו או קראתים בעיתונות, הוא הצטייר כמי שאומר כל מה שעל לבו, באופן ישיר אך גם שובה לב ולפעמים מעלה חיוך. צאו וצרפו את כל אלה, וגם אתם תשתכנעו שהתחרות הנוכחית הינה לכל היותר על המקום השני. הראשון סגור וחתום, בדיוק כמו אזור צבע בו ניצב במקרה טראוויס "המנעול" ווטסון. חביב נולד 2008/09 בשבילכם.
shaharhermelin@gmail.com