כשהייתי בן תשע או עשר, עשיתי ניסיונות ראשונים לשחק כדורסל בצורה מסודרת, לפחות על הנייר. למה רק על הנייר? כי באופן פורמלי זו היתה קבוצה אולי שנרשמה ופעלה כחוק במסגרת ליגת הקט-סל של איגוד הכדורסל. בפועל, היינו חבורת פראי אדם, שהתרוצצה על המגרש ללא שום סיבה ומטרה נראות לעין, מנסים נואשות לבצע איזושהי פעולה שתזכיר ולו במשהו את המשחק שלשמו התכנסנו.

הזיכרון החזק ביותר שיש לי מאותה תקופה, הוא של האומלל שמונה למאמן שלנו - יש להניח שבניגוד מוחלט לרצונו, ו/או כעונש על משהו חמור במיוחד שעשה - כשהוא נשען מתוסכל וחסר אונים על שולחן המזכירות, מביט בנו מחרבים בשיטתיות את חזונו של ג'יימס נייסמית' וממלמל לעצמו חזור ומלמל: "איפה השכל, איפה?".

נזכרתי בו לא מעט פעמים בשנים האחרונות, אבל במיוחד ביום חמישי שעבר, במהלך המשחק בין מכבי למלאגה. לא שהיתה זו התגלות מדהימה ומרעישה במובן התנ"כי שלה או משהו, אבל בנקודה מסוימת, אחרי עוד מהלך "מדהים" של ארויו - או אולי היה זה מישהו אחר, זה ממש לא משנה כרגע - הבליחה בי המחשבה שמן הסתם עברה ועוברת בראשיהם של רבים-רבים, ובהחלט הגיע הזמן לתת לה ביטוי פומבי באופן החד והברור ביותר: זוהי הקבוצה הטיפשה ביותר שהעמידה מכבי תל אביב מזה הרבה מאוד שנים, אולי אפילו אי פעם.

שלא תהיינה אי הבנות, מדובר אך ורק באינטליגנציית כדורסל, כן? יש בהחלט מצב שכל אחד ואחד מהחברים בסגל קורא בזמנו הפנוי את אפלטון ואריסטו, מצטט מתוך שינה את תורת היחסות של איינשטיין ואף מפליא ביכולותיו בתחום פיזיקת הקוואנטים, או איך שלא קוראים לזה. על המגרש, לא חושב שראיתי אי פעם מכבי כל כך לא אינטליגנטית. בעצם, אני לא חושב, אני בטוח לגמרי.

מעטים בלבד יחלקו על הקביעה, ששתי הקבוצות הגדולות ביותר שהעמידה מכבי אי פעם היו זו של סוף שנות ה-70' ותחילת ה-80' - עם מיקי, מוטי, סילבר, בוטרייט, פרי וכו' - וזו של שני תארי היורוליג הרצופים ב-2004 ו-2005 - עם שאראס, וויצ'יץ', פארקר, בורשטיין, באסטון, שארפ, שלף וכל השאר. מעבר לעובדה שאת שתי הקבוצות הובילו קליברים ברמתם של רלף קליין ופיני גרשון, ומעבר ליכולת הנהדרת, היה עוד משהו משותף לשתיהן: אינטליגנציית משחק מדהימה, כמעט בלתי סבירה כשמדובר בריכוז של שחקנים בקבוצה אחת. כל ניסיון להשוות את אחת משתיהן לזו הנוכחית, עלול להסתיים בתביעת דיבה, וייתכן שאפילו בתביעת נזקי גוף, שכן קיים החשש הסביר שמישהו מחבריהן יחתוך ורידים או יקפוץ מרוב בהלה או גועל מגג כלשהו.

בואו נפתח את זה קצת. ארויו הוא שכונה. אולי שכונת צמרת, במיוחד בהתחשב במיליונים שמשלמים לו, אולי לא ברמה מזעזעת כמו של וויל ביינום, אבל עדיין שכונה. הגדולה של רכז ברמתו של שאראס, למשל, היא שהוא רואה את המשחק שניים-שלושה מהלכים קדימה. ארויו לא מסוגל לראות אותו אפילו מהלך אחד אחורה. כמעט 20 משחקי טרום עונה, יורוליג, ליגת קזינו וגביע ווינר כבר מאחורינו, והאיש עדיין לא הוכיח שמעבר להיותו שחקן מוכשר ובעל יכולות אישיות גבוהות, הוא משהו מעבר לשכונה.

הלאה. ד'אור פישר הוא אתלט ענק ובתנאים מסוימים יכול להיות די יעיל, אבל זהו בערך. שום קשר נראה לעין של הבנת משחק. אליהו יודע בכלל לא רע איך להתנהל על המגרש ברמה האישית, אבל קבוצתית - בהתקפה ובמיוחד בהגנה - זה כבר סיפור אחר לגמרי. כספי פחות מבינוני בינתיים, וויליאמס וסימונס הם אכן חביבים, אבל להציל את אינטליגנציית המולדת הם ממש לא מסוגלים. באטיסטה לא בכיוון (באופן כללי, אבל במיוחד בעניין שלשמו התכנסנו), ווייט מתחבר לחכמת משחק כמו ששמעון מזרחי נקשר לעניבות אדומות. חג'ג' וגרין קיבלו עד עכשיו הרבה פחות דקות פארקט מהמעודדות, וגם אם יזכו עכשיו לאשראי גדול יותר, מה שממש לא בטוח שיקרה, לא הם אלה שיהפכו את מכבי לקבוצה חכמה באופן כללי. אומרים שפייזר אולי יחזור בקרוב? וואלה, אין ספק שזה מה שגורם לפדרמן ולכץ לישון הרבה יותר טוב בלילות.

מי נשאר? בורשטיין, בראון ושארפ, שבלי אזהרה מוקדמת קיבל מפיני חנינה ביום חמישי. שלושה שאין ספק שיש להם הרבה כדורסל בראש, הבעיה היא שלא נשאר להם כמעט כלום ברגליים. איך סיכם את זה באוזניי בסוף השבוע אוהד מכבי מתוסכל: "כל מי שיכול - פשוט לא יודע, ומי שיודע - כבר לא יכול".

עם כל ההערכה שיש לי ליכולותיו של פיני גרשון כמאמן, ויש לי, קשה לי לראות איך אפילו הוא הופך את האוסף הזה לקבוצה שמשחקת כדורסל אינטליגנטי. בעצם, עזבו אינטליגנטי - שמשחקת כדורסל שלפחות שני מהלכים רצופים שלו נראים כמו משהו שלא אולתר באותו רגע. אם יצליח, הוא באמת קוסם.

מה עושים במכבי בינתיים? אני מניח שבעיקר מתפללים שהעונה הזו לא תיגמר עבורם באופן קטסטרופלי כמו הקודמת. אין לי ספק שגרשון וההנהלה היו חותמים כבר עכשיו על אליפות וטופ-16. את כל השאר הם כבר יבלעו איכשהו. השחקנים? הם אמורים לנסות להקשיב למאמן, לתת מעצמם 300 אחוז בכל רגע נתון ולקוות שהעונה הזו לא תהיה כתם רציני מדי בקריירה שלהם. מבחינתם, זה יהיה הדבר החכם לעשות. אה, נכון - אמרתי "חכם". סליחה.

shaharhermelin@gmail.com