שלום ערן,
מצורף קישור לאתר כדורסל שמכיל מאגר נתונים ענקי של קבוצות/מאמנים/שחקנים ועוד. מומלץ מאוד ככלי עזר לפיתרון החידות. הנה זה כאן.
ישראל
רוב תודות. עם ישראל מודה לך, יש להניח ואף להניח יש. אכן כי כן, אנשים שמחלקים מידע חינם אין כסף זה לא משהו נפוץ בימים אלה. נעריכך על כך, ישראל.
שלום,
יא אולוהיייים! 22 אסיסטים לכריס דוהון שהגיע העונה לחמישייה של הניקס משום מקום בערך. אתה זוכר מתי הפעם האחרונה ששחקן מסר יותר מ-20 אסיסטים במשחק? אני מהמר שהתשובה תהיה ג'ייסון קיד.
אלעד
לפחות על פי הרשומות, ובהנחה שבדקתי מספיק טוב ולא טחו עיניי מראות, האחרון שסיים עם 20 אסיסטים ב-NBA הוא דרון וויליאמס מיוטה ג'אז בניצחון על דאלאס בחודש מרץ האחרון. נגמר 110-116 ליוטה, 20 אסיסטים ו-17 נקודות לוויליאמס.
שלום רב,
החשוב ראשון: מז"ט לנשיא ולרעייתו ביום חגכם ושמחתכם.
כעת לעניין אחר: לאחר האזנה לראיונות מתוך 'רק ספורט' ברדיו ללא הפסקה, האש והגיצים שבין סהר ושמעל'ה מזרחי אמנם נוצצים. הם נצצו אגב גם ביציע העיתונות בין שמעל'ה וקופמן, כשמאמננו הלאומי והמנכ"ל לשעבר נאלם עד נעלם לו בצד.
העניין, לדעתי, היה דווקא בראיון האחרון עם כדורסלן העבר עמיקם ריקלין, שפתח בפנינו את סגור ליבו (של אפי? לא אכחיש זאת, אך גם לא אוכל לאשר), ושאל-אמר שאם מביאים צוות אימון במאות אלפים, אפשר היה גם להביא שחקנים במחיר דומה.
אם סגור הלב דהנ"ל אכן היה של אפי, הרי שאסיק מכאן שהוא ביקש להביא למכבי שחקנים נוספים. יש להניח שאף אם העניין נדון בחיוב, הוא הושב בשלילה. כלומר נביא שחקנים חדשים, אך לא אפי יביא אותם או יאמן אותם.
במלים אחרות - חוסר אמון.
כשמוסיפים לזה שתכנית משחקי האימון לבניית הקבוצה נכפתה על אפי, ואת הדברים מתוך ראיון נוסף עם הכתב אוהד גרינוולד על כך ששמעל'ה לא רצה בו מלכתחילה, ואת הדברים שאמר הדון בעצמו אצלך בשידור, ש'אפי אדם מאד נחמד ואפשר לדבר איתו על כל דבר, אבל אנחנו רצינו מאמן'...
ושוב, זה אפי, המאמן הוותיק בליגת קזינו!
מרגע שבחר את עוזרו ואת השחקנים לא נתנו לו לעשות דבר מלבד להעביר אימונים. השינוי הגדול בהבאת ר' פנחס הגרשוני הוא בהכרה שלשחקנים עם אגו גדול צריך מאמן עם אגו יותר גדול. כל-כך גדול שלפעמים גם ההנהלה צריכה לזוז הצידה כדי לפנות לו מקום. האגו של אפי לא היה גדול מספיק להזיז את ההנהלה.
מרב הברכות והאיחולים!
מייקי
דברים נאים כרפאל הם דבריך. ונדמה לי, על אף שבכל יום שעובר אני יותר ויותר משוכנע שאינני אביב לביא, שאתה צודק בהם אחד לאחד.
ערן שלום,
בספרך המופתי "מסביב לכדור" מופיע ראיון עם דבורה בירנבוים שבו היא טוענת בין היתר כי קבוצה בעלת תקציב של חמישה מיליון דולר מספיקה לה בשביל לקחת אליפות. מעניין מה יש לה להגיד על כך, אחרי שקיבלה קבוצה עם עשרים מיליון שקוראים לה מכבי ת"א, והיא (בעלה ליתר דיוק) לא צלחה/צלח את הסיבוב הראשון בליגת קזינו.
דביר
ועוד אחד מדביר:
סיפורו הדמיוני של סר ש. הרמלין על נקמת המפוטרים הבהיל אותי עד מאוד, שכן הסיפור נשמע אמין והגיוני לחלוטין, רעד עבר בי ואני כמכביסט התכסיתי זיעה קרה. הייתכן כי נפסיד לכל המאמנים ה"כושלים" האלה את התארים השייכים לנו? אך לקראת הסוף הסר בכבודו ובעצמו נתן לי כדור הרגעה כשאמר "וירושלים חגגה דאבל היסטורי".
קבוצה שבעבר לא השכילה לשמור על הבית בגמר הפלייאוף, ואיבדה יתרון 2 שניות לסוף גמר הפיינל-פור, קבוצה כזאת כבר לא תהיה אלופה.
שמע, החלום ושברו. הבירנבוימים רצו מאוד לזכות באליפות, אני מניח, עם חמישה, עשרה, עשרים או כמה מיליונים שצריך. כל זה הוא נחלת העבר. דיונים באם וכאילו. ובאמת, מעניין מה יש לדבורה לומר על כך כיום, אבל תסכים איתי שגם אם לא נשמע את דבריה בעניין הספציפי הזה נמשיך לחיות ונשקע בעניייני דיומא ובעיקר בענייני דלילא. כלומר, מבכי בלילה אחד לבכי בלילה אחר של תומרינגו סטאר מצמח השיניים. ונזעק אל השמיים בשלוש וחצי בלילה: עד מתי, יא אולוהיייים, עד מתי? לדבורה, לפחות זה, אין יותר בעיות כאלה. הישג בפני עצמו.
בעניין ירושלים – יו נואו, הכל פתוח ואפשרי. אני אלך על כך שיבוא יום וירושלים תזכה גם בדאבל. אולי השנה, אולי בעוד חמש עשרה שנה. יום יבוא. לעולם אל תאמר לא מוחלט. בטח לא בספורט.
היי ערן,
ראיתי את משחקה של מכבי ת"א מול מלאגה, ואת עיני צד שחקן אפרורי משהו, אך מופלא ואינטליגנט, העונה לשם קרלוס חימנס. שחקנים כאלה עושים כיף לראות כדורסל. כבר שנים שסוחב הוא על גופו הגמלוני וראשו המקריח-משהו את נבחרת ספרד ואת מלאגה (טוב, אולי קצת נסחפתי, אבל הוא מאוד משמעותי). הוא מזכיר מעט את היונה ההנפלדית, לא?
אגב, הוא מזכיר לי שחקן נפלא אחר שכבר פרש המתקרא ריקרדו פיטיס. פיטיס החביב זכור בעיקר מתקופתו בבנטון טרוויזו, שם הפליא בחוכמתו. אנקדוטה קצרה: הוא נפצע פעם בידו הדומיננטית (ימין), והחליט להחליף את ידו הקולעת לשמאל. מדהים. היודע אתה היכן הוא היום?
יוסף
חימנס הוא אכן מהמשובחים, וגם אני מחשיב אותו עד מאוד ועד בלי די. הרי כתב רן בורוכוב-סוקולוב במהדורת השאלותשובות הקודמת, שאם היה בונה קבוצה היה זורק את המיליון הראשון עליו. אכן כי כן, יש בו משהו שמזכיר את היונה ההנפלדית. הנפלדית-ספרדית הינו.
לגבי פיטיס, עוד אליל רב חסד, ככל הידוע הוא משמש כפרשן כדורסל בטלוויזיה, שיערו אפור-שיבה וחליפותיו מרשימות אחת יותר מהשנייה.
שלום ליו"ר הדירקטוריון ולנתיניו,
אתמול בערב הלכתי ברחוב תל אביב לכיוון פיצרייה. בזמן שחיכיתי לפיצה דפדפתי במדור הספורט של הגיליון החדש של עיתון העיר. עופר מתן פרסם שם את העניין הבא (מצוטט לפי זיכרוני הדל, אני לא אחראי על אי דיוקים):
מסתבר שסטנלי שן זהב (שם הסבירו קצת מיהו האיש, אך ברור שאף אחד מהנוכחים והנוכחות לא צריך את ההסבר) חזר מחו"ל עם אשתו. בשדה התעופה עיכבו אותו ואף עצרו אותו בגין בעיות בויזה. לא עזר שהוא פה כבר 100 שנה ושהוא נשוי לישראלית. כדי להשתחרר דרשה המשטרה ערבות בסך 20,000 שקל. סטנלי שן זהב התקשר לאנשים רבים, אך אף אחד לא הסכים להלוות לו את הכסף. אני לא מבין איך, הרי כולם יודעים שהוא בן אדם אדיר ובטוח שיחזיר את הכסף.
לבסוף הרים שן זהב טלפון לאפרים-שלנו. אפי לא היסס וישר הגיע לתחנת המשטרה, רשם צ'ק וסטנלי שוחרר. כמובן שסטנלי החזיר לאפי את כל כספו. אני בטוח שלכולנו ברור שלאפי לא באמת היה אכפת אם סטנלי לא היה מחזיר לו את כספו.
אפי הוא פשוט בן אדם מדהים. לא שהיינו צריכים את הסיפור הזה (שהביא עופר מתן, כל הכבוד לו) כדי לדעת את זה. לכן אני חושב שהיו"ר צריך להשאיר את תואר "ראש שבט האפרים". התואר לא יתאר את מכבי "למי אכפת מהם" תל אביב, אלא את כל האנשים שפגשו את אפי וילכו אחריו לעולמים.
עומר
שמע, מדובר בסיפור השנה. לא יצא לי לשמוע עליו עד עכשיו וכשאני חושב על זה עוד שנייה אני גם מבין למה: אני חושב שהפעם האחרונה שקראתי העיר היתה כשגרתי בתל-אביב-הכרך במשך מספר שנים, אי-אז בחלק השני של העשור הקודם.
סיפור גדול. מחמאות לכותב, לאפרים, לסטנלי, לכולם. הייתי שולח לך בכיף חולצת כדורסלע-האתר על ששיתפת אותנו בו, אבל כל החלוצות אזלו ונמסרו לאורך זמן לידי הנתינים. לפחות עד להודעה חדשה, ואני מקווה שתהיה כזה מתישהו בקרוב, אין חולצות לחלוקה.
היידה סטנלי שן זהב, היידה, היידה, היידה!
אהלן ערן,
שים לב, כך היה צריך להבנות סגל מכבי ת"א לעונה זו. בתקציב דומה מאד לקיים (משכורות השחקנים מבוססות על פרסומים כמובן). מבוסס על עיקרון מה שלא שבור אין צורך לתקן.
לפניך קבוצת פיינל פור:
רכזים - גם אני הייתי מחליף את הרכזים של העונה שעברה. אני חושב שארויו הוא החתמה נהדרת. כרכז שני אין ספק שהיה צורך בשחקן ישראלי שייתן רק כמה דקות במקרה הצורך (חג'ג' אופציה סבירה, אבל הייתי הולך על יוגב אוחיון שמתאים יותר לסיטואציה, לדעתי).
עמדה 2 - הלפרין במקום בראון (זול יותר), שחקן יורוליג מצוין בעונה שעברה, היה חייב להישאר. תנו לו את מה שהוא מקבל באולימפיאקוס, במקום לשלם למרכוס בראון, ויש לך שחקן טוב יותר, רכז נוסף וכמובן עוד ישראלי.
גארסיה במקום סימונס (מחיר דומה). גארסיה היה מצוין בעונה שעברה ומרגישים שאין לו תחליף בלחץ על הכדור העונה. בנוסף, אם יש את הלפרין ובורשטיין, לא צריך את סימונס. שארפ נשאר כי אי אפשר אחרת.
עמדה 3 - בורשטיין וכספי. אין צורך בוויליאמס שפחות טוב משניהם בעמדה זו (חיסכון של כ-250 אלף דולר).
עמדה 4 - ליאור אליהו נשאר. טרנס מוריס במקום פישר ורודני ווייט (שניהם ביחד כ-1.3 מיליון דולר). מוריס היה נשאר אם היה מקבל את הכסף הכולל המשולם לווייט, פישר ו-ויליאמס (כ-1.6 מיליון בערך שכרו במוסקבה).
עמדה 5 - גרין ובאטיסטה (שהיה לא רע בעונה שעברה ליד מוריס) נשארים. פייזר חוזר כשיחלים, כמו שמתוכנן.
אז מה שינינו?
הלפרין במקום בראון: פשוט טוב ממנו כרגע וגם עוד רכז להוריד לחץ מארויו. מוריס במקום ווייט ופישר: כל מי שראה את מכבי בעונה שעברה יודע שאין צורך להוסיף.
שני שינויים בחמישייה, פלוס גארד הגנתי מצוין על הספסל במקום וויליאמס וסימונס, והרבה מאד בעיות של מכבי היו נפתרות (לחץ על הכדור, הובלת כדור וריבאונד).
מכבי ת"א והפועל ירושלים עשו עונות די דומות בעונה שעברה. הפועל לקחה גביע (הישג), אבל נכשלה בגדול באירופה ובליגה. מכבי הגיע לגמר היורוליג (הישג),אבל נכשלה בגדול בליגה ובגביע.
הפועל ניסתה להשאיר את כל מה שהיה טוב בעונה שעברה, ולהחליף רק את מה שהיה רע (ארנולד וחג'ג' עזבו רק כי לא היה כסף להשאירם. באוורס, ששון, מרקוביץ' ומתן חרוש עדיין פה). מכבי לעומתה שכחה את ההישג והחליטה להחליף כמעט הכל. איך היא ויתרה על שני שחקניה הטובים ביותר בעונה שעברה- הלפרין ומוריס!? בגלל כסף כמו שפורסם? כנראה שלא.
ידוע שהמשכיות בכדורסל זה חשוב. בסוף עונה קבוצת כדורסל צריכה לשאוף להשאיר את מה שטוב, רק אז להתפנות להחליף את מה שרע. חבל שאף אחד לא הסביר את זה לראשי מכבי בתחילת הקיץ.
מה דעתך?
דן
דעתי היא זו:
נכון להיום, מעדיף את חג'ג' על אוחיון. מסכים איתך לגבי הלפרין במקום מרקוס בראון, הווה ועתיד לעומת הווה ועבר באותו סכום. גארסיה לא רצה להיות כאן, אין טעם להשאיר אותו. בדיעבד, כמו שג'ייסון וויליאמס נראה במכבי ת"א אין צורך בו, הייתי הולך עם כספי בכל הכוח. לא בטוח שהחיסכון הוא 250 אלף דולר, כבר שמעתי לגביו סכומים שנעים מ-150 ועד 220.
בעניין טרנס מוריס החשיבה שלך הגיונית, אבל מוריס מייצג בעיניי את שכיר החרב הקלאסי. משהו באופי שלו, בניכור המסוים ובשפת הגוף גורם לי לחשוב שלא כדאי לבנות על הבחור הזה, על אף שמקצועית הוא שחקן אדיר. בצסק"א יש לו לוקסוס לשחק פחות דקות, במכבי ת"א הוא נשחק עם משחקים של 35 ו-40 דקות לערב. אולי גם זה קשור איכשהו לתחושה הסופית שלי כלפיו.
לגבי עמדת הסנטר אני חושב שגרין ובאטיסטה, עם פייזר-סוס-יאור שחוזר מתישהו רק בינואר, הם לא צוות טוב מספיק.
ואתה צודק, המשכיות זה חשוב. לא נכחיש זאת כלל וכלל.
שלום,
יש כמה קבוצות בליגה שעשו למכבי ת"א חיים קשים לאורך השנים. יש כאלה שטוענים כי הקבוצה שהייתה לאלדשטיין באושסיקין עם ליובין, ויפי, גרין, אייברי, רייט וכל השאר היא המוצלחת מכולן. אחרים חושבים שזאת עם פרוויס שורט, ויש כאלה שטוענים כי חולון של העונה שעברה היא המוצלחת מכולן והיא גם היחידה שהצליחה לנשל את מכבי ממעמדה כאלופה.
יש קבוצות נוספות כמו זה שהיתה במלחה עם כוכבים כמו ג'נקינס, מייסון, אוסטין וטפירו, ויש עוד דוגמאות קטנות: ירושלים שהיתה ביורוליג ב-99, נהריה שהגיעה לגמר בשיאה ועוד ועוד.
אז השאלה שלי היא כזאת: מי היא לדעתך הקבוצה החזקה ביותר שהייתה לליגה חוץ ממכבי ת"א, ולא בהכרח לתוצאות שהיא השיגה אלא מבחינת פוטנציאל ויכולת. הסבר פרט ונמק, תודה.
אורי
לדבר על פוטנציאל של קבוצות במרחק של עשרות שנות פעילות הליגה קצת גדול עלי, לכן בוא נתמקד בהישגים ותוצאות. הזכרת קבוצות נאות כרפאל, אבל שכחת את אחת הגדולות ואולי הגדולה מכולן: גליל עליון של הגרשוני, שפר, ליף, גיבסון, קנדי, מאלוביק, מטלון, מוכתרי ואחרים. אלופת 1992/93. כדורסל שהוא גם חכם וגם מלהיב. מהגדולים שהיו פה. לא אתלטי כמו חולון 2008, אבל סיפור-סיפור. הם עשו את זה קודם וגם הגיעו באותה עונה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.
אפשר לדבר גם על הפועל רמת גן של השמונים והפועל תל-אביב של השישים, אבל אנחנו מתרחקים מדי.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
כל מה שלא נכנס, ייכנס בפעם הבאה.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.