נשיאנו האהוב, שלום וכל טוב!

האם זה רק נדמה לי, או שבאמת התרחבה לה הליגה - ליגת קזינו - למרחבי הליגה הלאומית תחת מעטה ליגת העל? מה חשבו להם ברמת גן-העיר, באתא-הקריה ובמקומות אחרים בהם העמידו תקציב מינימום ואף פחות (ושים לב למשחק המילים).

ויותר מזה - מה חשבו במנהלת (האם יש כינוי למר קופל?) שאישרו קבוצות כאלו? לדעתי, היה יותר עניין כשהיו עשר קבוצות בליגה. השנה עם 12 קבוצות די ברור שיש כאלה שלא יכולות לשחק ברמה סבירה.

נכון, התקציב הוא לא הכל. לראיה – בשמואל-הגבעה בונים כל שנה קבוצה עם תקציב צנוע על בסיס יסודות כלשהם (מוטי אמסלם), ולא סתם אוסף שחקנים. נכון גם שלא כל קבוצה שעולה ליגה מתוקצבת כמו חיפה-הרוממה, אבל בכל זאת.

בקיצור, אולי לנשיא פתרונים לחיבוטי נפשי.

העתק: יו"ר הדירקטוריון

רועי

חיבוטי נפשך? בוא לא נגזים זאת. ראיתי קטעים מהמשחק בין קרית אתא לרמת גן והעסק שם נראה באמת כמו משחק שלקוח מליגת פחות טובה מאשר ליגת העל. בדרך כלל במשחקים האלה יש לפחות מתח אם לא רמה גבוהה, וזה גם מה שהיה הפעם. חצי נחמה, יו נואו. גם אני חושב שעשר קבוצות מספיקות ואפשר היה להסתדר עם פחות.

איחודים ועל ידי כך הגדלת תקציבים של קבוצות הם כנראה השיטה שצריך ללכת בה, אם כי לא הכל זהב. בעבר היה ניסיון איחוד למשל בין מכבי פ"ת לגבעת שמואל, שלא כל כך צלח. השאלה היא למה בגלבוע/גליל זה עובד (בינתיים, צריך יותר זמן כדי לראות אם העסק תקין ורץ לאורך שנים), ובפ"ת וגבעת שמואל לא.

ויש לי השערה: עוד לפני שבודקים את רמת הכדורסל אחרי איחוד של שתי קבוצות, צריך לבדוק אם הרקע, הכוונות והיכולת של האנשים עצמם להתחבר זה לזה ולנוע ביחד תואמים את המציאות. רמת גן וגבעת שמואל, למשל, יכולות להתאחד עקרונית. העניין הוא, שאני לא בטוח שעם דומיננטיות כמו שיש למוטי אמסלם בגבעה לאורך כל השנים האלה, הוא יכול בכלל לתפקד כחלק מצוות מוביל ולא כאיש הקבוע, נקודה, רות סוף.

שלום ערן,

אתה מתלונן על רסקין שהוא מדבר על ביפ במשחקי כדורסל, אבל בתוכנית כדורסל ONE ON ONE של אתר ONE, דיברת על בית"ר ירושלים.

לא נורא.

למכבי יש עכשיו 10 זרים (!) (נכון לזמן כתיבת שורות אלו, מי יודע אולי יצטרפו עוד) שארבעה מהם כנראה בדרך הביתה. אבל מה שמעניין באמת הוא, שמכבי חייבים למצוא שחקן בשם אלטון פייזר, ואז יהיה משחק קבוצתי:

אלטון פייזר יתרום לאלטון בראון ולמרקוס פייזר.

אלטון בראון יתרום לאלטון פייזר ולמרקוס בראון.

מרקוס בראון יתרום למרקוס פייזר ולאלטון בראון.

מרקוס פייזר יתרום למרקוס בראון ולאלטון פייזר.

עד כאן. יום טוב.

(נתין המכנה את עצמו אליעזר בן יהודה)

שמע, זה אחד המיילים החביבים שהופיעו כאן לאחרונה. אלטון פייזר זה נאה. ותגיד, הוא יהיה סוס יאור או לא? על פי השתייכות השם, הוא חייב להיות חתיכת בהמת משא שלא מהעולם הזה.

בעניין התוכנית האחרונה של ONE שאיכשהו שכחתי להעלות כאן השבוע (יאללה, נוותר, שיהיה בלי הפעם), אתה צודק לגמרי. העליתי על דל שפתיי את השם הלא קדוש בית,ר ירושלים, נציגה דומיננטית בענף הביפ. זכור רק דבר אחד עם זאת: ONE הוא פלטפורמה אחת, כדורסלע-האתר אחרת. ובכדורסלע-האתר, בי נשבעתי, לא תשמע דיבורי ביפ כלל וכלל. בוא נגיד ככה: תבחן אותי במקרים האלה על פי כדורסלע-האתר ולא על פי ONE, אוקיי?

נשיאנו האהוב, נשיאות נכבדה, כותבי וגולשי האתר-סלע.

האם מישהו יכול להסביר לאוהד כדורסל מצוי שכמותי, שדעתו קצרה מלרדת לעומק שיקול דעתם של קברניטי ליגת הקזינו, למה - בשם כל הנגרים וסרחני-הפרקט - טוב לכדורסל הישראלי להלחם בדני קליין ובהפועל ירושלים עד מוות בעניין המעודדות? חייבים בידור (שזה עניין מגוחך כשלעצמו - מלחה לא זקוק לשום גימיקים בידורו-שיווקיים)? מה רע במעודדים? בלהטוטנים? באותם אוהדי הקבוצה שירדו לפרקט והפעילו את הקהל באחת מתצוגות העידוד החינניות ועתירות האנרגיות ביותר שנראו כאן אי-פעם (ה"יאללה הפועל")? מי הטיל על מי ולמה את החובה הקדושה לחשוף את מרב העור הנשי האפשרי? תמהתי ממושכות ונואשות, בתסכול הולך וגובר - ואודה ולא אבוש: לא מבין.

בנימין

הווווו, באת לי טוב, יו נואו. קבל מכתב שהגיע מחבורה נרגזת שטרם הספקתי לפרסם אותו. קח אוויר, כי אורכו כאורך שהותו של עם ישראל בגולה, או לפחות כאורך שהותו של מאמננו הגולה שם.

אנחנו כותבים לך היום על נושא כאוב לנו במיוחד – המעודדות. באמצע העונה שעברה העבירה המנהלת החלטה לפיה תחויב כל קבוצה "לבדר" את הקהל בפסקי הזמן. (נציין, לפרוטוקול, שלא במפתיע ההחלטה התקבלה בזמן שיו"ר הפועל ירושלים, דני קליין, היה בחו"ל לטובת משחק של הקבוצה). מאז ועד עתה, "בידור" זה ומה שכלול בו הולכים ומצטמצמים משבוע לשבוע, בהחלטות שרירותיות ונגועות בסקסיזם בוטה של המנהלת, לכדי בחורות צעירות בלבוש מינימלי ותו לא. שום דבר אחר לא מרצה את אבנר קופל ושות', חוץ ממיני ומחשוף, ושיהיה כמה שיותר קצר, כמובן.

אנחנו, חלק גדול מהקהל של הפועל ירושלים, התנגדנו להחלטה הזאת עוד אז וממשיכים להתנגד אליה גם עתה. הסיבה המרכזית היא – זה מפריע לנו! ה'בידור' הבלתי מבדר הזה מקלקל לנו את החוויה, מחבל לנו בדבר שלשמו בנו (לעודד) ומכאיב לנו בעיניים. הבידור הופך לעינוי, הבידור מרחיק אנשים מהמגרש, אבל קופל בשלו. יש כאן עיוות כה צועק לעין, שכמעט קשה להאמין שצריך להסביר את זה.:הרי מה הסיבה בגינה קופל רוצה 'בידור' בפסקי הזמן? לכאורה, כדי למשוך קהל למגרשים. אבל הנה, באולם היחיד בארץ שהיה ונשאר מלא בכל משחק בשני העשורים האחרונים, הבידור הזה מבריח אנשים החוצה! אז אולי די?

המגמה של אבנר קופל ברורה: הוא רוצה להפוך את מגרשי הכדורסל שלנו ל"שואו ביזנס", ושבין הקוויאר שלפני, לשמפניה שבמחצית ולקינוחים שאחרי, יהיה ל'חבר'ה' גם ממה ליהנות. אבל החבר'ה שלו הם לא החבר'ה שלנו, והאמריקניזציה הכפויה שהוא מנסה לעשות לכדורסל שלנו מאיימת להכחיד את הכיף שיש בו. היינו במגרשים באיטליה, בתורכיה, בארצות הברית. מדינה ומדינה ותרבותה, קבוצה קבוצה וקהלה וסגנון העידוד שלה. אפילו בנ.ב.א, שקופל כל כך מנסה ליצור כאן חיקוי תפל שלו, לא מחייבים קבוצות במעודדות. אין שום היגיון בללכת בכוח נגד הרצונות של הקהל (זה שעוד טורח לבוא למגרשים) ונגד אופי מסוים של קבוצה מסוימת בעיר מסוימת.

והסיפור לא מסתכם בזה, הוא עוד הולך ומתדרדר: אחרי שבירושלים הבינו שקופל לא מתכוון לוותר על ה'בידור' בפסקי הזמן, טרחו ומצאו פתרון יצירתי: החל מהשליש האחרון של העונה שעברה, בפסקי הזמן הנדרשים ובהפסקות בין הרבעים ירדו לפרקט ארבעה חבר'ה. הם נעמדו במרכז הפרקט, השתיקו את האולם, וצעקו "יאללה הפועל". כל הקהל ענה להם "יאללה הפועל", ומלחה צהלה ושמחה. זה ענה על הקריטריונים הקופליים: זה היה מופע בפסקי הזמן. אולם קופל, כמובן, מיהר לשנות את דעתו. "זה צריך להיות מופע מקצועי", הוא קבע. הנהלת ירושלים המשיכה לנסות ולרצות גם את הקהל שלה וגם את דרישותיו המשתנות, והעלתה במשחק מול מכבי, באקט חצי מחאתי וחצי בידורי, את להקת הבנים הרוקדים. קופל, כמובן, כעס ואף קנס. ואז הכריז: אך ורק מעודדות. או, סוף כל סוך יצא המרצע מן השק.

במילים אחרות, בלי לומר את זה מפורשות קופל בעצם אומר, אני רוצה בחורות חצי ערומות על הפרקט, אותן ורק אותן, כי זה מה שימכור את המוצר שלי. ההנחה הסקסיסטית הבזויה הזאת היא עלבון קודם כל למר קופל עצמו - אם זה מה שעושה לו ולחבריו נחת, ילכו נא למועדון החשפנות הקרוב למקום מגוריהם. אבל יותר מזה, היא עלבון גם לנו. קופל בעצם קורץ לנו ואומר, חבר'ה, אני יודע למה באתם. לא באתם כדי לעודד את יובל נעימי או את מורן רוט. לא באתם כדי לראות פיק אנד רול או אישית לוחצת. ובטח ובטח שלא באתם לעודד. באתם כדי להזיל ריר. איזה מזל שאני דואג לכם לזה! הגידו נא לי תודה.

אז לא, לא תודה, אנחנו לא מוכנים שיתייחסו אלינו ככה, זה משפיל אותנו ומביך אותנו ומצער אותנו צער עמוק, ואנחנו מנסים להילחם בזה בכל הכוח. דומה שעסקני הליגה שוכחים לפעמים שבסופו של דבר, תפקידם לשרת את ציבור חובבי הכדורסל. אנחנו הציבור, ואנחנו לא מרוצים. עוד מעט יגיע הרגע בו קופל יקרא לקהל לבוא ולמלא את המגרש באירועיו הנוצצים דמיקולו. הוא הרי רוצה אותנו כדי שנמלא את האולם בפיינל פור שלו (עוד אירוע שהוא אנטי קהל ובעד עסקנים, יוחזרו הסדרות לאלתר, שנותנות משמעות לכל מאבק הליגה הארוך הזה). והוא הרי רוצה אותנו כדי שיהיה מי שיצפה בערב הכדורסל שלו, והוא הרי רוצה אותנו שניתן צבע לליגה הזאת. ולא רק אותנו הוא רוצה. הוא רוצה גם את אוהדי חיפה ואת אוהדי חולון ואת אוהדי מכבי ואת אוהדי ראשון. אז רגע לפני שהוא מבריח את כולנו עם שלל היוזמות שלו, שיתן לנו להחליט לבד מה אנחנו צריכים או לא צריכים כדי לעודד. אנחנו לא מתערבים לו לא ב"גאלה" ולא במסיבות הקוקטייל. שלא יתערב לנו בדרך העידוד.

שיהיה ברור: אנחנו לא רוצים מופעי 'בידור' מכל סוג שהוא, אנחנו מבדרים את עצמנו הכי טוב לבד. אבל בטח ובטח שאנחנו לא מוכנים לתת יד למופע האימים הסקסיסטי הקרוי מעודדות. ההחלטה של קופל לפיה אלא מחויבות להיות בחורות ודאי אינה עומדת בשום מבחן ערכי או משפטי, והיא החלטה שאות קלון מתנוססת עליה. את הקלון שלו שישא לבד, לא על הגב שלנו.

ניסינו לפנות למנהלת ולא נענינו. פנינו להנהלת הפועל, שגורמים בה אמרו לנו שעשו ככל יכולתם כדי להימנע מהדבר הזה, ושגם בעיניהם מדובר ב"דבר משפיל ומגוחך". בצר לנו אנחנו פונים אלייך, שלפחות ישמע קולנו מחאתנו ושיהיה ברור שלא כולנו רוצים את הכדורסל שלנו מטובל במופעים בהמיים או סתם בבידור נמוך וסר טעם. בסופו של דבר, הרי, מה שחשוב לאבנר קופל הוא יחסי הציבור שלו. אם הוא יבין שההחלטה הזאת מזיקה לגיוס הספונסרים שלו, אולי הוא יעצור.

סליחה על האורך, הדברים בוערים בנו, ותודה על ההקשבה,

שחר, יהלי, אריאל, עופר, ניר, אוהד, אמיר, רבקי, עמוס, ליאת, הלל ורבים וטובים אחרים.

בקיצור, בנימין,

בהנחה שאתה עדיין איתי, החבר'ה השתלטו לנו על האייטמון. ובכל זאת, קשה לי להביע עמדה נחרצת בעניין הזה: כמו שהחבר'ה האלה מרגישים, אני מניח שיש גם אחרים שנהנים ממופעי המעודדות. יכול להיות שמדובר במיעוט בלבד שמרגיש ככה ואינו מייצג את הרוב, ייתכן אפילו שיש כאן אלמנט קל של כפייה דתית (אני מנחש – לא מכיר את הפונים).

כך או אחרת, אחרת או כך, על פי הדרך בה הם מתארים את הדברים יש כאן כפייה אחרת, כפייה של המנהלת. לפחות על פי התיאור הזה מדובר בהחלטה לא עניינית ולא ראויה.

ניסיתי לקבל תגובה של דובר המנהלת ללא הצלחה הפעם. אני לא יכול לומר לך אם זה טוב או רע, נכון או לא נכון, מוסרי או צודק. מה שבאמת צריך כאן זה לקבל את עמדת קופל, את עמדת הפועל ירושלים וגם עמדות של אוהדים שחושבים אחרת, להביא סקירה כללית על מקומות אחרים מחוץ לישראל ומה נהוג שם ואיך בדיוק, ואז מתוך התמונה הרחבה לנסות ולהגיע למסקנות כלשהן ולחלץ מהסלט הזה סעודה ראויה. האמת? לא תודה, אני לא רעב. הנושא הזה אמנם נוגע ישירות לחלק מהאוהדים באופן נקודתי, אבל הוא לא מאוד בוער בעצמותיי וצר לי לאכזב: לא אני האיש שייצא לתחקיר גדול ומקיף בעניין הזה.

לעומת זאת, רוצה לדבר איתי על שורשי הכישלון של מאסימו בולרי להפוך למגה סטאר אירופי? הווווווו, בכבוד רב. יש לך שעה פנויה בשביל זה?

שלום,

חזרתי לא מזמן ממשחק של בני עידו בליגת הילדים ורק רציתי לספר לך, אם במקרה תהית, שבהמשך לאייטמון שהיה מתישהו ולא כל-כך מזמן על קרל נברסון, אני מעדכנת ישירות מהשטח: הבחור עדיין מאמן קבוצת ילדים בלוד (הקבוצה ששיחקנו נגדה), ומעורר התפעלות כמה הוא לוקח ברצינות וללב את העניין.

הצלחתי לקלוט מיציע ההורים, שפה ושם הוא אפילו משחיל כמה מילים/משפטים באנגלית, וזה נראה לי ממש אחלה. מה שבאמת מעניין אותי, סתם ככה מסקרנות, זה מי משלם לו ת'משכורת, שהיא בטח רחוקה מלהיות
שווה. לוד זו עיר, שאני חושבת שאפילו אין לה עירייה אלא ועדה קרואה שאיכשהו מנהלת את העיר.

זו עיר מעורבת, יהודים וערבים, המון חריגות בניה (של הערבים), המון פשע (בין השאר שכונת הרכבת מלאת הסמים, אם אתה מכיר), המון עולים ואוכלוסיה במצב סוציו-אקונומי מאוד בעייתי, ופועל יוצא מזה הוא שאין כמעט משלמי מיסים.

בקיצור, לא להיט בלשון המעטה, וסתם מעניין אותי אם יש לו איזו תחושת שליחות או שהבנאדם פשוט צריך לעבוד ואיפה שמשלמים לו הוא הולך להתפרנס (שזה נאה יותר מרפאל לכוכב עבר כמוהו).

דלית

הופה, מייל מאמא של ילד שמשחק כדורסל!

סקופון הינו. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שמייל מסוג זה טרם הופיע כאן בכדורסלע-האתר.

כך או אחרת, אחרת או כך, מאיפה יש להם לשלם לו אני באמת לא יודע, אבל אני מניח שנברסון עושה את מה שהוא עושה משתי הסיבות שהזכרת. או בשתי מלים: גם וגם. להתפרנס צריך? צריך. אהבת נפש לכדורסל יש עד היום? ודאי שיש. אז הנה – קרל נברסון, החתול האגדי, מאמן ילדים בלוד. ואני חוזר ואומר שלא ברור לי עד היום איך אף קבוצה בליגת העל לא טרחה אף פעם לנסות כמאמנים את החבר'ה האלה, שחקני העבר המצוינים, שנותרו לחיות בישראל. ויש לא מעט כאלה.

עד כאן מהדורת שאלותשובות להפעם.

סופ"ש נאה כרפאל לכל בית ישראל.