שלומות ונצורות,

דורסמן הולך הביתה. בלי לדעת מה קרה שם, תוך חודש הפך מהמאמן שהכי מעניין לראות אותו חוזר לקווים, למאמן שמי ירצה לגעת בו עכשיו. היידה בוסאני.

אם כבר מאמנים - איפה אפי?

אליהו ה-MVP של דצמבר. וואלה, חבל שלא כל יום ציבונה. סתם, מגיע לו. הלוואי עוד עשרה שחקנים ישראלים שנגיד שציבונה קטנה עליהם בעשר דרגות.

פגרות זה חרא. אולי ישדרו לנו את משחקי הנבחרת העתודאית בהולנד? הצחקתי אותי לרגע.

בין בוסטון ללייקרס - סן אנטוניו לאט לאט מתחממת. ככה זה בגילאים שלהם, אבל בפלייאוף הם יהיו ולך תתחיל איתם.

דוויין ווייד השחקן הכי טוב היום בעולם. לברון, בלי קשר, מתחיל להעלות לי את הסעיף, לא ברור עוד למה.

יניב גרין מהקו העונשין - ארבע הקפצות בשתי ידיים, מעיכה + סיבוב של הכדור בין ידיו ההרקולסיות וזריקה. יש להוסיפו ל'כל הדרך אל הקו'.

חנוכה בלי משחק נגד יוונים? היכן נשמע כדבר הזה? סוף העולם בדרך, סופית.

אלו היו שמונה תובנות לזכר שמונה נרות החנוכה שדחפנו ליוונים הצוררים שבאו להרגיז סתם ככה, ועוד עם פילים.

רן בורוכוב-קריקוב (על שם משה, סוכנו-דודו האגדי של הכותש)

שלומות גם לך (ונצורות גם, כמובן),

דורסמן? הגדרה פנטסטית נתת לו. לא נכחיש זאת, אף לא נכחד.

אפרים? ודאי חופש לו בירושלים, ואם לא שם אז שותה קפה בגבעתיים או עושה סקי (נניח) בארם נהריים.

אליהו? אליל הינו במעמד צד אחד של המגרש.

פגרות? בקיץ זה דווקא נהדר, אבל בעונה, עד שהתנענו ואנחנו כבר נוסעים בלאו הכי והתרגלנו לכאב הראש,

למה לעצור? כדי שכאב הראש יחזור? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

סן אנטוניו? הו, הנה, רואה? אתה בעצמך מדבר פה על התנעות של זקנים. עוד מעט יבואו בחירות. אתה חיה פוליטית, מזדהה עם מיעוטים.

ווייד? אלך איתך לגבי זה, שיהיה. נניח. קובי אישר?

גרין? מיד ומיד, ממש תיכף מוסיפים.

חנוכה? הסופגניוטיס ינאקיס עושות לי סחור-סחור בקיבה, פחות או יותר קו פעולתו של סחור-סחור סחורציאניטיס מול ד'אור פישר, יש להניח, בצבע של מכבי.

ועוד מרן בורוכוב-סקאריולוב:

הייתכן שאנשי ערוץ אחד הם מנתיני כדורסלע? שהרי הרבו לציין בשידור את יכולת הקליעה של יוגב אוחיון. נו ,אולי לא רק במוסדותינו שמו לב לדבר. יותר מהכל, כאילו זה היה משחק להרגיז של אוחיון.

נכון שארויו לא שחקן הגנה (או שחקן בכלל), אבל שארפ ובורשטיין כן. איזה אתלט הבחור, איזה קלילות, איזה טאצ' במסירה, שליטה בכדור. רק בשם כל הג'מצ'ים, תלמד לקלוע! חצי מרחק, סט שוט, משהו. איזה בזבוז, בינתיים. אזכיר דווקא שם שפחות מזכירים בעניין, לא ג'מצ'י או ברקוביץ', חולי העבודה הקשים באמת. טל בורשטיין. בגיל 18-19 הבחור היה נגר מבחוץ. עבר לו.

היידה יוגב שלנו, היידה-היידה, היידה! לעבודה ולמלאכה!

אני חייב, ממש חייב, לומר לך שיוגב אוחיון מרגיז אותי עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. הוא באמת מוכשר, אבל מתחילת העונה הוא נדבק לי לעין עם הטעויות שלו ולא זז משם. אני לא מדבר רק על יכולת הקליעה מבחוץ – נגר הינו! – אלא על קבלת החלטות וניסיונות מסירה מוזרים וקשים. יש לו שני גבוהים נוחים מאוד לחיות איתם, פיל ריצ'י וארון מגי, ויכולה להיות שם בובה של קבוצה.

יש לאוחיון, בעיקרון, צ'אקה נאה מחצי מרחק שהוא יכול להתמיד בה והתמיד בה בגליל בתקופה מסויימת, אבל שחק כדורסל, בן אדם! תשתחרר כבר. וכן, בורשטיין הוא באמת דוגמה טובה.

אמנם מומחה אני בוידויים בפרהסיה, ומי שעוקב אחר מעללי כדורסלע-האתר כבר מודע לכך, אבל אפשר שאשבור כעת את השיאים של עצמי כשאומר: אכן כי כן, היו מצבים לאורך העונה בהם שקלתי לנפץ את מסך הטלוויזיה נוסף מחדליו של אוחיון, שככל שהוא מוכשר יותר ככה הוא מעצבן אותי יותר כשהוא חלש (לקרוא שנית אם המשפט קצת מסובך). בסופו של דבר, נרגעתי כאשר גיליתי שגם מאמנו, יעקב ג'ינו, מגלה איפוק. אם הוא יכול - גם אני יכול. מעבר לזה, עלי לגלות התנהגות נשיאותית גם אם אין איש בסביבה.

אגב, הורסקי המוקפד ומקפיד בדרך כלל כינה אותו בשידור יותר מפעם אחת ז'ינו ולא ג'ינו. יכול להיות שהוא טועה, אבל יש גם מצב שהוא עלה כאן על משהו ולאורך שנים נדבק באיש שם שדומה לשמו, אבל אינו שלו. שווה בדיקה, העניין הזה, אני אומר. שווה בדיקה.

עד כאן תשובותיי אליך, מר בורוכוב-בלינקוב.

והנה ספיח למהדורת השאלותשובות הפרטית שארגן לעצמו הסוקולוב-סקאריולוב. במהדורה הקודמת היפנה שני נתינים מכובדים שאלות לגבי יום המשחק הקבוע של מכבי ת"א באירופה, וכסא שבור באזור הספסל שלא מש ממקומו ואף אחד גם לא מזיז אותו משם. ניסיתי אז לענות שם כמיטב יכולתי – וכמיטב יכולתי ניסיתי לענות שם אז – והנה הגיח באיחור קל דובר מכבי ת"א, החבר ניצן פררו, וענה על תהיות אלה. נעריכו על כך.

בעניין קיום המשחקים ביום חמישי בלבד, הוא אומר: "לנו יש סיכום עם היורוליג שאנחנו משחקים, לא משנה בית או חוץ, אך ורק בימי חמישי, כדי להמשיך את המסורת של ימי חמישי בערב עימה אנחנו רצים עשרות שנים, ההצגה הכי טובה בעיר, אווירת הסופ"ש וכו'".

ובעניין הכסא, יו נואו: "לא יודע על איזה כסא בדיוק מדובר, מניח שעל הכסא של שמעון. וכמובן לא מתקנים אותו בכוונה. הכסא הוא כסא הוא כסא. עבר המון הצלחות, זה לא הזמן לשינויים. וכן, הוא אדום".

רוב תודות אם כן לחברים בורוכוב-לימונדוב ולניצן פררו.

עד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות פרטית, משולבת באמירה נוספת מבחוץ. עם קצת מזל, יעלו כאן הרבה מהדורות כחול אשר על שפת הים לרוב, ואף יותר מכך.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.