בואו נשחק שנייה ב"מה היה קורה אם" ונתאר תסריט לפיו דריק שארפ לא היה קולע את אותה שלשה מול ז'לגיריס קובנה. ניזכר שמכבי תל אביב שיחקה בכל שלב הטופ 16 די מזעזע, והציגה כדורסל בהחלט לא מרשים.

אני יכול כבר לתאר את הטורים והכתבות בעיתון שהיו מבקרות את שאראס על כך שהוא לא עושה הגנה, שהוא לא ממושמע התקפית, שהוא זורק יותר מדי מ-3. היו בוודאי מזכירים שבברצלונה הוא היה כינור שני לבודירוגה ולמרות הזכייה באליפות אירופה הם העדיפו להיפרד ממנו, היו מבקרים את המהלך הכושל להחזיר את פיני גרשון לכס המאמן ושואלים איך ניקולה וויצ'יץ' אינו מסוגל לשמור על שחקן בן 52 גם אם קוראים לו סאבוניס.

אפשר לתאר שהסגל היה מפורק בסוף העונה ו"לקחים היו מופקים", וכל בתי המקדש שהוקמו לכבוד שאראס לא היו מוקמים וכן הלאה.

הסיבה שאני מעלה את הנושא הוא קרלוס ארויו. אפשר להגיד הרבה דברים בגנותו, ואני בטח לא מעריץ שלו, אבל הבן אדם שחקן מעולה. לא סביר, לא טוב, מעולה (ולראייה הבחור בדרך הבטוחה להיות זוכה בתחרות היוקרתית 'חביב נולד', זאת על אף שאינו כל כך חביב).

הוא לא ממש שומר וזאת בעיה, אבל הבעיה שהעיקרית שמונעת להביא את מכבי תל אביב להישגים היא שהקבוצה שנבנתה שם פשוט לא מתאימה לו.

הרי הקבוצה לא נבנתה סביבו כיאה לשחקן מוביל (הוא למעשה הגיע אחרון לקבוצה, אם לא מחשיבים את התוספות המאוחרות בתוך העונה – צמד הבראונים). והרי ברור שכשבונים קבוצה מתחילים מהכוכב ומתאימים שחקנים שיכולים לשחק איתו, ולא מצפים שהוא יתאים את עצמו לקבוצה שלא מתאימה לו.

גם הביקורות על המחיר ששולם לו קצת מוזרות משום שחוזים נחתמים על סמך מה שהשחקן עשה, לא על סמך מה שיעשה (ונראה לי שהוא עשה בערך פי 2 או 3 מכל שחקן אחר בסגל). הרי גם שחקן של 10 מיליון דולר יכול להיפצע ולגמור עונה, ואז ניתן לטעון שזה היה טיפשי לשלם כל כך הרבה לשחקן שלא משחק.

אם נחזור לשאראס הרי אף אחד לא היה זוכר אותו אם היה מוחלף בתום עונה אחת בינונית, וכך גם במקרה ארויו אני חושב שאם יבנו שנה הבאה קבוצה שמתאימה לו, עם עושה משחק לידו במקום גארד זורק שלשות שלא עוזר בהובלת כדור, אז הוא יוכל להיות יותר אפקטיבי. הרי אין אינפלציה גם ככה בגארדים מוכשרים, רק שאנחנו ממהרים להכתיר כל שחקן ככישלון מהר מאד (מישהו אמר וויל סולומון או בנו אודריך?) ואז מתגעגעים אליהם כשהם מצליחים במקום אחר.

סוד ההצלחה של הקבוצות הקודמות היה בכך שהן שיחקו יחד מספר שנים. מה שלא נראה לי שיקרה גם עם הקבוצה הנוכחית, אבל מי יודע.

אם נחיה גם נראה.

אמיר

קודם כל, תרשה לי להביע את התנצלותי הכנה על העיכוב הממושך בתשובה. המייל הנאה כרפאל שלך נשלח ב-25 בדצמבר ורק עכשיו התפנה המוסד הנשיאותי מכל הבחינות (מוזה, בריזה וקריזה, בעיקר) כדי להשיב על דבריך.

בהזדמנות זו התנצלות נוספת בפני כל אותם נתינים ובני עם אחרים ששלחו הודעות משלהם וטרם ראו אור. ישנם הרבה כאלה – לא נכחיש זאת – וכולי תקווה, כיו"ר דירקטוריון כדורסלע-האתר, שכבר בקרוב נחיל כאן מחדש את מהדורת שאלותשובות המפורסמת הנחשבת לאחת הפינות הפופולאריות כאן, לוחשים לי הלוחשים. אודה ולא אבוש ואף אבוש ואודה בו-זמנית, כי חלו לאחרונה מספר הפרות בכל הקשור למשמעת העצמית של יו"ר הדירקטוריון לגבי נוהל ניהול כדורסלע-האתר. כך, למשל, נתגלו בשבועיים-שלושה האחרונים מספר אופציות מעניינות שנראה שנשכחו. כמו, למשל, להעביר ערב שקט עם רעיית הנשיא בסתם שיחה על הא ועל דא, או לצאת לסרט או בית קפה, או פשוט ללכת לישון מוקדם מהרגיל – פעילויות שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שמיעטתי יחסית לבצע מאז נוסד כדורסלע-האתר.

אחרי שניקיתי במשהו את המצפון ופירטתי בפני העם את מכלול העניינים העומדים בינו לבין היו"ר, אגש אל תהיותיו ואמירותיו של החבר אמיר:

שמע, מאז ששלחת את המייל עברו עוד כמה וכמה (וכמה!) משחקים בהם ראינו את קרלוס ארויו עם מכבי ת"א. אני אפתיע (את עצמי) ואומר, שבניגוד לדברים שכתבתי לאורך רוב שהותו כאן, אני נהנה עם הזמן לגלות עוד תנועה, עוד פעולה ועוד כיוון בסגנון המשחק שלו שאולי פספסתי או לא נתתי להם תשומת לב מספקת.

אין לי ספק וספק אין לי, שמאוד יכול להיות, כמו שאתה אומר, שאם הוא יישאר לעוד עונה במכבי ת"א אפשר שיהפוך טוב יותר וגם הקבוצה כולה תשתפר. כמובן שאם מכבי ת"א תעבור שוב קטסטרופה מבחינתה ולא תזכה באליפות, הסיכוי שהוא יישאר כאן נע איפשהו בין המונחים זעום, קלוש ואפסי. האמת היא, שגם ככה אני ממש לא בטוח שהוא יישאר על אף החוזה שהוא מחזיק בידיו לשנתיים נוספות.

למעשה, בוא נגיד ככה: אם לא יהיה פיינל פור אירופי למכבי ת"א, ובהתחשב בזה שמכבי כבר איבדה תואר אחד בארץ, אני ממש לא רואה איך ארויו נשאר כאן.

אני מנסה להבין מה בדיוק הבעיה איתו. מודה, לא בדקתי, אבל אני חושב שהוא לא מאבד כדורים יותר מביינום, למשל, או מסולומון, או משאראס. מבחינת יחס אסיסטים/איבודים הוא עומד בסדר: שני אסיסטים על כל איבוד. אחת הבעיות היא באחוזי הקליעה, שנובעת בחלקה מבחירת זריקות לא מוצלחת ומניסיונות קשים ובעייתיים מדי לחדור לסל. לא נכחיש זאת – ניכר בבחורצ'יק הזה שהוא היה ביותר מדי משחקי NBA ונתקל ביערות עבים וצפופים מתחת לסל של היריבה. נסה פשוט וחכם, חבוב, תופתע לפעמים עד כמה יותר קל זה יכול להיות.

בעיה נוספת ביחס אליו היא כמובן תג השכר שלו. במדינה בה לכל אחד חשוב ואיכפת כמה מרוויח השני, קרלוס ארויו לא יכול להסתובב כאחד האדם. מחשבים לו כמה שווה בדולרים כל אסיסט וכמה כל שלשה, ומוצאים שמדובר במחירים אסטרונומיים. זה יוצר קנאה, זה יוצר סלידה, זה יוצר חוסר הזדהות וגם הרבה מאוד ציפיות. לא פשוט להתמודד עם זה.

יש גם משהו בשפת הגוף שלו על המגרש, שלא מאפשר נכון לעכשיו להתחבר אליו באופן הדוק מבחינת האוהדים, אני מניח, על אף שהזמנים שבהם הייתי אוהד בעצמי רחוקים מאוד. יש לי תחושה, אגב, שאם הוא היה נפצע לחודש וחצי כמו שקרה עכשיו לג'וש צ'ילדרס מאולימפיאקוס - הקהל, התקשורת, ההנהלה ורוב מי שקרובים לקבוצה כבר היו מוציאים החוצה שדרים ומסרים שונים על נפילה, פאדיחה, בזבוז כסף, עונה שירדה לטמיון וכאלה.

בנוסף, הגישה המקצוענית הזו שהוא משדר, 'לפיה זה היה משחק ובפעם הבא ננסה להשתפר ולנצח', מקבילה לזו ששידרו כאן בעבר שועי עולם דוגמת וינקו ילובאץ או קווינסי לואיס. החבר'ה האלה שרדו פה עונה אחת, כזכור.

אבל אי-אפשר לשנות שחקנים. אני מנסה להיזכר בעצמי כשחקן צעיר: האם אי-פעם צעקתי על המגרש, דרבנתי בטירוף את החברים לקבוצה שלי, נפלתי על הרצפה, השתגעתי מתשוקה לניצחון?

לא. לא שזכור לי.

האם זה אומר שפחות איכפת לי מאחרים?

המממממ, בואו נדלג על זה. דוגמה לא טובה, יו נואו.

צחוק, נו, צחוק, די.

לסיכום, חבוב, העניין הוא כזה: נכון מה שאתה אומר על אותם אלה שלא היתה כלפיהם סבלנות דוגמת אודריך או סולומון, אבל בסופו של דבר יכריעו ארבעה דברים בעניין ארויו:

הראשון - עד כמה רבי פנחס הגרשוני באמת-באמת מעוניין בו לעונה הבאה, ועד כמה הוא מאמין שיוכל למצוא רכז טוב מארויו. סעיף בתוך סעיף הוא, איזה מין חוזה המשך יש לארויו במכבי, ומה הנזק הכלכלי של הקבוצה במידה שתרצה להשתחרר ממנו כבר בקיץ הקרוב.

השני – זכייה באליפות והגעה לטופ האירופי, מינימום פיינל פור.

השלישי – הרצון של השחקן עצמו להישאר, יען כי פה שותים את הדם לאנשים בקשית, יו נואו. תיאורטית, יכולה פתאום להגיע הצעה טובה מקבוצה אירופית לקנות את החוזה של ארויו כפי שהוא או אפילו בתשלום גדול מזה, ומכבי ת"א, שלא תהיה שלמה ב-100 אחוז עם המשך העסקתו, תקפוץ על המציאה.

כך או אחרת, אחרת או כך, הוא שחקן.

אבל לא כל שחקן יכול לשבת בול על כל משבצת בכל מקום.

אני כבר מחכה לראות אותו במשחקי החוץ נגד ריאל מדריד וברצלונה. אם הוא יוכל לעשות הבדל לטובת מכבי ת"א מול לאקוביץ', סאדה, ראול לופס, פפה סאנצ'ס וכאלה, יש אולי על מה לדבר. אם לא יצליח - כנראה שאין טעם להחזיק אותו כאן בעונה הבאה.

שלומות ונצורות בשלב זה.