נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רואים את הלבן בעיניים
סר ש. הרמלין מסביר לרן בורוכוב-פלאניניצ'וב מדוע נוביצקי אינו השחקן הלבן הכי טוב מאז לארי בירד. יו"ר הדירקטוריון מתערב ומפתיע עם הרעשה ארטילרית.
29/1/2009    
 

הנה עוד שאלה שהגיעה לפני יום או יומיים בדואר. למרות שכל דבר - ממגילה, דרך מכתב סטנדרטי ועד פתק - זוכים כאן למלוא הכבוד וההערכה, נעניק לשאלה זו הפעם טיפונת עודפת של תשומת לב, ריספקט ויחס, שכן מאחוריו ניצב לא אחר מאשר הקורא-כותב-מפרשן-מנבא-ונותן-כפיים-לבורא-עולם, בשר מבשרו של כדורסלע-האתר, רן בורוכוב-סוקולוב-רחמנינוב:

בשבוע האחרון שמעתי-קראתי בשלושה מקומות שונים על נוביצקי כי הוא השחקן הלבן הכי גדול מאז הציפור. בוא נניח שהכוונה למי שהגיע לליגה מאז פרש בירד ב-92' (אחרת סטוקטון בסביבה), גיב אור טייק שנה-שנתיים. האם זה נכון לדעתך? כולל אירופה? מה בדבר בודירוגה, למשל? ג'ינובילי? ובאיזה צבע ג'ייסון קיד בכלל?

תודות מראש,

רן

אכן שאלה מצוינת אתה שואל, כהרגלך, ולהלן תשובתי, מהקל אל הכבד: ראשית, כל הכבוד שכולם מסכימים שבירד היה הגדול ביותר מבין חיוורי הפנים (אגב, המונח "חיוורי פנים" לא כולל לצורך העניין את סטפון מארברי, כאשר הוא שומע את השם מייק ד'אנטוני). אתה יודע, בכל זאת הסתובבו בליגה כל מיני ג'רי ווסטים, בוב קוזים, ביל בראדלים ופיט מארביצ'ים למיניהם. כמו בירד לא היה, וממש לא בטוח שאי פעם יהיה.

בעניין ג'ייסון קיד, לא הייתי מהמצטיינים בבית הספר בשיעורי צביעה ומלאכת יד (גם לא בספרות, תנ"ך, מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה וכלכלת בית, אבל זה כבר באמת שלא ממין העניין), אולם נראה לי שיהיה מדויק למדי להגדיר את צבעו של האיש כבז'. אפשר להתקדם? אפשר להתקדם.

ולשאלתך המרכזית: נוביצקי הינו שחקן הלבן הגדול ביותר מאז בירד, הם אומרים? לא שאני יודע מי זה "הם", אבל לעניות דעתי הלא קובעת טועים "הם", אולי אפילו בגדול. חלילה לי מלהטיל דופי ביכולותיו המוכחות של החבר דירק. בכל זאת, עשר עונות כשחקן מרכזי ביותר, 22.6 נקודות, יותר משמונה וחצי ריבאונדים וקרוב לשלושה אסיסטים בכל ערב נתון הינם מספרים שלא הולכים ברגל ואף לא נוסעים בסתם פרייבט רגיל. ברם אולם, בלי להשקיע מאמץ רב מדי, אני יכול להעלות בדעתי כמה לבנים שעולים עליו, גם אם נתעלם לרגע מהקושי להשוות בין שחקנים שאינם משחקים באותה עמדה. הנה הם, בלי דירוג פנימי מחייב.

סטיב נאש: פעמיים רצוף ה-MVP של הליגה, ניד איי סיי מור? הפוינט גארד הטהור הטוב ביותר שראיתי. עולה על ג'ון סטוקטון, שאת מעלותיו באמת שאין צורך לפרט, אבל גם הוא משתווה ואולי עולה על נוביצקי. נכון שבשלבים מסוימים לאורך הקריירה יכול היה נוביצקי לתת פייט ראוי לנאש בתחרות "התסרוקת המגוחכת ביותר בחצי הכדור הצפוני", אבל חוץ מזה, ומבחינת הפרנצ'ייזיות שלו - נאש טוב וחשוב מנוביצקי. נקודה וסימן קריאה.

דראזן פטרוביץ': לא יעזור לאף אחד כלום, השחקן הגדול ביותר שנולד אי פעם באירופה. רק אלוהים יודע, תרתי משמע, לאן יכול היה להגיע לולא אותה תאונת דרכים נוראה לפני כמעט 16 שנה (16 שנה חלפו כבר? פששששש איך שהזמן רץ!). כבר אמרתי שאין לזלזל ביכולותיו של נוביצקי, אבל לפטרוביץ' הוא עדיין לא הגיע.

ארווידאס סאבוניס: ענק, ענק, ועוד פעם ענק. בכל המובנים. ב-NBA פגשו אותו רק בגיל 31, כאשר היה עדיין מופלא ונהדר, אולם כנראה שקצת אחרי השיא. ועדיין, בשקלול כולל של יכולותיו (ודאי וודאי שיחסית לגודלו), לרבות חוכמת המשחק ויכולת המסירה, עולה אף עולה על נוביצקי.

גם השמות האחרים שהזכרת - בודירוגה וג'ינובילי - יכולים לתת פייט ראוי לנוביצקי במאבק על התואר. בודירוגה אולי טיפה פחות, רק טיפה, ג'ינובילי בוודאי, וכמוהו עוד כמה. הנה, אם ניקח את השחקנים הבאים כאשר היו בשיאם (כולל כאלה ששיחקו בתקופת מעוף הציפור, כי מה הם אשמים שאין לנו יותר מדי לבנים מצטיינים באמת), הרי שכל אחד ואחד מהם לכל הפחות משתווה לנוביצקי, ולפעמים אף יותר מכך:

ג'ון סטוקטון, כמובן.

טום צ'יימברס, בוודאי בעונת 90-89 עת היה בלתי עציר לחלוטין.

מארק פרייס, הגרסה המוקדמת והקצת פחות משוכללת של נאש.

אנדריי קירילנקו, זאת אומרת בימים שהכל מחובר אצלו כמו שצריך, לרבות מה שבין האוזניים.

כריס מאלין.

דטלף שרמפף.

זו עמדתי וזו דעתי. יהיו מן הסתם אחרים שיתנגדו נמרצות, אבל אם כבר טרחת וגילגלת את הכדור לפתחי -
נוביצקי גדול, נוביצקי מעולה, נוביצקי שאקל, נוביצקי תותח, אולם היורש האחד והיחיד של הציפור? לא ממש. לפחות לא בבית ספרי. שינסה אצל יו"ר הדירקטוריון. לא בשישי-שבת.

דבר יו"ר הדירקטוריון: רוב תודות, סר ש., על שהפנית אלי את המיקרופון. בתגובה עצלה, קצרה ופנטזיסטית-משהו, ועוד בטרם נשמעו משק כנפיה של שבת המלכה, אומר כי עם מלוא הכבוד לכל שועי ה-NBA, השחקן הלבן מספר אחת הוא כמובן מי שהכי הזכיר את לארי בירד בגמלוניות שלו, אם כי בהרבה יותר קטן, ושמו בישראל ובעולם כולו ברד ליף.

שהרי בדיוק-בדיוק-בדיוק כמו במקרה של בירד, לא היה כמו ברד ליף עד עצם היום הזה. וכמו ליף עד עצם היום הזה - לא היה. ספק אם יהיה. הבה נרננה!

נעריצו על כך.



shaharhermelin@gmail.com

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 24/11/2024
 
  נרימה כוסית לחיי 
לדל איקלס
 
  נרימה כוסית לזכר 
פרדי מרקיורי
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up