מיליצ'ביץ' מפלח

מירקו מיליצ'ביץ', ששיחק תקופה קצרה בהפועל ירושלים אי-שם בתחילת עונת 1992/93, הוא היום סוכן שחקנים בטורקיה. האיש בזבז לא מעט מכספו במשחקי קזינו שונים ונודע כשטותניק גדול במיוחד בצעירותו. הוא נהג לגנוב ציוד ספורט משחקנים בנבחרות אחרות. כך, למשל, הופיע יום אחד כשהוא לבוש בגופיה של רנאטו וילאלטה האיטלקי ומשוויץ בפני חבריו. התברר, שנבחרת הנוער האיטלקית השתכנה קומה אחת מתחת לזו בה שהו היוגוסלבים ומיליצ'ביץ', שנהג לסחוב עימו חכה מתקפלת לכל מקום, שלשל אותה ממרפסת חדרו, דג את הגופייה שהתייבשה על החבל ומשך אותה כלפי מעלה. מי שבדק היטב את ארונו גילה גם גרביים, נעליים ומכנסיים, שהשתייכו בעבר לשחקנים מקבוצות ונבחרות זרות.

דובראש מבטל

התחנה הראשונה של ראדנקו דובראש בישראל היתה הפועל תל-אביב. דובראש גדל בארצות הברית, הקנה לעצמו מנטאליות אמריקאית וגם התאהב בבחורה מקומית. בקדנציה השנייה שלו בישראל, הפעם עם הפועל ירושלים, הוא כבר חילק הזמנות לחתונה עם חברתו האמריקאית. זמן קצר בלבד לפני החתונה ביטל הכל לאחר שאיבד קשר עם אחיו בבניה לוקה, בוסניה, ונתקף מרה שחורה.

מרקוביץ' מקנא

הסיבה ליחסים המתוחים בין דובראש לננאד מרקוביץ', ששיחקו תקופה קצרה יחד בהפועל תל-אביב עד שדובראש שוחרר, נעוצה במשקעים עוד מהיותם שחקני נוער. מרקוביץ' החל לשחק בבוסנה סראייבו, ודובראש בבניה לוקה. המאמן סווטיסלב פשיץ' היה מאוהב בדובראש, האמין מאוד בפוטנציאל שלו, וכשקיבל אחריות על מחלקת הנוער של סראייבו ביצע החלפה: מרקוביץ' נשלח לבניה לוקה, ודובראש הובא במקומו לבוסנה סראייבו. מרגע הזה והלאה הפכו השניים ליריבים. לא פלא שדברים לא הסתדרו ביניהם בהפועל תל-אביב.

אוסטואיץ' נהנה

מאקסו אוסטואיץ', שאימן בארץ את הפועל חיפה/נשר ועירוני רמת-גן, נהנה עד היום מכבוד ויקר כשהוא מתהלך ברחובות סרייבו, ומסיבה פשוטה: אביו היה בעבר ראש העיר. מאקסו זכה במדליית זהב כעוזר מאמן נבחרת הקאדטים באליפות אירופה ביוון, עם שחקנים כמו סשה דנילוביץ' ואריאן קומאזץ.

אבדיה נחנק

בזמן מלחמת המפרץ, כשניתנה ההוראה, התקשר מנהל רמת השרון שמוליק שוחטמן ז"ל לזרים זופר אבדיה וסטנלי איסטרלינג והורה להם לחבוש מיד מסיכות. לרוע המזל, הוא שכח להתקשר ולעדכן אותם כשהגיעה ההנחיה להסיר את המסכות. השניים ישבו יחד מאחת בלילה ועד שש בבוקר כשהמסכות על פניהם, עד שהצליחו לאתר טלפונית את שוחטמן שהואיל סוף-סוף לענות לצלצול. איסטרלינג נשבע שזהו, הוא עוזב. על פניו של אבדיה ניתן לראות את סימני הגומי עד היום. אבדיה, אגב, מחזיק באחד משיאי הנקודות הבולטים בארץ: 78 נקודות במדי רמת השרון נגד מכבי טבריה בלאומית ב'.

ומתבגר בנחת

אבדיה היה היוגוסלבי השני שנחת בארץ והיחיד שנשאר בישראל עד היום. הוא הגיע לכאן באמצעות עורך-הדין וסוכן השחקנים שמעון דגן, אחיו של דוד, השופט הבינלאומי לשעבר. אבדיה שיחק חמש עונות ברמת השרון, חלקן בליגה השנייה, והמשיך להפועל תל-אביב, מכבי ראשון לציון, מכבי קרית-מוצקין, אליצור בת-ים, אליצור חולון, בית"ר בנימינה וחי עד היום בישראל. אשתו לשעבר, זוריצה, היא זוגתו הנוכחית של ראדיסב צ'ורצ'יץ', וזופר נישא בשנית לישראלית.

אראפוביץ' מקצין

פראניו אראפוביץ', הסנטר הקרואטי ששיחק בהפועל ירושלים, נחשב לשונא סרבים גדול. הוא ניסה לעסוק בפוליטיקה ולהשתחל לפרלמנט הקרואטי באמצעות השתלבות במפלגה קיצונית, ללא הצלחה. אראפוביץ' היה גם בין התומכים ברעיון, שלא לעלות לטקס הענקת המדליות באליפות אירופה 1995 ביוון לצד נבחרת סרביה, שזכתה בזהב. קרואטיה עמדה בהחלטתה וסירבה לקבל את מדליות הארד.

וראנקוביץ' רועה ונראה

סטויאן וראנקוביץ' (2.17), שזכה בגביע האלופות עם פנתינאייקוס ב-1996 ושיחק מספר עונות ב-NBA, התגלה לראשונה לאנשי כדורסל בשדה רחב באזור כפרי בקרואטיה, כשהוא רועה עדר כבשים ובידו מקל. כמו בסרטים.

בילאלוביץ' שורף וגונב

דינו בילאלוביץ', מכוכבי נבחרת בוסניה וגם זר בהפועל נהריה בתחילת שנות התשעים, נפטר לאחר התקף לב ב-2004. בצעירותו השתווה למיליצ'ביץ' בכמות השטויות שביצע, ויש אומרים שאף עלה עליו. כשלמד בבית הספר יסודי התגנב לקראת סוף העונה לחדר המנהל, בו נמצאו תעודות התלמידים, ושרף את כולן כיוון שהיו לו ציונים לא טובים.

ועם זאת, המאמן בוגדאן טאנייביץ' עדיין אהב אותו, ובכל זאת אימץ אותו אל ליבו ועשה כל מה שצריך כדי שהילד יהפוך מתישהו לשחקן ולאדם. באחד המקרים גנב בילאלוביץ' עוגה מבית קפה והחל לברוח. בעל המקום רדף אחריו ודינו רץ בכל כוחו לאולם הכדורסל. הוא נכנס מבעד לדלת בסערה ובעל בית הקפה אחריו. כשראה את טאנייביץ' עומד על המשטח טס דינו לכיוונו, התחבא מאחוריו והתגונן. המאמן שאל את הרודף הזועם מה קרה, וכשהתעדכן בסיפור הסתובב והנחית על בילאלוביץ' את הסטירה הכואבת ביותר שידע מימיו.

פטרוביץ' מאיים

עד 1988 לא יכול היה כדורסלן לעזוב את הליגה ביוגוסלביה לטובת ליגה אחרת, אלא אם מלאו לו 28. השינוי הגיע כשדראז'ן פטרוביץ' רצה לעבור לריאל מדריד ואיים לעזוב את הנבחרת היוגוסלבית ולא להופיע בה יותר. בעקבות המקרה הוחלט לאפשר לו ללכת, ולהוריד את גיל המינימום ל-24. קודם לכן נאלצו כל הגדולים להמתין לגיל 28 לפחות, כדי לזכות בכסף גדול נכון לאותו זמן. דראגן קיצ'אנוביץ' יצא לפזארו תמורת 100 אלף דולר. דראז'ן דליפאגיץ' יצא לשחק עם ריאל מדריד בגביע אירופה תמורת 50 אלף דולר. ראטקו ראדובנוביץ' עזב לאיטליה כדי להרוויח שם 60 אלף דולר. כל מי שיצא מהמדינה כדי לשחק במקום אחר חויב לשלם עמלת יציאה להתאחדות היוגוסלבית, וככל שעזב בגיל מאוחר יותר כך היה התשלום קטן יותר.

וגם ילובאץ

מאמן מכבי תל-אביב בעונת 1997/98 היה שחקן יוצא מהכלל, וגם חזק באופן בלתי שגרתי. הוא היה ידוע במשחק הפיזי ואגרסיבי שלו מתחת לסלים, במיוחד בצד ההגנתי. על פי מספר עדויות לאורך הקריירה של וינקו ילובאץ כשחקן פעיל, הוא נהג לעמוד בצבע ולאיים על גארדים צעירים בנוסח: "חבל עליך, אתה בחור צעיר, אני ממליץ לך מאוד לא להיכנס לצבע כי זה לא יהיה נעים." בינתיים פרש האיש מאימון, והוא מייצר יין ביקב שנמצא באיסטריה, ליד העיר פולה בקרואטיה.

ואם כבר ילובאץ ומכבי ת"א אז תסלחו לי, אני חייב לצאת להודעת חסות. כאילו, צ'ורה? יוגוסלבים, עצבים, תחמונים, כעסים, פיוזים קצרים. פשוט יהיה לא הוגן ולא נכון להתעלם מאחד האבטיפוסים הקלאסיים לדמותם של היוגוסלבים, בטח הסרבים, מבין אלה שהיו כאן. ראיתם? צילמתם אל תוך הזיכרון? אז הלאה, ממשיכים.

סלאבניץ' מתחשב

אליפות העולם במאנילה, הפיליפינים, 1982. איטליה מובילה על יוגוסלביה ב-19 נקודות הפרש. פרופסור אצא ניקוליץ' מנוחתו עדן, המאמן הגדול של יוגוסלביה ששימש בהמשך כמורה דרך ויועץ לכל בכירי המאמנים היוגוסלבים, נואם בחדר ההלבשה במחצית ומחלק הנחיות. כשסיים, אומר לו הרכז זוראן סלאבניץ': "פרופסור, סיימת?". והמאמן עונה בחיוב. "אז עכשיו צא בבקשה. אנחנו, השחקנים, רוצים להתארגן יחד ולחשוב מה לעשות במחצית השנייה," עונה לו סלאבניץ' בנימוס מכסימלי.

דליבאשיץ' מעשן

מספרים על מירזה דליבאשיץ', עוד אחד שמסר בינתיים את נשמתו לבורא, שהיה רץ במחנות האימונים של טרום העונה בהרים סביב לסרייבו כשסיגריה בפיו. האיש שתה ועישן בכל הזדמנות, וכשהגיע למגרש עלה, הניח את שלושים הנקודות שלו בתוך החישוק והלך הלאה, אל הסיגריה הבאה.

פטרוביץ' בחידת היגיון

סתם, שתדעו: אביו של דראז'ן פטרוביץ' הקרואטי, ואמו של דיאן בודירוגה הסרבי הם בני דודים. איך זה? מסתבר שאביו של פטרוביץ', יולה, הוא סרבי.

ראדובנוביץ' מתגלח

כזה עוד לא שמעתם: ראטקו ראדובנוביץ', סנטר גדול אי-אז בימים, החליט ללכת על מעשה קונדס. בחדר ההלבשה הוא ניצל רגע פנוי והשתין לתוך בקבוק האפטר-שייב של ניחאד איזיץ', כיום עוזר מאמן נבחרת טורקיה, והאיש, מה לעשות, התיז על עצמו בכיף לאחר הגילוח. לא נעים.

גרבוביץ' נוקם

סיפור שפורסם ביוגוסלביה בשעתו ומעורב בו גוראן גרבוביץ', כוכב גדול בפרטיזן בלגרד בשנות השמונים שהגיח לרגע בהפועל תל-אביב ונופה לאחר שהתברר כי הוא פצוע. גרבוביץ', טוזה זורקיץ' ומילנקו סאבוביץ' היו עצבניים ביותר אחרי הפסד של פרטיזן לריאל בספרד. כשחזרו לבית המלון החליטו לנקום ולהוציא כעס, רוקנו את קיבתם המלאה, עטפו את התוצר במגבת והניחו בתוך המיני-בר באחד החדרים. הקבוצה עזבה את ספרד, אבל אחת המנקות בבית המלון גילתה את העניין בסופו של דבר, הודיעה להנהלת בית המלון, שהעבירה תלונה להתאחדות הספרדית. זו פנתה להתאחדות ביוגוסלביה והעסק הודלף לתקשורת איכשהו ועשה רעש גדול גם בעיתונות.

בודירוגה ננזף

דיאן בודירוגה בן 19 ומגיע לארץ עם טרייסט לטורניר תל-אביב. בלילה שלפני המשחק הראשון מסתובבים מחוץ למלון דן פנורמה בודירוגה ועוד שניים-שלושה שחקנים צעירים עם משקפי שמש שחורים. טאנייביץ', מאמן טרייסטה, לא מת על הקטע והחל לנזוף בשחקנים בנוכחות העומד בראש חברת סטפאנל המאמצת: "מי אתה חושב שאתה? ילד קטן, תתבייש. עופו מפה כולכם." גם היום, כמעט חמש עשרה שנים אחרי האירוע, בודירוגה לא שכח מי האיש שנתן לו הזדמנות לשחק כזר בקבוצה איטלקית בגיל 19, ושומר על קשר חם וקבוע עם טאנייביץ'.

ראדו-מה-שמו מתחכם

ואם חשבתם שרק מיליצ'ביץ' ובילאלוביץ' תחמנים, קחו את זה: פעם שיחק ברבוטניצקי אחד, ראדוסבלייביץ'. בחור גבוה, משופם וגם שחקן חשוב מאוד במערך הקבוצתי. באחד ממשחקי הבית בליגה היוגוסלבית גרר אחריו ראדו מה-שמו ארבע עבירות כבר בתום המחצית הראשונה. מה עשו חכמי העיר? בהפסקה, בחדר ההלבשה, גילח האיש את שפמו, החליף גופיות עם אחד משחקני הספסל שלא שיחקו כלל ומשך עד לסיום המשחק שהסתיים בניצחון, כי ככה מסתיימות אגדות, מבלי שהשופטים השגיחו בזיוף.

הוקיץ' מבלה

יסמין הוקיץ' ששיחק בהפועל תל-אביב העניק במהלך העונה ראיון לעיתון בבוסניה. "בסדר גמור כאן, אני יוצא ומבלה ואין לי שום חשש," סיפר בראיון. הכל היה טוב ויפה, אלמלא הגישו מספר ימים קודם לכן עובדי השגרירות הבוסנית בישראל בקשה לתוספת סיכון במשכורת. דפק להם את התוספת, הוקיץ'.

מאלקוביץ' מסתדר

והנה סיפור על חשיבותו של המזל בחייו של בן האנוש הקטנטן. בוז'ה מאלקוביץ', מאמן שהפך לאגדה כשלקח שלוש אליפויות אירופה רצופות עם ספליט והמשיך הלאה למספר תארים יבשתיים נוספים, שימש כעוזר מאמן בכוכב האדום בלגרד. אחרי שמונה עונות בתפקיד, עזב המאמן הראשי ראנקו זרוויצ'ה, אבל לא היתה כל כוונה למנות את מאלקוביץ' תחתיו.

הכוכב האדום בחרה במאמן אחר ואף קבוצה לא רצתה את מאלקוביץ', שנאלץ לרדת עד לליגה השלישית, לחתום בקבוצת דרינה זבורניק ולהשלים הכנסה בעבודה שארגנו עבורו במפעל המקומי. אחרי זמן קצר עזב פתאום זוראן סלאבניץ' את תפקידו כמאמן ספליט וראנקו זרוויצ'ה, מאמן בעל שם ורקורד מכובד, המליץ למועדון על עוזרו לשעבר. ומכאן הכל היסטוריה, כידוע.

אוברדוביץ' דורס

הלאה, עוד אחד. ז'ליקו אוברדוביץ', אחד שאין צורך להציג, ישב שנה שלמה בכלא ביוגוסלביה. זה קרה לאחר שדרס אדם למוות בתאונת דרכים. אז עוד היה שחקן בפרטיזן בלגרד, והקבוצה החזקה בעלת הקשרים הצליחה לסייע לו ולהקל בעונשו. אוברדוביץ', אגב, היה רכז שכדרר ביד ימין בלבד ולא הכיר בקיומה של ידו השמאלית בזמן משחק. לאחר ששוחרר מהכלא שב לכדורסל, ובכל פעם שיצא לפרטיזן לשחק נגד קבוצתו של המאמן ולאדה ג'ורוביץ', פרובוקטור גדול וידוע, היה המאמן מתגרה באוברדוביץ', פושט ידיו קדימה, מניח אחת על השנייה ויוצר איקס באזור פרקי כף היד, כמו אסיר שידיו קשורות.