כבוד הנשיא,
מיהו אותו שחקן חיזוק ששיחק ביותר קבוצות בארץ מכל אחד אחר? נוריס קולמן? נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שזהו הסרג'נט נו נו נו נו נו נו, נוריס קולמן.
שיחק בשבע קבוצות שונות:
רמת השרון, הפועל ירושלים, מכבי ת"א, גבעת שמואל, בני הרצליה, מכבי רמת גן והפועל ת"א. ישנו גם קני "המכשף" וויליאמס שבנימינה מהווה עבורו תחנה שישית בארץ אחרי ירושלים, גבעת שמואל, בני הרצליה, רמת גן והפועל ת"א. מעריך אני שנוריס אינו במקום הראשון ולכן מציב שאלה חשובה זאת בפניך.
גילעד
וישנו גם קורי קאר עם מכבי רעננה, רמת השרון, גליל עליון, אשקלון, נהריה וגבעת שמואל בשתי קדנציות שונות ובסך הכל שש תחנות בליגת קזינו. אצל סרג'נט קולמן אחת התחנות שהזכרת, הפועל ת"א, היתה בליגה השנייה, אבל נדמה לי, על אף שגם אני באופן תמוה אינני אביב לביא, שהסרג'נט מוביל את רשימת הזרים במספר התחנות הישראליות שלו.
שלום רב,
במהדורת שאלותשובות האחרונה שלח איתי קליפ על ז'ליקו אוברדוביץ'. השם שלו מאוית שם אומפרנטוביץ'. מוזר? לא נכחיש זאת. אבל, בעצם, למה מאוית כך ומבוטא אחרת?
גלעד
יוונים, נו, למה ציפית. יוונים נקבצו עליו וככה הם כותבים. עבור אותיות מסוימות כמו ב או ד או ץ' או ג' יש להם שילוב שתי אותיות, למשל. פשוט צריך ללמוד את האלף-בית שלהם. וזה עוד כלום לעומת הליטאים, ש"מאזרחים" אוטומטית את השמות של השחקנים הזרים. טאנוקה בירד, למשל, הוא טאנוקאס בירדאס. והם לא היחידים שמתנהגים כאילו המציאו את העולם מחדש.
שלומות,
דנילוביץ' בבאר שבע! רוביק דנילוביץ', אחיו של פרדראג דנילוביץ' האגדי וראש העיר בזמנו הפנוי.
הנה זה כאן.
יש גם דימיון חיצוני בתמונה הזו. וכמובן, דנילוביץ' לא נכנס לפאניקה. איך ייכנס, איך, אם הוא אח של פרדראג קר הרוח.
אודי
נאה דנילוביץ'. נאה היה מאז ומעולם. ותודה גם לך על שאר הרוח.
שלום,
פרט מעניין ששמתי לב אליו. המועמדים הסופיים בחביב נולד 1 נתנו עונה גדולה אחר-כך. טריי סימונס, לאו דווקא בעונה אישית מדהימה, אבל אליפות עם חולון וחוזה עם מכבי. טרנס מוריס נתן עונה מדהימה אישית (אם כי קבוצתית לא זכה באף תואר) ועזב לכסף הגדול ברוסיה.
גורל מועמדי חביב נולד 2 הוא הפוך בינתיים. פי ג'יי טאקר פתח עם מספרים מצוינים, אבל נפצע. מאליק דיקסון למרות מספרים לא רעים, לא הסתדר עם הקהל בקרואטיה (אבל אולי זה בכלל קשור לקללת הזרים של חולון מהשנה שעברה - אפילו אריק קמבל נפצע לאחרונה בצרפת והוחלף).
סטיב ברט ג'וניור אמנם עדיין מלך הסלים, אבל הוא כל כך מבלגן את המשחק עד שאפילו לעדי אזולאי נמאס ממנו והוא הוציא אותו מהחמישייה. וכמובן הצופה ג'ייסון וויליאמס, שיש לי הרגשה שבנהריה עוד יחזור לעצמו (בתקווה שייקח לו חודש להיכנס לכושר).
אלון
חתך מעניין ביצעת כאן. והרי ידוע שלחביב נולד השפעה מאגית על שוק השחקנים. סתם הגיע מוריס לצסק"א? סתם ככה הגיעו טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס למכבי ת"א? וחכה-חכה עם סטיב ברט ג'וניור, עוד תמצא אותו פתאום באיזו טרוויזו-שלנו בטעות.
לנשיא הנכבד שלום רב,
ראשית, יש לי שתי הערות קטנות לגבי משחקה של מכבי ביום חמישי מול אלבה ברלין:
1. האם שמת לב לכך שלאחר שהאדון הנכבד ע. כספי הטביע לסל ממסירת שני שליש של ארויו, הוא תפס והציג את חולצתו הצהובה לראווה, כפי שעשה ארויו בעצמו בניצחון הגדול של נבחרתו על נבחרת החלומות באולימפיאדת אתונה?
2. בסיום המשחק התראיין די בראון, ולאור ההתייחסות על עצמו בגוף שלישי ועוד דוגמאות מסוג זה, ניתן להבחין באהבתו העצמית הגדולה. לאחר הראיון מצאתי באינטרנט קטע קצר עליו בו לדעתי יש סיכוי שהוא זה ששר, במסגרת היותו זמר ראפ, ומהלל את עצמו עד אין קץ. להלן הקטע.
בנוסף, יש לי שאלה אשר מציקה לי מזה זמן רב, ולא מצאתי לה שום פיתרון מעמיק בכל מקום שחיפשתי, למרות שזהו נושא שדורש לדעתי דיון נרחב.
מה הסיפור בין צביקה לפיני? אני יודע שזה ריב עתיק יומין, כנראה בעקבות הערה שפיני העיר על צביקה בטלוויזיה עקב אי שיתופו של עדי גורדון בנבחרת, אבל לא יודע זאת בוודאות. כל הסיפור של המחנות בין שני המאמנים גם אינו ברור, כי נראה לדוגמה שדייויד בלאט יותר ברוגז בשנים האחרונות עם פיני מאשר עם צביקה, וניתן להבחין בעוד מקרים של תחלופה בין המחנות כמו כסאות מוזיקליים.
בנוסף, מדוע אדם אשר מכיר את שניהם ועובד עמם המון שנים, כמו מר שמעון מזרחי, או אדם שתמיד נראה כחברם הקרוב שמסתחבק איתם, כמו מוני פנאן, לא עושים לסיפור הזה "סולחה" וסוף?
תודה רבה,
שי
ריישית כל, שמתי לב לקטע של כספי שהיה דומה לקטע של ארויו עם הגופייה של פורטו-ריקו. חדי עין הננו, מצד אחד, והראש מלא בפרטים מיותרים מצד שני. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שארויו הרביץ את הפוזה הזו אחרי שניצח את ארצות הברית או משהו, וכספי כולה הרביץ דאנק על אלבה ברלין, כן?
ולגבי די בראון, סוף-סוף דריק שארפ מצא מישהו לזמר איתו בחדר ההלבשה אחרי ניצחונות. והנה, כמו שראיתי קודם, גם הוא מציג/מראה את הגופייה כמו כספי וארויו.
בעניין מאמננו הלאומי ורבי פנחס הגרשוני אני יכול להמליץ לך על כתבה ארוכה, נהדרת ומפורטת במיוחד שהכין רון עמיקם ממעריב אי-אז בימים, ובה מתוארים כל הפרטים הקטנים שאתה מחפש. גש לבית אריאלה בת"א, חפש את הכרך הרלוונטי מחודשים פברואר או מרץ 96', ותהנה מכתבה תחת הכותרת "שני חברים הלכו בדרך", שתגרום לך להיות מרותק.
ולגבי המפייסים פנאן ומזרחי – אני מניח שניסו או חשבו על זה, אבל כנראה שאחד הצדדים לא הסכים בשום פנים ואופן. יכול היה להיות מעניין אם בולגריה וישראל היו משובצות זו מול זו באליפות אירופה בקרובה בפולין, ואז זו היתה הזדמנות טובה להפגיש בין שניהם איכשהו ללחיצת יד ולסיים את הסיפור. אם נחיה גם נראה איך ייגמר כל הסלט הזה.
ערן שלום,
ראשית עלי לציין שאני מרבה לשוטט באתרך וחביב הינו, בלי כל ספק, אם כי זו פנייתי הראשונה.
שנית, רציתי לעורר פה נקודה מעניינת והיא ההגנה של מכבי ת"א. מאז בואו של הגרשוני הנתון הסטטיסטי שהשתנה הוא דווקא מספר הנקודות שהקבוצה סופגת (ואני מדגיש סטטיסטי, כי הכדורסל נראה כאילו נלקח ממדריך אחר לגמרי).
מבדיקה שערכתי (בלתי מקצועית בעליל, אודה ואף אבוש) נראה שמאז בואו, כאמור, למעט המשחקים נגד מלאגה ואולימפיאקוס, וגם על זה יש לתת את הדעת, הגנת מכבי סופגת עד 70 פלוס נקודות למשחק ואף פחות. אם ימשיכו כך אפשר יהיה להיזכר באותה הגנה מופלאה שהציגו המכבים בביקורו הראשון של הגרשוני יחד עם מאמננו הגולה, אז הגיעו לגמר מול הכותש (אינני זוכר את השנה, אבוש בשנית).
באותה עונה הוצגה, לדעתי, ההגנה היפה ביותר באירופה מעולם, אם אפשר להתבטא כך ביחס להגנה. אם אכן כך יהיה (סוגריים שלישיים, מוגזם, מעניין גם לאור הקיטלוג של אפי כמאמן הגנה ופיני התקפה) זו תהיה עונה נאה אף יותר מרפאל, אם יורשה לי.
ישראל
שלומות ישראל,
וולקאם בעקבות הופעתך הראשונה במהדורת שאלותשובות. שמח לדעת שיש נתינים שקטים וסמויים, שבשלב מסוים אינם מתאפקים עוד וקופצים לפרגן ליו"ר הדירקטוריון על המוצר שבאחריותו, ועל הדרך מפנקים אותנו במייל נאה.
לעצם העניין (וכוורת היו אומרים על זה: לא, זה עצם של הכלב): מכבי ת"א מוצאת את עצמה בכל יום שעובר עוד קצת ועוד קצת. כשקבוצה מגלה את הזהות האמיתית שלה, החשק להיות יחד ולשחק יחד הולך וגובר. זה בא לידי ביטוי גם בהגנה, כשאנשים רוצים לתת יותר מאשר קודם למען הקבוצה. עם הניצחונות המוטיבציה הולכת וגוברת. אלה עניינים מנטאליים בעיקרם, שלא בהכרח קשורים לסוגי ההגנות. מעבר לזה, הגנה היא עניין של תיאום וזמן שחולף. הגרשוני כאן כבר שלושה חודשים ואחרי חילופי ושחרורי שחקנים המערכת מתייצבת וממריאה – גם הגנתית.
שחקנים מסוימים קיבלו יותר ביטחון מאשר היה להם קודם, דוגמת מרכוס בראון, עומרי כספי או ליאור אליהו, שהפכו לשחקני חמישייה דומיננטיים מאוד שמעורבים במשחק באופן יזום ולא רק אקראי. כל דבר כזה תורם ליכולת הקבוצתית בהגנה. וזה עוד לפני שנכנסתי מקצועית לסוגי ההגנות של מכבי ת"א (ולמשחק הערב נגד ברצלונה, בתקווה שלא יקלקל את התזה ששפכתי כאן).
ולגבי העונה הרחוקה ההיא שדיברת עליה (1999/00) – היה שם אז שחקן כמו מארק בריסקר שהפך מסקורר לשומר טוב מאוד (מקרה קלאסי לדברים שדיברתי עליהם קודם), וגם את אריאל מקדונלד ודאלאס קומג'יס שעשו עבודה הגנתית מצוינת. וכמובן, היונה ההנפלדית ירום הודו, מבכירי שחקני ההגנה שהיו לנו אי-פעם ואליל נערץ לכל דבר ועניין.
שלום,
השמחה של ליאור אליהו אחרי השלשה מול גלבוע/גליל/עפולה היא כמו אותו אחד, שכשהילדה היפה של הכיתה נתקלה בו בטעות הוא רץ לספר לכולם שהיא דיברה איתו.
אבי קובלסקי - אהוד בנאי. עופר ברקוביץ' - בני היל. הופרדו בלידתם!
בברכה,
משה
נו, משה, לא רק שלא נכחיש זאת - זה אפילו נאה.
היי ערן,
התחלתי לעקוב רק לאחרונה אחרי האתר - תענוג.
צפה ועלתה אצלי התחושה כי בכדורסל האירופי אין קשר חיובי ישיר בין גודל היתרון בסיום הרבע הראשון לבין הניצחון, וכי יש יתרון בהפרש ביניים.
אתה יודע האם הדברים נבדקו, ואם לא, כיצד אפשר להשיג נתוני משחקי יורוליג שאפשר לבדוק את הדברים באמצעותם.
בתודה,
דן
אכן תענוג (אומרים האומרים), אם כי בחו"כ שהגעת רק עכשיו והרי כדורסלע-האתר באוויר מאז מאי 2006.
ולשאלתך - לא, לא ידוע לי. חוץ מלעקוב משחק אחר משחק באמצעות אתר האינטרנט של היורוליג, לראות מה היו התוצאות ברבע הראשון ומה תוצאת הסיום, אני לא מכיר פיתרון אחר. לגבי תוצאות והפרשי ביניים במשחק, אם תקרא את הטקסטים הנלווים ומוגדרים כדו"ח משחק שיש באתר, תוכל למצוא תמיד תוצאות ביניים על פי דקות משחק. סביר שזה עשוי לעזור לך.
אני לא יודע אם יש מישהו שיושב על כל משחקי היורוליג ובודק דברים כאלה. סביר להניח שכל קבוצה מעסיקה צוות סטטיסטי משלה, שמפרק לאורך ולרוחב ברמת הירידה לפרטים קטנטנים את כל נתוני הקבוצה שלהם בלבד.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.