לימונד למכבי. ברור, צפוי ורק עניין של זמן עוד מהסיבוב הקודם בנהריה. אבל עכשיו נזכרתם? והוא? הרי היה יכול לבוא בתחילת העונה כבר, כשיותם הלפרין עבר דירה. גם אז הם רצו. מה השתנה פתאום? תפסנו אומץ לאור חולשת הארויו? מחסור בכיס? החברות שנוצרה עם אהרל'ה מגי?

לא ברור לי.

אודה לנשיא אם יבהיר זאת מזוויתו האישית.

רן בורוכוב-אוחיונוב

שלומות לחבר רן סוקולוב-לימונדוב,

שאלה נאה הינה. וגם אקטואלית למדי. ריישית כל, יש לי בעיה קטנה עם סעיף קטנטן בכתב החידה שהגשת לנשיאות. האומנם "גם אז הם רצו?", כלומר, מכבי ת"א?

אני שואל לא כי אני חושב שאתה טועה, אלא פשוט כי אני לא זוכר. האם בתחילת העונה מכבי ת"א באמת רצתה את לימונד והוא לא הגיע אליה, או שבסך הכל מישהו מרח איזו כותרת קיץ אקראית, אחת מני שבע מאות וארבעים ושבע, שבהן נטען שלימונד מועמד להצטרף לקבוצה?

להערכתי, ב-99% מהמקרים, שחקן ישראלי שמכבי ת"א ב-א-מ-ת רוצה אותו מגיע אליה כאשר הוא מקבל קריאה מאנשיה.

שיינית כל, מה באמת השתנה – שאלה מעניינת היא זו, אף שספק אם אוכל לחדש כאן. אני חושב שזה בדיוק מסוג השאלות האמריקאיות האלה שכל התשובות שמוצעות לה נכונות.

השמעונים וגם מאמנם הגרשוני הבינו שבורשטיין בדעיכה. עיכלו שהלפרין נותן עונה די יציבה באולימפיאקוס ולא יחזור בקרוב. ראו, במקביל, שהקבוצה צולעת ושזה לא זה. קלטו שצריך גארד ישראלי מוביל לעונות הקרובות. הביטו בשוק ושאלו את עצמם מי הכי טוב.

ולקחו.

תכל'ס, אתה מסתכל על ליגת קזינו, סופר ובוחן ישראלים, ולא ממש מוצא שחקנים יוצאי דופן בעמדות הגארד. גם אם מישהו בונה על גל מקל, נניח, אז הוא אמור לבוא במקום דרור חג'ג' וספק אם מישהו יתן לו להיות רכז שני בעונה הקרובה.

לימונד הוא הכי קרוב לשחקן שמכבי מחפשים בדמות הגארד הישראלי כרגע. מנוסה, משופשף, עם ניסיון בינלאומי, שחקן נבחרת, עם עבר בנבחרות. אבל אני חושב שגור שלף, כשהגיע מגליל עליון, היה טוב ממנו. תומר שטיינהאור, כשהגיע ממי-זוכר איפה (חולון?), היה טוב ממנו. שלא לדבר על שועי עולם כמו קטשפר והיונה ההנפלדית.

נכון להיום הוא יותר שרון ששון, או יואב ספר, או ליאור ליובין (ולפחות לגבי שני האחרונים אפשר בהחלט להתווכח ולטעון שגם הם היו טובים יותר מלימונד נכון לנקודת זמן הגעתם למכבי ת"א).

רביב הוא שחקן ליגה טוב שיכול להתעלות, יכול להרביץ תורה, אבל הפיתרון לשאלת עתידו כשחקן בולט במכבי לגמרי לא ברורה. אתה יודע מה, כשאני רואה אותו עכשיו בצילום, עם הרגליים האלה והגוף הזה, אני נזכר פתאום בליאור RDT שהיה שועה עולם בפני עצמו, אבל בקבוצות ליגה אחרות ולא במכבי ת"א. מי יודע לאן זה יתגלגל.

מהצד של לימונד – וזה חרוז, יו נואו – דברים ברורים מאוד. הוא חזר מלה מאן תחת סימן שאלה מסוים של הסובבים אותו. כאילו, בן אדם, יצאת לאירופה, עשית עונה סבירה, אמנם הקבוצה לא עשתה שום דבר מיוחד, אבל נחשפת, ראו אותך, יכולת להשיג בקלות חוזה לא רע בקבוצת מרכז טבלה לפחות בליגה בכירה יחסית. למה חזרת?

לדעתי, אם מכבי היתה בתמונה בשלב ההוא, בקיץ, כשרביב חזר מצרפת, לימונד היה אצלה. כנראה שהיא לא היתה. לדעתי היא ממש לא היתה. כבר אז הזכרנו כאן באחד האייטמונים - לך תזכור איפה – שמוזר מאוד מה שקורה בעמדה מספר 2 של מכבי ת"א, ואיך יכול להיות שלא הביאו ישראלי לעמדה הזו אחרי שהלפרין עזב לאולימפיאקוס. פטרנו את העניין בכך שראש שבט האפרים מתכוון לסמוך כנראה על טל בורשטיין ו/או טריי סימונס. משחקי ההכנה הוכיחו שבורשטיין עומד לקבל הרבה דקות משחק. הנחנו שזה העניין וירדנו מהנושא עד שהתברר די מהר שהעסק לא דופק ונחת כאן מרכוס בראון.

ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שדווקא רביב שב לכאן יותר שלם ממה שאפשר היה לחשוב. אם יורשה לי, אני חושב שלימונד חזר כי לא בא לו על זה. אניח בזהירות, כי אינו מהאנשים שחושבים לעשות קריירה רבת שנים באירופה כמו אפיק ניסים. איש משפחה הינו. איש קרוב לשורשים, לחברים. יותר ויותר שמענו אותו העונה בראיונות אחרי משחקים מודה לאל הטוב שבשמיים. דברים כאלה קל ונוח יותר לעשות מכאן מאשר משם.

החזרה לנהריה אחרי שעזב אותה לטובת צרפת היתה מוזרה משהו, לא נכחיש זאת. אבל אם הסכומים נכונים והוא קיבל בנהריה 170 אלף דולר לעונה – אני מניח שאפשר לחיות עם העניין. הלא כן, בורוכוב-סוקולוב?

אני מכבד כמובן את הבחור ופועלו. ברם אולם ואף על פי כן, אישית-אישית, לגמרי אישית, יש בלימונד משהו שמפריע לי לאהוב אותו לגמרי כשחקן. אני חושב שהוא קצת מכל דבר (ובחלק מהתכונות קצת וחצי), אבל ולא מספיק חזק וטוב בשום האלמנטים.

כלומר, כשהוא עולה לשלוש אני אף פעם לא יכול להיות בטוח שזו קליעה באחוזים גבוהים. כשהוא חודר לסל אני אף פעם לא יכול לדעת שזה ייגמר טוב, כי רוב הזמן יש לי רושם שהנה הוא מסתבך בכדרור מיותר, בכדור שפוגע ברגל, בעבירת תוקף. אפילו בזריקות עונשין חשובות - והוא אמור להיות קלע עונשין טוב – אני לא בוטח בו.

אולי האשמה היא בי ואני צריך לבוא יותר משוחרר בגישה? אולי.

ובכל זאת, אני משוכנע שיש פה סיפור של שחקן לא מוגמר, לא מלוטש. העניין הוא, שאי-אפשר לומר עליו שהוא בוסרי וישתפר, כי אני חושב וגם אומר – בזהירות רבה – שמה שראינו מלימונד מבחינת יכולות אישיות וקבוצתיות לא ישתפר עוד הרבה במהלך הקריירה שלו. אפשר לומר שהלוואי על עוד הרבה שחקנים ישראלים היכולות האלה, אבל נכון להיום הן לא מספיקות בעיניי לרמה האירופית הגבוהה ביותר.

וכאן כבר נשאלת השאלה מי יקיף אותו בעונה הבאה, עם אילו שחקנים הוא עומד לשחק, מי יהיה הגו טו גאיי בקבוצה ומה תהיה רמת האינטליגנציה הקבוצתית שתציג מכבי ת"א בתקופתו. אלה נתונים שיכולים לסייע לו לסייע לקבוצה. מכבי ת"א יכולה לקוות שברגע שלימונד יוקף בשחקנים מרמה גבוהה, הוא ייסחף על ידם אל השלב הבא ביכולת האישית והקבוצתית שלו.

ואם נחיה גם נראה אם ומתי זה יקרה.

אהה, ובונוס ששכחתי השבוע: תוכנית האולפן של 0NE לסיכום המחזור.