דווקא עכשיו, כשדברים לא לגמרי ברורים בהרבה הקשרים, חשבתי שיכול להיות מעניין לשמוע מה יש לשוטה הנבואה לומר על מספר עניינים שקשורים בעתיד. שהרי נביא הינו, יו נואו. וגם שוטה מספיק כדי לנסות ולהעמיד את עצמו למבחן כשהוא חתום על הדברים.
כך או אחרת, אחרת או כך, הפעם לא מדובר בתוצאות משחקים שוטפים בכל מיני ליגות, אלא בתחזיות של כן ולא לגבי משרותיהם הנחשקות של כמה וכמה (וכמה!) מאמנים ישראל כאן וברחבי היבשת. פה ושם יינתנו נימוקים קצרים, פה ושם בכלל לא.
אגב, לא לי ולא לשוטה יש מושג מדויק לגבי רוב החוזים העתידיים של המאמנים ששמותיהם יופיעו כאן, בין אם יש להם כזה ובין אם אין. הולך על תחושות, כיוונים והרגשות. כזה הוא השוטה.
רדי טו גו? היידה, אם כן (וגם אם לא).
קודם כל, נתחיל עם מאמנינו השונים.
מאמננו הלאומי – ימשיך לאמן את הנבחרת ולא יאמן קבוצה. מה רע בטלוויזיה? קצת משעמם אמנם, ואין הרבה אנרגיות להוציא או רקיעות על המשטח ותנועות לשופטים לנפנף בהן, ובכל זאת, זה המצב כרגע. וכרגע, זה המצב.
מאמננו הגולה – יעזוב את דינמו מוסקבה ואיתו גם רו"ח ד. שמיר. תחנתו הבאה של הגולה? על זה באייטמון הבא של השוטה.
מאמננו העתידי – ימשיך לשבת על ספסל מכבי ת"א לצדו של רבי פנחס הגרשוני.
מאמננו שחור השיער לשעבר – מעניין, מעניין. האיש כבר שנתיים בצ'כיה או אולי יותר, מי זוכר ומי סופר, ולא ברור אם בא לו להתקדם למדינה ולקבוצה דומיננטיות יותר מבחינת כדורסל. התחושה היא, שעוזרו, ננו גיזנבורג האגדי, ימשיך להיצמד אליו גם בעונה הבאה יהיו איפה שיהיו. מה שאי-אפשר לומר על ד. שמיר, למשל, שבקלות יכול לחזור ולהיות, נניח, מאמן ראשי בבני השרון.
קצורין נראה כמו אחד שמוכן להתיישב במקום אחד לזמן ארוך. ספק אם יפתיע עם איזה מוב לכיוון הכדורסל הרוסי או הצרפתי פתאום, אבל מי יודע. יש לו גם את נבחרת פולין בספטמבר, יו נואו, ויכול להיות שהצלחה מסוימת ברמה הבינלאומית תספק אותו מבחינת הצורך להתרענן קצת, או להפגין את יכולתו במקומות שהם לא כדורסל צ'כי.
מאמננו האדמוני לשעבר (או, על פי הצעה אחרת, מאמננו הרואה ואינו נראה) – תעלומה ענקית. כפי הנראה, ימשיך לשבת בבית ולכתוב בעיתונים פה ושם, ואנחנו נמשיך להתגעגע. חבל. ממש חבל.
ולשאר המאמנים:
אריאל בית הלחמי – לא ימשיך בבני השרון. יפתח את העונה בלי קבוצה.
עמיר עוזי – שאלה מעניינת. בהנחה שאין לו חוזה המשך מחייב ברמת גן, העסק הזה לגמרי פתוח. מצד אחד, הוא עשה עבודה יפה ואם רמת גן תשחק בפלייאוף העליון יש להנהלה כל הסיבות להיות מרוצה ולאפשר לו עוד עונה. מצד שני, יכול להיות שיחליטו שם להודות לו ולהציע לו מחדש את משרת עוזר המאמן, כדי להביא מישהו מנוסה ממנו במטרה, אולי, להראות דרך מינוי כזה סוג של הצהרה: אנחנו כן רוצים להצליח, כן חושבים רחוק, כן מוכנים להשקיע במאמן. אם צריך לבחור ולהכריע כבר עכשיו – התחושה של השוטה היא,
שעוזי יקבל את הג'וב לעוד עונה, אבל בכלל לא בטוח שישרוד את כל העונה הבאה. יש מצב ואף מצב יש, שיפוטר במהלכה.
דני פרנקו – בקיץ יקבל הצעה רצינית מקבוצה אירופית ששכרה בצידה, יו נואו, אבל האיש שאמר שהחלום שלו הוא לאמן את הקבוצה שאהד כילד, יוכיח נאמנות, ידחה אותה ויישאר בחולון.
עודד קטש – הווווו, מעניין, מעניין. מצד אחד, השם שלו צמוד לגליל. מצד שני, גליל היא כבר לא רק גליל אלא גם גלבוע. מצד שלישי, התחושה היא שהתחנה הבאה שלו היא הפועל ירושלים. אם תסתכלו על זה טוב-טוב, העונה של ירושלים פחות טובה ממה שאפשר לחשוב: בגביע הם נפלו, באירופה נכשלו, בזמן האחרון הם מפסידים משחקי חוץ בזה אחר זה וכמו שיש מי שרואים בהם מועמדים לאליפות, הם גם יכולים ליפול עוד לפני גמר הפיינל פור. הימור נועז בעל סיכוי קטן, לפחות כרגע, אבל בשביל זה השוטה הוא שוטה: גודס מחוץ לירושלים, קטש תופס את מקומו במלחה.
גיא גודס – וזה מביא אותנו אל גודס עצמו, שאחרי עונות אינטנסיביות בצמרת הכדורסל הישראלי, ועל אף שהוא סוס עבודה רציני מאוד, יבין שהוא צריך מנוחה ויתחיל את העונה בבית. נבן ספאחיה יקרא לו במהלך העונה לשמש כעוזרו באיזו גרנאדה או מונטגרנארו. יש סיכוי שגודס ילך על זה. הזוי? לא נכחיש זאת, אף לא נאשר. אמנם דני קליין אמר שהוא מעוניין בגודס לשנים רבות, אבל משהו מריח פה לא טוב מאחורי הקלעים ומתחת לשטיח. ואם נחיה גם נראה.
אפי בירנבוים – אם רק ירצה, הג'וב של בני השרון שייך לו. השאלה אם ירצה.
ד. שמיר – כאמור עוד קודם, סוג של תחושה שאם לא בירנבוים, שמיר הולך לעבוד עם אקוניס. אם זה אפשרי ואם השניים משדרים על אותו גל, זאת לא נדע, אבל אין לנו ספק וספק אין לנו – שהעם מתגעגע מאוד לפסקי הזמן של שמיר ובהם ה"א-רייט?" המופתי המופנה אל שחקניו, בשעה שהוא מנסה להבין אם קלטו משהו מדבריו. ספק, אגב, אם ראמל קארי ההוזה בהקיץ ומרכוס מה-שמו, הגבוה ההוא, קלטו משהו. תמונתם כשהם מביטים-הוזים בנקודה מסוימת בחלל האולם באחד המשחקים במלחה עדיין מול עינינו.
רובי בלינקו – ממממ, לא ברור, לא ברור. עושה רושם שלא יישאר באשקלון. ככה מרגיש, נו, מה לעשות.
איילון ביהם – אם ישאיר את קרית אתא בליגה – ימשיך. לא ישאיר? אתם יודעים מה, גם ימשיך.
אורן אהרוני – יישאר, נו מאטר וואת. אם יירד ליגה זה יהיה מאוד לא פשוט. סוחט נפשית. מתסכל. הוא יחליט לעזוב במקרה כזה "למען הקבוצה", יו נואו, והחלפת אנרגיות וכיוון, אבל משלחת מלאכי רעים והפצרות מצד מוטי אמסלם לא יאפשרו לאהרוני לעזוב. הוא יתחרט ויישאר.
אריק שיבק – אין מידע רשמי בעניין, אבל נדמה לנו, על אף שאיש מאיתנו איננו אביב לביא, ששיבק חתום באמסטרדם עד 2028.
אבי אשכנזי – מעניין, מעניין, על פניו נראה כי אשכנזי מאוד קרוב לג'ף רוזן, והבעלים מאוד מחזיק ממנו. נלך ככה – אם חיפה לא מגיעה לפיינל פור, אשכנזי הולך. אם מגיעה לשם – הוא ממשיך. תחושה: אם חיפה מגיעה לפיינל פור, היא בגמר.
יעקב ג'ינו – עוד שאלה מעניינת מאוד. אחרי מרורים שעבר בשנים האחרונות סביב בעיות כלכליות בצסק"א סופיה, לובן וגם נהריה, השאלה היא מה הולך לקרות עם המאמן הזה. האם נהריה באמת מסודרת מעכשיו והלאה? האם הוא מצא שם בית חם ונאה? אם לא נהריה, אולי הפועל ירושלים – בתנאי שייתן נגדה סדרת פלייאוף ענקית. מסכן גודס, מה עושה לו פה השוטה, מה עושה לו. כבר החליט ורומז לאורך כל האייטמון שהאיש לא ממשיך בירושלים.
זהו, לא?
מאמנים אירופיים מרכזיים וידועים ועתידם בעונה הבאה – באייטמון הבא של השוטה.
ועד שיגיע האייטמון הזה, הנה תוכנית סיכום המחזור מאולפן ONE.
חג שמח וצוהל לכל בני ישראל. וגם לרפאל.
