יש כמה יתרונות בקיום סדר פסח, שבו שליש מהנוכחים הם בני שלוש ומטה, גם אם במקרה בחרתם (?) לערוך אותו בביתכם: ראשית, ילדים זה שמחה. שנית, אחרי מחנה אימונים סגור ומפרך בגן, שמתחיל בדרך כלל כבר בחנוכה, הם היחידים שזוכרים עדיין את כל המלים של כל שירי פסח. שלישית, וחשוב מכל, אין להם אפילו שלושה גרם סבלנות, מה שמוביל לכך שתוך פלוס-מינוס שתי דקות וארבעים ואחת שניות חייבים לחתוך לכיוון האוכל - או שהם לא אחראים למעשיהם. בעצם, הם אף פעם לא אחראים למעשיהם, אולם כאן מצאנו לזה תירוץ ושימוש פרקטיים להפליא.

כן-כן, אני יודע שמצווה עלינו לספר ביציאת מצרים כל הלילה, ושכל המרבה הרי זה משובח וכו' וכו'. נשבע לכם שאני יודע. נסו לספר את זה לנסיכה ב', ששנייה וחצי אחרי שסיימה לשאול את הקושיות הודיעה שבזאת תם הטקס, ושעכשיו הגיע זמן קריאת שמע של מרק עם קניידלעך. נסו לספר לה, ורק תדעו שאם אתם עושים את זה בלי ביטוח נזקי גוף מקיף זו לגמרי אשמתכם.

בכל מקרה, בין גריסת האוכל לאיסוף שברי הזכוכית והחרסינה מהרצפה (הנסיכה עדיין לא הפנימה שאסור לקחת כפשוטו את הביטוי "שברו את הכלים ולא משחקים"), התפתח דיון מעניין בנושא כדורסל דווקא. "קראתי את הטורים האחרונים שלך ושל רן בורוכוב-שאקילוב", אמר אחד המסובין, "ולדעתי עשיתם קצת עוול לדור שלם של שחקנים. בסדר, הדרים טים היו באמת משהו מעולם אחר, והנבחרת שהייתם מרכיבים משחקני ההווה ב-NBA גם היא חזקה ביותר, אבל מה עם כל השאר? מה, בין 1992 ל-2009 לא היו בליגה שום שחקנים נורמליים?".

אמרתי לו שסביר מאוד להניח שיש טעם מסוים בדבריו, אולם הדבר דורש בדיקה מעמיקה יותר. ביום שישי, אחרי ששככה מעט המולת החג וקירות הסלון נצבעו מחדש (האם ידעתם שכאשר מורחים רוטב של צלי בקר על קיר לבן, נשארים סימנים גם אם מנסים למחוק אותם בעזרת מפית בד טבולה בחזרת? עובדה), החלטתי להתמודד גם עם הקושיה הזו.

הפעם, העניין היה הרבה יותר מורכב, משום שקבעתי לעצמי, כתנאי פתיחה, שלנבחרת "דור הביניים" יוכלו להיבחר רק כאלה שלא לקחו חלק באף נבחרת אחרת - לא בדרים טים האורגינלית ואף לא באלו שבורוכוב ואני הרכבנו. ככה זה, החיים קשים. התחלתי להריץ בזיכרון כל מיני גארדים, פורוורדים וסנטרים, אבל עוד בטרם גיבשתי לי את התריסר הפותחים היתה לי הארה, לפחות סוג של.

הרי מבחינת כישרון, ברור שמדובר במשימה בלתי אפשרית. לא שלא היו או עדיין ישנם בליגה שחקנים מוכשרים אחרים בין השנים 92'-09'. בהחלט שהיו. למשל קווין ג'ונסון האגדי, או ג'ו דומארס, וגם ג'ייסון קיד, וינס קארטר, דני מאנינג, אלונזו מורנינג ואחרים. כולם שחקנים מצוינים, אולם רובם, איך נאמר, לא ממש ברמתם של הכי גדולים אז ו/או היום.

מסקנה, בכדורסל נטו יינגף דור הביניים הן מול כוכבי ההווה ובוודאי שמול החלומות. צריך ללכת לכיוון אחר לגמרי, וכיוון אחר לגמרי משמעותו לעבוד לא עם הידיים והרגליים אלא העיקר עם הראש, כלומר על הראש, כלומר בלי ראש, לפחות חלקית. למה הכוונה? או, יפה ששאלתם. לעניות דעתי הלא קובעת, הסיכוי היחיד לתת פייט כלשהו למי שזה לא יהיה - היא לקבץ כמה שיותר שחקנים שאולי הוציאו אותם מהרחובות, אולם מעולם לא הוציאו את הרחובות מהם.

כי זה הסיכוי היחיד שלנו (הופה, ככה פתאום אני אחד משלהם?) לעשות משהו. בסדר, צריך כדורסל ואף נדאג שיהיה, אבל מה שבאמת ייתן לנו צ'אנס זה סגנון שפשוט יוציא ליריב את החשק לחיות: שכונתי, מלוכלך, מלא טראש טוק (בסדר, הכי גדולים בהיסטוריה בתחום הזה היו ג'ורדן ובירד, אבל כבר מגיעה תגובה ציונית הולמת), לא צפוי, וגם משובץ באי אלה שחקנים שהברגים לא ממש מחוברים אצלם, או בעצם ממש לא מחוברים אצלם.

לאחר שנקבעו הקריטריונים והשיטה, יעלו ויבואו תריסר הנבחרים:

דניס רודמן

ביל ליימביר

קווין מקהייל

אלן אייברסון

לטרל ספריוול

שון קמפ

ראשיד וואלאס

גארי פייטון

אנטואן ווקר

רג'י מילר

צ'ארלס אוקלי

ריק מהורן

מאמן: בובי נייט, כמובן. עוזרים: ז'לימיר אוברדוביץ' ואפי בירנבוים.

שתי מסקנות ברורות כשמש לאור ההרכב הנוכחי. אחת: הוא מפסיד לכל אחת מהנבחרות האחרות. שתיים: למרות זאת, הוא נותן לכל אחת מהן פייט. תרתי משמע. תוצאה הגיונית: 2-8 בפציעות בינוניות עד קשות ו/או אישפוזים בכפייה במוסד סגור, 0-3 בפציעות מחסלות קריירה. תבואו, יהיה שמח.

עכשיו מגיע

זהו, פיניקס סאנס סופית מחוץ לפלייאוף, מה שאומר שאיש הזאב הרוויח ביושר את ההתנצלות הפומבית שמגיעה לו: הוא, שטען כבר בפברואר שנסתם הגולל על סיכויי הפוסט-סיזון של השמשות, צדק בהחלט. אני, שסברתי שהם יתאוששו בשלב כלשהו, טעיתי. ברור שהכל קרה רק בגלל שאמרה סטודמאייר נפצע, שלנאש שוב כאב הגב, ששאק בילה שבועיים וחצי בכל מיני לוויות ואזכרות ושהכלב אכל לי את המחברת עם שיעורי הבית, אבל בשורה התחתונה זה קרה. מבאס, אבל חכו-חכו לעונה הבאה. מינימום מקום שביעי, על פחות לא נתפשר.

shaharhermelin@gmail.com