שלומות,

ערב טוב ומזל טוב לישראל-שלנו,

הנתין עמית פומרנץ טען פה באתר, שעשרה ריבאונדים שווים כמעט תמיד נקודה אוטומטית ב'חביב נולד' מכיוון שעל פי רוב הם באים עם 10 נקודות ויותר, ולכן יש לשנות את החוקים בתחרות שמזכים שחקן בנקודה אוטומטית במידה ולקח 15 ריבאונדים.

ובכן, שים לב לכך: במשחק הראשון בסדרות הפלייאוף ארבעה שחקנים הורידו עשרה ריבאונדים ויותר וקלעו פחות מ-10 נקודות (אמנם חלקם גם הפסידו אבל זה לא משנה כרגע), מה שאומר שאולי לא צריך לשנות את הכללים בתחרות החשובה ביותר בכדורסל הישראלי.

זאת ועוד: ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתך מרים היקרה עליה השלום, מדוע מכונה כרמלו אנתוני - דוריס? אודה ואבוש שאין לי שמץ של מושג, ושמץ של וכו'.

שיינית, האם ידוע לך מי מתכוון לשדר את הפיינל פור, אם בכלל? בערוץ הספורט טרם החלו לדוש בנושא חדשות לבקרים וזה כנראה מצביע על כך שהם לא ישדרו (האירוע בעוד שבוע למי ששכח).

דביר

נאה, דביר, נאה. הראית לעמית פומרנץ שאפשר גם אחרת ולסטטיסטיקה צדדים רבים באישיותה. כמו שכבר כתבתי כאן בהזדמנות קודמת, נשב חזק על תקנון 'חביב נולד' לקראת העונה הבאה, נייסד כנראה גם תחרות הפוכה של 'פארש נולד' או משהו כזה ועל הדרך נחדד, נסיר ונוסיף קריטריונים שונים לתחרות. אשוחח על כך לעת קיץ עם חברי לנשיאות הסיפרה.

ובאשר לאותו כרמלו 'דוריס' אנתוני, הברקה נאה כרפאל הינה ושייכת לרן בורוכוב-ז'רמוחמדוב באחד מקטעי האינפנטיל הנושנים שלו. כה כתב אז בורוכוב, שים לב:

"עת השתכנתי בעיר הגנים אשר נושקת לירקון, נפל בחלקי לדור בביתו של בעל בית יוצא עדות עיראק. מנהג מקובל מאוד הוא זה בעיר רמת גן. ולבעל הבית, כנהוג - בת זוג. וכנהוג, שמה כרמלה. ונצטט – "בעיראק הייתי דוריס, בארץ עשו את כולנו כרמלה". יפה. מכובד.

ועל כן, לאור הדמיון הרב בין הדמויות, הן בחיצון והן בסגנון, אל תגידו עוד אנתוני כרמלו. בטח שלא "מלו". דוריס, דוריס אנתוני. תסמכו עלי, שתי טיפות קובה".

שלום,

אחרי שכבר דיברו ונברו ודנו במקרה העצוב של הסאנס - קבוצה לא רעה בכלל שפינתה את מקומה בפלייאוף לדאלאס המשעממת והאפורה, הצלחתי לפענח את הצופן שעומד מאחורי חידת אי העפלת השמשות לפלייאוף. והרי הפתרון הפשוט: שחקני החמישייה שלהם שחוקים, תשושים, עייפים או בקיצור: זקנים.

שים לב לנתונים הבאים:

שאקיל אוניל (37) - 30 דקות למשחק; סטיב נאש (34) - 34 דקות למשחק; גרנט היל (37) - 29 דקות למשחק.

שלושתם שחקנים טובים מאוד ואף מצוינים (ואגדיים בחלקם), אבל חלאס, יש גבול לכל תעלול. בוא נשים את הקלפים על השולחן ונגיד את האמת בפנים: אף אחד מהמנג'רים בליגה שמעבר לים לא רוצה לראות את הביג קקטוס אצלו בקבוצה. עם כל הכבוד, ויש יותר מדי כזה, זה לא השאק שאנחנו מכירים משנים קודמות. אז נכון, 18 נקודות למשחק וכמעט 9 ריבאונדים לא משקרים, אבל בכל זאת, הכל נראה קצת מזויף, בעיקר מהבחינה המנטאלית. תוסיף לזה את אלמנט הגיל ותקבל שחקן די חלוד יחסית לתפוקה הרגילה שלו.

גם הסרט של גרנט היל זהה- האיש צלף מהזן שלא רואים בכל יום, אבל 30 דקות למשחק? הוא פשוט לא עושה את זה. 11 נקודות למשחק זה יחסית יפה לגילו, אבל מה לעשות, כיום ישנם שחקנים שנותנים יותר באותו זמן. ולא צריך ללכת רחוק כדי למצוא אותם - לאנדרו ברבוסה, שמשחק בערך באותה עמדה של היל מקבל 24 דקות ועושה בהן 14 נקודות. הגיע הזמן להפנים שלאיש הזה, נניח, מגיע לפתוח בחמישייה.

ונאש, לדעתי אחד הגארדים הטובים שנראו על מגרשי ה-NBA בעשור האחרון, צריך גם כן להכיר את הספסל קצת יותר טוב. 34 דקות? זה פשוט יותר מדי בשבילו.

אני לא אומר שצריך לשתק סופית את השלישייה הזאת, אבל צריך לדעת לשים גבול. קח את דאלאס (ההיא שחטפה לסאנס את ההשפלות מקובי וחבריו בפלייאוף) לדוגמא. היא יודעת איך להשתמש ברכז מנוסה כמו ג'ייסון קיד - הוא מקבל הרבה מאוד דקות, אבל לידו משחקים שחקנים בני 30 ופחות מזה. גם היא מחזיקה בעוד "כוכב עבר" כביכול- ג'רי סטקהאוס (33), 18 נקודות למשחק בקריירה. אבל הם יודעים לשים את הגבול ולתת לו רק 16 דקות למשחק. אז הגיע הזמן שהמנג'רים, המאמנים והאלה שיושבים בהנהלת השמשות ירעננו קצת את הסגל שלהם, יצאו מהמחשבה ש"כל שחקן שקלע לפחות 20 נקודות בעונת 199X הוא אליל" ויתחילו לפנות קצת מקום לצעירים.

אור

חייב לך לומר שכקשיש בפני עצמי (36 דקות בממוצע למשחק על הכורסא), אני נפעם מיכולותיהם של הזקנים האלה לרוץ ולטרטר את עצמם מעלה-מטה במגרש. קצת קשה לי לומר את זה באופן גורף, אבל בכל מה שקשור לספורט תחרותי ברמה הכי גבוהה, נראה לי שמנהלי קבוצות צריכים להסתמך פחות ופחות על שחקנים בני 37 מהסוג של שאקיל.

שאק המציא את עצמו לא פעם לאורך הקריירה, ואני לא מתכוון רק לכינויים מחודשים שהדביק לעצמו. לשנה-שנתיים שעוד נותרו לו, יכול להיות מעניין לראות אותו ממציא את עצמו מחדש – בשיתוף עם המאמן שלו וברוח טובה שנושבת עם המהלך ולא נגדו – כשחקן השישי של הקבוצה שלו. גם לגבי האחרים לא יזיק קיצוץ בדקות המשחק, אתה צודק, אם כי ה-NBA היתה מאז ומעולם ובאופן שלא תמיד מתיישב עם ההיגיון אכסניה תומכת לשחקנים קשישים ששיאם מאחוריהם. מספיק לראות את כל אותם בני 40 ממשיכים לקבל את המיליונים שלהם בשם הניסיון והישגי העבר, ומספקים תפוקה שהולכת ויורדת.

נשיא הסיפרה שלום,

רציתי להעלות כמה מחשבות/תהיות לגבי מכבי תל אביב. ראשית, לדעתי הגענו מוקדם מהרגיל לתקופה בשנה שאתרי האינטרנט ומדורי הספורט מתחילים להתמלא בשלל שמות של מועמדים פוטנציאלים למכבי תל אביב בעונה הבאה. כדי להפוך את העסק ליותר מעניין, יש לנו אפילו את הסאגה הדי מוכרת של דיבורים שהיו או לא היו עם שחקן של הפועל ירושלים.

הנקודה שלי היא, שאמנם העונה האירופית הסתיימה לה, אך עדיין יש את הפלייאוף של ליגת חרטאבונה ועדיין מכבי תל אביב צריכה להיאבק על התואר ההוא שדורסמן וחבורתו לקחו לה בעונה שעברה. אמנם שחקנים אמורים להיות מקצועניים וכו' וכו', אבל איזו מוטיבציה תהיה לשכירי חרב כמו קרלוס ארויו (חוץ מתואר חביב סיפרה כמובן) להתאמץ יותר מדי, כאשר הם יודעים שזמנם פה הולך ואוזל וכבר מחפשים להם מחליפים לעונה הבאה.

דבר נוסף, כפי שפורסם בכדורסלע-האתר, הווווווויל סולומון סיים עם ענייני ה-NBA שלו וחזר שוב לתורכיה. אם אני זוכר נכון, וויל היה המועמד המועדף של אפי לעמדת הרכז במכבי בתחילת העונה. די מתבקש להעלות את השאלה מה היה קורה אילו החבר סולומון היה מוותר על הרפתקת ה-NBA שלו וחותם בסוף במכבי. איך העונה של מכבי היתה נראית? האם אפי עדיין היה פה? האם היינו מנתחים עכשיו את סיכויי מכבי תל אביב בפיינל פור האירופי? ואולי בכלל הוא היה מקפיץ לאפי/פיני את הפיוז אחרי כמה שבועות ומוצא את עצמו בתורכיה, נניח בפנרבחצ'ה-אולקר?

היות שכל התשובות שינתנו פה יהיו נכונות, אני קורא גם לנשיא לשתף אותנו בתחושותיו בנושא.

כפיר

שאלות נאות כרפאל. המתן נא שנייה, חבוב, ארוץ אל החדר השני ואביא את כדור הבדולח שלי. אממממ, הווויל סולומון אתה שואל? נו, הכדור מראה שאיתו מכבי היתה מגיעה לשלב ההצלבה ומפסידה שם 2:0 לאיזו ספרדייה כזו או אחרת.

בינתיים, נתת לי רעיון: בוא באמת נראה מה שלומו של החבר הווויל. 62:89 לפנרבחצ'ה-אולקר נגד גלטסראיי. 10 נקודות להוווויל מהספסל. גם קווינטון הוזלי חזר לטורקיה, אחרי שנזרק מריאל מדריד. 12 נקודות הוא קלע לגלטסראיי. כשחקן חמישייה.

ובעניין מכבי – נו, כבר סיכמנו שחרטאבונה לגמרי היא העונה הזו של מכבי. לגמרי, כולל הכל. באמת. עונה שיש לשכוח. מה שקורה בשנים האחרונות הוא כל מה שחשבנו על מכבי ת"א, רק להיפך.

שלום,

היום במהלך צפייתי במחזור נוסף של ליגת קזינו, הבחנתי בדבר מעניין: שלוש פעמים העונה השתמשו במהלך משחק באלי-הופ דרך הקרש. מהלך זה הוא דבר נדיר בפני עצמו, וכשהוא קורה יש לנצור אותו בזיכרוננו. ואז חשבתי לעצמי שבשלוש הפעמים שזה בוצע - זה קרה על ידי שלוש הקבוצות במקומות הראשונים בליגה:

בחיפה - פרקינס את ג'פרסון.

בירושלים - סניד את באוורס.

בתל אביב - (ארויו את) בראון את פישר.

אז חשבתי לעצמי - ולעצמי חשבתי - כי ששת המופלאים האלה הם הרי השחקנים הגדולים של כל אחת מהקבוצות!

הרי על תרומתו של פרקינס כבר דיברו מספיק, וראו את ההבדלים בין חיפה איתו ובלעדיו. ג'פרסון הופך לשחקן שמוכיח למה הוא היה אמור להיות ב-NBA - ולא רק הקפיצים בנעליים שלו, למרות שהם הסיבה המרכזית.

בירושלים המגמגמת, מגמגמים בעיקר סניד ובאוורס, שני שחקנים שכשהם טובים - הקבוצה כולה טובה ומנצחת. ה-MVP של הסיבוב הראשון ואחד הגארדים הטובים בליגה הינם!

ובמכבי, השחקן בעל הניסיון האירופאי העשיר ביותר, שחקן גדול שיכול לתפוס יום ולקבור צ'אקות מכל מקום ועוד אחד, שקובר צ'אקות עד שישה מטרים. שניהם שחקנים חשובים מאוד למכבי.

אני לא יודע מה רציתי להגיד בזה, אבל זה בהחלט מעניין.

דבר נוסף שהחלטתי לעשות בשעמומי הרב, הוא לבדוק את הנתונים של ליגת קזינו הצנועה שלנו ביחס לליגות גדולות בהרבה - היורוליג וה-NBA. הלכתי לאתרים שונים, אספתי מידע, השתמשתי הרבה במחשבון - וכל זאת באחת לפנות בוקר - והגעתי למסקנות הבאות:

נקודות פר 48 דקות:

ב-NBA. 99.4
ביורוליג: 89.8
בווינר: 95.7

אחוזי קליעה ל-2 נקודות:

ב-NBA: 45.3
ביורוליג: 53.3
בווינר: 53.6

ריבאונדים פר 48 דקות:
ב-NBA: 43
ביורוליג: 37.8
בווינר: 41.9

נתונים אלה גורמים לי לחשוב - מאיפה נוספים הריבאונדים והנקודות? כנראה שקצב המשחק ב-NBA גדול יותר משלנו, ולכן יש זריקות רבות יותר במשחק. זריקות רבות יותר = החטאות רבות יותר, וזה מסביר את ירידת האחוזים מהשדה ואת כמות הריבאונדים הגדולה יותר.

מאיפה מופיעות עוד כמעט 10 נקודות למשחק מהיורוליג ל-NBA? אתמהה ממושכות ולא אבין זאת. נניח שזה בגלל זריקות עונשין רבות יותר או קליעות שלשה רבות יותר.

דבר נוסף אשר נתונים אלה מעלים הוא, שליגת קזינו שלנו אינה גרועה כפי שחשבנו! הרי אנו קולעים מהשדה באחוזים הטובים ביותר מבין שלוש הליגות, וקולעים כמות נקודות רבה יותר מאשר ביורוליג!
מעניין, בהחלט מעניין.

דבר אחרון - מעניין איך ליאור אליהו מרגיש כשהוא שם לב שנגד כל קבוצה, כשהוא עולה על המגרש, כל הכדורים הולכים לשחקן שהוא שומר עליו. האם הוא מבין למה זה קורה?

אז שלומות ונצורות בשלב זה,

תום

החלטתי במקרים כאלה: אני נותן במה לקטע של הנתין הלא מגובש, יען כי יוכל העם כולו לחזות בתהפוכות נפשו, התלבטויותיו וייסוריו (ועוד באחת בלילה!), אבל נוטל לעצמי את החירות שלא להתערב ופשוט לעבור הלאה. כך ייעשה גם הפעם. רוב תודות לך על תום על המאמץ הרב.

וליאור אליהו? מבין, מבין.

שלום,

בהמשך לאייטמון ישן נושן, קבל הצצה קצרה לבית משפחת תמיר

רועי

יש משהו בדבריך, עמי. לא נעניק לו נקודה אוטומטית בדיעבד, אבל אפשר בהחלט כי מדובר בפאשלה נשיאותית. אנזוף גם בחברי לנשיאות על שלא היפנו את תשומת לבי לקיפוח שנקטנו, אם כי לא בזדון, כמובן. נקפיד יותר להבא. וסליחה ומחילה מראש מהחבר ג'פרסון.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות,

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.